יורדים לתחתית: הרכבות השוות בעולם

זהו. עברו 6, 8 או 12 שעות טיסה. אמרתם תודה באנגלית, באיטלקית או בספרדית רצוצה, חייכתם לשוטר בביקורת הדרכונים, ולקחתם מונית למרכז העיר, משתדלים לבטא את שם המלון עם כמה שפחות מבטא ישראלי.

אחרי התמקמות, פריקת מזוודות ו-SMS הביתה, להודיע שנחתם בשלום (למרות שנשבעתם שתשאירו את הפלאפון בבית), אתם יוצאים החוצה, לרחוב, שולפים מן הכיס את המפה הצבעונית ומנסים למצוא את עצמכם בין בליל הקווים הכחולים, הכתומים והאדומים החוצים זה את זה.

פחות מחמש דקות, ואתם כבר במדרגות היורדות לרציפי הרכבת. הרעש, כצפוי, מחריש אוזניים, הצפיפות משתנה על פי השעות, אבל בינינו, נסיעה ברכבת תחתית תמיד תהיה אחת הדרכים הכי טובות להזכיר לעצמנו שאנחנו בחו"ל והטיול התחיל.  

ולנו יש כרמלית (צילום: אחיה ראב"ד)

לפניכם שמונה הרכבות התחתיות השוות ביותר בעולם. הדירוג פחות רלוונטי, לכל אחד יש בוודאי את הזיכרונות שלו מהמטרו או מהסאבווי, שמשפיעים על ההעדפה שלו. אז שתהיה לכם נסיעה טובה.

לונדון

הרכבת הראשונה בעולם היא ללא ספק האמא ב-ה' הידיעה של הרכבות התחתיות. הלוגו הבלתי נשכח, חישוק אדום החצוי לרוחבו בפס כחול עם שם התחנה, סייע רבות בהפיכתה למותג אנגלי ולאתר תיירות העומד בזכות עצמו.

האנדרגראונד, או הטיוב, כפי שמכנים אותה הבריטים, החלה את דרכה ב-1863 וכיום היא משרתת כמעט מיליארד נוסעים בשנה. 275 תחנות הפרוסות על פני 12 קווים הופכות את השיטוט בלונדון לקל הרבה יותר במיוחד עבור תיירים המגיעים אליה לראשונה. אמנם הנוסעים קרירים יחסית ומעדיפים להימנע משיחות חולין, אבל בדיוק לשם כך המציאו את נגני ה-MP3.

אל תבנו על סמול-טוק עם המקומיים (צילום: איי אף פי) 

ברלין

הגרמנים מכנים אותה "או באן" (U-Bahn), ואפשר בהחלט להבין אותם - הרבה יותר קשה להגיד "אונטרגרונדבאן". הרכבת בברלין, כמו העיר עצמה, עברה שינויים רבים לאורך ההיסטוריה מאז הוקמה ב-1902. לאחר מלחמת העולם השנייה נאסר על תושבי מזרח גרמניה לנסוע בה, ורק לאחר האיחוד עם השכנה ממערב חזרה הרכבת לעצור בכל התחנות.

כיום ישנם תשעה קווים פעילים המחברים בין 170 תחנות. העובדה שהופכת את הרכבת לאטרקטיבית, מעבר למראה החיצוני המרשים של התחנות ולעמידה הקפדנית בלוח הזמנים (גרמנים, כבר אמרנו?), היא האפשרות לשוחח בסלולארי בתחנות ואף ברכבת עצמה תודות למערכת כיסוי תקשורתית שהותקנה בה ב-1995.

מוסקבה

עם כל הכבוד לצרפתים (ראו להלן) ולאנגלים, הרוסים לקחו את עניין הרכבת התחתית צעד אחד קדימה. סוגים שונים של אבנים כמו שיש, חלמיש ועוד הובאו מכל קצוות ברית המועצות כדי להפוך את התחנות במוסקבה למבנה המהודר שדומה לעיתים לקתדרלה מפוארת או מוזיאון לאמנות יותר מאשר לתחנת רכבת.

פרט היסטורי מעניין אשר משותף גם לאנדרגראונד הבריטית הוא שימושן של שתי הרכבות כמקלטים המוניים בזמן הפצצות חיל האוויר הנאצי במהלך מלחמת העולם השנייה. אולי משום כך מגלים תושבי העיר יחס סנטימנטאלי משהו כלפי המנהרות התת קרקעיות הללו. כיום הרכבת הרוסית בת ה-76 משמשת כ-8 מיליון נוסעים, ביום מה שהופך אותה לרכבת התחתית העמוסה ביותר בעולם.

קתדרלה או תחנת רכבת? (צילום: אינה טסיס ואיתי אייזנשטיין)

טוקיו

היפנים, בשונה מהאמריקנים, לקחו בחשבון את תנאי הצפיפות והלחות בשעות העומס ודאגו לצייד את קרונות הרכבת התחתית שלהם במיזוג אוויר כהלכתו. יתרון זה נובע מכך שמדובר ברכבת חדשה יחסית (השנה חגגו לה 80, אם כבר מדברים).

מעבר לעובדה שמדובר ברכבת התחתית האסייתית הראשונה, היא גם נחשבת לאחת היעילות בעולם, ומנוהלת למעשה על ידי שתי חברות נפרדות. ההכרזה על ההגעה לתחנות מתבצעת בנוסף ליפנית, גם באנגלית כדי להקל על התיירים מן המערב. שכחתם את התיק ברכבת? אל דאגה מחלקת האבדות תשמור לכם עליו במשך 4 ימים ב-Ueno station. 

ניו יורק

על אף שמדובר באחת הרכבות הפחות יפות ברשימה, ה-subway בניו יורק היא עדיין מוסד בפני עצמו המוזכר בעשרות סרטים ותכניות טלוויזיה (מישהו אמר סיינפלד?). הרכבת מרושתת היטב בכל מנהטן אך מובילה גם מחוצה לה אל רבעיה האחרים של העיר. היתרון הגדול שלה הוא העובדה הפשוטה שבשונה מרוב הרכבות בעולם, היא פועלת 24 שעות ביממה, 365 ימים בשנה.

הסאבווי הניו יורקית היא אולי המקום הממחיש באופן המובהק ביותר עד כמה העיר היא קוסמפוליטית - מגוון השפות שניתן לשמוע בנסיעה אחת בכל קרון ממוצע הוא בהחלט דבר שקשה להתחרות בו. כיום, אחרי שמנהל הרכבת הצליח להתגבר על בעיות כמו פשיעה וגרפיטי חובבני על הקירות, מייחלים הנוסעים שיימצא פתרון גם לחום ולמחנק השוררים בה בימות הקיץ.

אפשר אולי להגביר את המזגן? (צילום: איי פי)

סאו פאולו

הרכבת התחתית הראשונה בברזיל החלה לפעול רשמית ב-1974. למרות שבעיר מתגוררים למעלה מ-19 מיליון תושבים, מונה הרכבת רק 4 קווים ובהם 55 תחנות. בעתיד מתוכננים גם קווים חדשים נוספים, אך בינתיים נעזרים הברזילאים בשיתוף הפעולה שקיים בין הרכבת התחתית לרכבות העיליות המגיעות אל פרברי המגורים הרחוקים יותר של העיר.

יתרון משמעותי של הרכבת התחתית בסאו פאולו, מעבר להיותה חדשה ומהירה, הוא הדגש שהושם על מראה החיצוני. ציורי קיר של אמנים ברזילאים בפרט ולטיניים בכלל מעטרים את קירות התחנות והופכים את ההמתנה לנעימה יותר.

פריז

המטרו הצרפתית הוותיקה שנוסדה ב-1900 היא בעלת מראה מוקפד, אלגנטי ומעוצב בטוב טעם, כפי שרק הצרפתים יודעים. זה מתחיל בשער הכניסה לתחנה ונמשך אל תוך הנסיעה עצמה כפי שחשים הנוסעים בקו 6 בדרך אל שער הניצחון, כאשר הרכבת עולה במהלך הנסיעה מעל פני האדמה, מדלגת מעל לנהר הסיין, ומשקיפה על מגדל אייפל וכיכר טרוקדרו.

הרכבת עצמה כוללת 14 קווים רגילים ועוד שניים קצרים אשר אורכם המצטבר מגיע ל-213 קילומטרים הפרושים ברחבי העיר. אם תחפשו את הקשר הישראלי תמצאו אותו הרחק ב-1955 אז הגיעו מהנדסי המטרו לישראל לטובת תכנון הרכבת התחתית הציונית הלא היא הכרמלית.

213 ק"מ של אלגנטיות פריזאית (צילום: אורן אגמון)

וושינגטון

הרכבת המשרתת את הבירה האמריקנית נקראת Metrorail והיא הצעירה ברשימה. את נסיעתה הראשונה עשתה ב- 1976. בפועל משתמשים בשירותיה גם חלק מתושבי וירג'יניה ומרילנד שאליהם מקושרים שלושה מחמשת קוויה היוצאים מגבולות וושינגטון. ייחודה הוא במראה המתקדם ובאווירה שהיא משרה על המבקרים בה. אם בביקור במטרו הפריזאית אתה מרגיש היסטוריה אירופית מסורתית המחזירה אותך עשרות שנים לעבר, הרי שכאן מדובר במקרה הפוך לחלוטין. מדרגות נעות ארוכות במיוחד, בחירת הצבעים הקרים, עיצוב התקרה העגלגל ומוטיבים מעולם החלל הקשור נותנים לה מראה עתידני וגורמים לנוסע להרגיש מעט בשנת 2020