שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    צילום: יורם שפירר
    "בלי טבע אפשר להשתגע"
    הצצה שבועית לעולמם של צלמי טבע ישראלים והפעם: אייל ברטוב, צלם טבע המתעד חיות בר ובעלי כנף בישראל וברחבי העולם. "היופי, העדינות והכוח העצום שיש לטבע מרכיבים עולם מופלא שנלחם על הישרדותו", אומר ברטוב. "היום יש הרגשה שבעלי החיים בישראל נעלמים לנו מול העיניים"
    "באמצעות הצילום אתה לומד הרבה על חיות הבר וכואב דרכן את הידרדרות הטבע שנעלם לאט לאט בישראל", אומר אייל ברטוב (49), צלם טבע מנוסה המתגורר במושב שדה-יצחק. את ילדותו בילה ברטוב ברחובות, בשנים בהן היתה עדיין בעלת אווירת מושבה עם פרדסים וגבעות.
     
    "הייתי מטייל בביצה מאחורי בית הספר היסודי, מביט בסקרנות בראשנים, באילנות, בשפע ציפורי המים ובפרחי הבר", הוא נזכר בחיוך. "כילד בן שש, הייתי מקדים להגיע לבית הספר, כדי לחפש את הצבעונים במטרה לכסות אותם בקופסאות שימורים, על מנת שהילדים לא יקטפו אותם".

     

    בזמן שירותו הצבאי בדרום סיני, התוודע לראשונה לעולם התת-ימי העשיר ובילה בו שעות רבות. לאחר השיחרור המריא ברטוב לאפריקה. "בקניה נפגשתי עם המצלמה הראשונה שלי ושם החל הרומן הויזואלי שלי עם חיות הבר ועם היבשת עצמה", הוא אומר. כשחזר לארץ בשנות השמונים, החל לעבוד כמדריך בבית ספר שדה בעין-גדי, שם התלווה לחוקר גיורא אילני. "אלו היו חמש שנים מרתקות בהן שימשתי כחוקר מתנדב ויחד עם חבורת חוקרים, זכינו לעקוב ולתעד את אוכלוסיית הנמרים באזור".

     

    געגועים לנמרי מדבר יהודה

     

    העבודה הרבה עם אילני העניקה לברטוב תואר מעשי בהכרת השטח מקרוב. "בזכותו למדתי לזהות עקבות, ציוצים ובעצם איך להקשיב לטבע, לנחש דברים עוד לפני שהם מתרחשים", מודה ברטוב. "כשאתה עוקב אחרי הנמרים, אתה צריך להפוך לנמר בעצמך, לשמור על שקט ולדעת לארוב כמו חיית טרף. אני מתגעגע לתקופה הנדירה הזו".

     

    בעין גדי פרצה התשוקה של ברטוב לצילום טבע. צוותי צילום של רשתות זרות החלו להגיע לישראל וברטוב צוות אליהם מטעם "החברה להגנת הטבע" על מנת לעזור באיתור בעלי חיים לצילום, החל משפנים, זאבים, יעלים וכלה בנמרי יהודה. "עבדתי לצד הצלמים הטובים ביותר בעולם ובמהלך העבודה תפקדתי כעוזר צלם לכל דבר, סחבתי ציוד, החלפתי סרטים ועדשות", הוא מגלה.

     

    מעין גדי, עבר ברטוב לעבוד במרכז מידע לעופות דורסים בהר גילה ובמקביל למד קולנוע וצילום ב"קאמרה אובסקורה". את התשוקה שלו לאפריקה הוא מימש בהדרכת טיולים ומאז הספיק לבקר בה 70 פעם. "היא הפכה לאהבה גדולה שלי  ולמעשה ביליתי שם ארבע שנים במצטבר. היום כואב לי לראות את מצבן של חיות הבר במדינה".

     

    מרגיש כמו צייד עם מצלמה

     

    ברטוב מציין כי צילום סטילס ווידאו מהווים עבורו דרך חיים וגם אמצעי פרנסה. בין צילום הטבע הישראלי עבור "נשיונל ג'יאוגרפיק" ומגזיני טבע אחרים, הוא גם מבלה במסעות צילום ברחבי העולם.

     

    "האהבה לבעלי חיים ולטבע מניעה אותי כל יום מחדש. אני מרגיש כמו צייד פעמים רבות, אוהב להמתין שעות על גבי שעות ולחכות לאירוע, לרגע קטן", הוא משתף. "להסתוות בשטח ולחיות את הטבע. כשאני מצליח לצוד את הפריים המבוקש, אין מאושר ממני".  

     
    לדבריו, הצילום מקרב את בעלי החיים למרחק נגיעה בעזרת העדשות הגדולות הקיימות כיום. "זה בוער בעצמותי לתעד גם מפגעים בסביבה ובטבע", מוסיף ברטוב. "ההתנהגות, היופי, העדינות, העדנה והכוח העצום שיש לטבע מרכיבים עולם מופלא שנלחם על הישרדותו. לצערי, חזיתי בהכחדה של כמה וכמה מינים בישראל".
     
    פרסים, עוזניות, נמרי מדבר יהודה ועדרים עצומים של צבאים ברמת הגולן, כל אלה הם מבחינתו געגועים כואבים. "עכשיו הנשרים נעלמים לנו מול העיניים ואם פעם הכל היה שוקק חיים, היום יש הרגשה שבעלי החיים בישראל התמעטו מאוד". הוא אומר "בין אם זה אוכלוסיית העובדים מתאילנד שעובדת ללא חת בהשמדת החיות בארץ ופועלת לבניית מלכודות רבות, בעלי חיים רבים שנדרסים בכבישי הארץ עקב הגידול הרב ברכבים ואיבוד שטחים פתוחים לבניית בניינים. כנראה שזהו מחיר הקידמה שפוגע בחי ובנופים הטבעיים".
     

    אחריות בינלאומית לשמירה על אוצרות הטבע

     
    על הפריחה של הצילום בעידן הדיגיטלי יש לו מילים טובות במיוחד. "כמות צלמי הטבע בישראל נמצאת בעליה והם שומרי הטבע הגדולים ביותר. הם אלו שמודעים לכך שלא לצלם קינונים ודואגים לשמור על הסביבה", הוא מדגיש. "לאנשים כיום יש יותר ממון ופנאי ורבים מגיעים לתוצאות מרהיבות. לדור הצלמים הוותיק לקח שנים להגיע אליהן, במיוחד עם הציוד החדיש שיש כיום, המאפשר התפתחות מהירה והפקת לקחים בשטח". 
     
    החלום הגדול של ברטוב לא מסתכם בתיעוד חיה נדירה, אלא שנושא איכות הסביבה יזכה למקום הראוי לו בישראל. "כאן הוא נחשב למס שפתיים, לנטל בעוד שבמדינות העולם השלישי מעניקים לו יותר חשיבות מאיתנו", הוא מוחה. "יש לנו אחריות בינלאומית לשמור על אוצרות הטבע ובעלי החיים הרבים שעוד מגיעים וחיים כאן. אני מקווה שיגיע הרגע בו הציבור כולו יתחיל להירתם לעניין". מסכם ברטוב. "כשאני רואה מדי יום עופות מים ודורסים שמפרפרים למוות ברשתות בבריכות הדגים, בציפורים מחושמלות, הלב שלי נשבר. בלי טבע אפשר להשתגע". 
     
    צילום: אייל ברטוב

     

     
    צילום: אייל ברטוב

     

     
    צילום: אייל ברטוב

     

     
    זהירות: תמונות קשות לצפייה
    צילום: אייל ברטוב

     

     
    צילום: אייל ברטוב

     

     
    • "מעוף בין הבריכות" - תערוכת צילומי ציפורי המים של אייל ברטוב תוצג בבית הגידול הטבעי שלהן, סמוך לבריכות הדגים ב"פארק הדיג" שבמעיין-צבי. החל מה-18.1.08. לפרטים: 04-6391603
     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    חי ונושם את הטבע מקרוב. ברטוב.
    צילום: טל ברטוב
    לא מוותר על השקט המהפנט במרחבים הפתוחים
    צילום: אייל ברטוב
    מאמין בכוחו של הצילום לשנות סדרי עולם
    צילום: טל ברטוב
    מומלצים