שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    טינה הנסיכה הלוחמת

    טינה ברקוביץ' (אמא של אילנה) לא צלחה בשלום את "הישרדות", אבל החיים שלה זה סרט אחר לגמרי: היא התגיירה אחרי שנולדה להורים בעלי עבר נאצי; טיפלה כאחות בפצועים, שאחד מהם הפך לבעלה; וכיום היא מסייעת בגואה לנערים הסובלים מפסיכוזות עקב שימוש בסמים. וזה עוד כלום לעומת רגעי פוסט הדחתה מהתוכנית: "הסתכלתי במראה וצרחתי"

    בזמן שאתם יושבים מול הטלוויזיה וצופים במתמודדים של "הישרדות" מזיעים במשימות ומנסים להתמודד עם ריחות של מזבלת חירייה, טינה (אלישבע) ברקוביץ', המתמודדת הכי בוגרת של האי והאמא של אילנה ברקוביץ', כבר מזמן המשיכה הלאה. אבל אם חשבתם שאחרי ששרדה את הקור, הרעב והקולגות שלא רצו אותה שם, טינה מתאוששת בין מצעי סאטן רכים ומשלימה פחמימות, טעות גדולה בידיכם.

     


    תמיד הייתי משוגעת. יש לי הורים משוגעים. טינה ברקוביץ' (צילום: תמיר וולף)

     

    את הראיון הזה, רגע אחרי שאתם יודעים על הדחתה הסופית מאי המתים, אנחנו מקיימות כשטינה שוהה בגסט האוס בגואה. השעה חצות בזמן הודו, היא נמצאת שם כבר חודש ועדיין לא יודעת מתי תחזור לישראל. לשרוד את הקריביים? הו, זה רק פסיק קטן בסיפור החיים המטורף שלה. "אני מטפלת במטיילים שנפגעו במהלך הטיול בשלל בעיות, כמו חום, דיזנטריה, אמבות", היא מסבירה את מיקומה הגיאוגרפי. "אני מסתובבת עם תיק עזרה ראשונה ענקי ודואגת שהם יגיעו הביתה בחתיכה אחת".

     

    רק עכשיו דהרת בג'ונגל של "הישרדות". אולי תנוחי קצת?

     

    "תמיד הייתי משוגעת. יש לי הורים משוגעים שעזבו באמצע החיים את גרמניה וקנו חווה באפריקה, בלי חשמל ומים. יש לי את הגנים של אבי".

     

    אז היה לך ברור מההתחלה שתרצי להיכנס לתוכנית?

     

    "הבת שלי נעמה נרשמה לתוכנית והציעה לי גם להירשם. כשהודיעו לי שהתקבלתי לא חשבתי על זה יותר מדי. ראיתי כמה פרקים של 'הישרדות' בגרסה האמריקאית והבנתי שצריך כוח פיזי. אז חודש לפני שנסענו הסתובבתי עם הנכד שלי על הגב בהרי הכרמל".

     

    כשהגעת למקום, לא נבהלת כשראית שאת מתמודדת מול בחורות שיכולות להיות נכדות שלך?

     

    "לא הבנתי מי האנשים האלה, מי הבנות האלה. הן באו עם חצאיות מיני, נעליים עם עקבים גבוהים. חשבתי שאולי זו פרסומת לחברת קוסמטיקה שקשורה לתוכנית. הייתי מבולבלת.

     

    ואז עברנו לסירה, אני עם שכפ"צ, גופייה ונעלי ספורט והן עם פן. הייתי בהלם".

     

    אז עם כי התחברת בהתחלה?

     

    "עם מאיה. היא לא ידעה לשחות ונורא דאגתי לה. אני, שהייתי מורה לשחייה, פחדתי לקפוץ מהסירה שהביאה אותנו לאי, אז חששתי לה ולכן שחיתי לידה. לא הבנתי למה לקחו אותה לתוכנית אם היא לא יודעת לשחות".

     

    אולי כדי שיהיה את מי לזרוק ראשונה?

     

    "לא רצינו שהיא תלך, אבל רוב המשימות הן בים, אז איך נשמור עליה? דיברנו על זה הרבה, מאוד דאגנו לה. לא הדחנו אותה כי לא אהבנו אותה. כמובן שבטח לא רואים את כל השיחות שעשינו סביב זה".

     

    חשבת שתשרדי מול הגברים המסוקסים והנשים הצעירות?

     

    "כשהגעתי לאי הייתי בטוחה שאני בכושר טוב. פתאום ראיתי שאני אחרונה במשימה, קיבלתי חלסטרה. מושיק עזר לי ונורא התביישתי, כי אני בן אדם תחרותי ולא אוהבת להפסיד. הייתי צריכה לשרוד את חוסר היכולת שלי להיות הכי טובה".

     

    השבט לא אהב את העזרה שקיבלת ממושיק. הרגשת את זה?

     

    "מחלק מהם. גיא קרא לי 'הזקנה' וקיטר שאני בקבוצה שלו. הוא גם קרא למושיק 'הזקן' ולמולי 'הקטנצ'יק'. מה הוא מדבר? הוא נראה כמו ילד, אין לו בכלל כוח. ביני לבין עידן היה חיבור טוב, הוא נשמה. הוא עזר לי להבין מה זה המשחק הזה. למשל, ניסיתי להדליק אש עם המשקפיים של שחר, אז הוא אמר לי: 'אל תתבודדי, לא עושים את זה ב'הישרדות', תציעי עזרה, תני לאחרים לבשל, אל תעשי הכל לבד'".

     


    "אחרי שהפסדתי היו לי חלומות קשים, לא ישנתי". טינה מודחת (צילום: תמיר וולף)

     

    אחרי שהשבט שלה, סבאנה, הפסיד בעוד משימה, היה ברור שלא רק שהיא לא תעשה הכל לבד, אלא שבקצב הזה היא לא תעשה בכלל, כלומר תודח מהמשחק ותגיע לאי המתים. בצעד אצילי החליטה טינה להתפטר לפני שיעיפו אותה. "הרגשתי רע שבגללי כל הזמן מפסידים, די, כמה אפשר? אז אמרתי לעצמי שלסוף אני לא אגיע, אז למה לדחות את הקץ?".

     

    ובמועצת השבט פתאום התחרטת. מה קרה?

     

    "לא רציתי ללכת וברור שרציתי להישאר עד הסוף, אבל העדפתי לשחרר את מושיק ועידן מההתלבטות אם להצביע לי. כשגיא זו־ארץ שאל אותי במועצת השבט אם אני רוצה ללכת, הוא רצה תשובה של כן או לא, בלי הסבר. אמרתי לא וחשבתי שאולי ירחמו עליי פתאום. כשהדיחו אותי התפללתי שאשאר, שאולי יקרה איזה משהו בתוכנית ולא אחזור הביתה. פתאום הגעתי לאי המתים ואמרתי לעצמי: 'וואה, זה מתגשם'. חלום חיי מגיל 10 בערך, זה להיות על אי בודד ולחיות שם. את בונה עולם משלך".

     

    חשבת לרגע שתנצחי את עומר הסוסון?

     

    "קיוויתי שהתחרות תהיה על אוכל, שיתנו לי משהו מגעיל לאכול, עיניים של דגים. אחרי שהפסדתי הייתי בסרטים. היו לי חלומות קשים, לא ישנתי. חשבתי אם עשיתי את המקסימום ולמה לא הצלחתי להישאר על האי. היה לי קשה להפסיד".

     

    בתור אשה היגיינית, יש כמה סוגיות שהטרידו אותי. למשל איך ניגבתם את הישבן בשעת הצורך?

     

    "הרי אין נייר, אז נכנסים לים ומנגבים. יש גם עלים, זה לא רע. כשאת אוכלת מינימום של אוכל - אננס, קוקוס ובננות - מערכת העיכול שלך מסתדרת, כי אין את האוכל הכבד, את הרעל שאנחנו מכניסים לגוף שלנו, אז הכל יוצא ואת לא צריכה לנגב".

     

    ומה עשית עם השיער שבטח צמח מכל החורים?

     

    "את לא יודעת כמה דאגתי בנושא השערות. זה כזה מגעיל. אני לא שעירה, אבל הבנות האחרות היו עם שיעור רציני יותר. גדלו להן שערות מכל הכיוונים - רגליים, שחי, גבות. לא ראיתי את הפרקים, כי אני בהודו, אז אין לי מושג מה רואים. בטח יש פוטושופ. כשחזרתי למלון, אחרי שהודחתי, הסתכלתי במראה וצרחתי. לקחתי פינצטה והתחלתי להוריד שערות. שלא נדבר על הלכלוך מתחת לציפורניים. איכס. והשיער - מטונף ומגעיל".

     

    איך עברת את הלילות הקרים?

     

    "נורא, נורא, זה גיהינום. את רטובה מלמעלה למטה, שוכבת על הקוצים של הדקלים, השיניים רועדות. שמתי גרב מסביב לצוואר כדי להרגיש את חום הבד. היום אני לא מוכנה שדקה אחת יהיה לי קר. אני יכולה להסתדר בלי אוכל, לא בלי שמיכה".

     

    מה היה הרגע הכי קשה בתוכנית?

     

    "השיט בסירות על הגלים. זה מפחיד עד כדי כך שאת אומרת 'יאללה, אם תמותי - בסדר. אם לא, גם בסדר'. נתתי את עצמי בידיים של אלוהים".

     


    "גיא קרא לי 'הזקנה'. מה הוא מדבר? הוא נראה כמו ילד, אין לו כוח". עידן, טינה וגיא

     

    זו לא הפעם הראשונה שטינה שמה את עצמה בכפות הידיים של אלוהים. סיפור חייה המפותל מתחיל לפני 57 שנה בגרמניה. היא נולדה שם, שנייה מתוך ארבעה ילדים, להורים עם היסטוריה נאצית. בגיל 22, אחרי שסבלה מהמגורים בגרמניה ושמעה שבישראל יש ים ושמש, החליטה מתוקף תפקידה כאחות לעלות ארצה עם ארגון גרמני בשם "אות הכפרה והשלום" ולטפל בניצולי שואה. "ההורים שלי לא אהבו את העובדה שגרתי בישראל", היא מספרת. "הדעות שלהם על יהודים וישראלים היו קשות. הם היו מלומדים, אבל נשאר להם משהו מהחינוך שקיבלו, שליהודים יש אף ארוך ושהם שוחטים ילדים ואוכלים את הדם שלהם. אבא שלי רצה להציל אותי".

     

    איך היה הקשר בינך להבין הורייך לאורך השנים?

     

    "לא היה ממש קשר. מדי פעם נסעתי אליהם כי הם לא התלהבו להגיע לארץ. לא קשר הדוק ולא מנותק, אירופאי כזה".

     

    מאוחר יותר, אחרי שיחות עם אנשים דתיים היא גילתה שהיהדות מוצאת חן בעיניה, וכך, החלה לברר לגבי גיור. את בעלה שלמה, קבלן במקצועו, פגשה טינה כשכבר היתה יהודייה, נקראה בשם אלישבע ועבדה כאחות בבית החולים אסותא. הוא נפצע, היא חבשה, והאהבה פרחה. כיום הם גרים בעין הוד ומגדלים שלוש בנות, אילנה, נעמה ואנאל. כששתי הבנות הגדולות היו בגן, טינה למדה ולימדה מחול. מאוחר יותר למדה תרפיה במחול בסמינר הקיבוצים, אבל כשזה לא סיפק אותה פנתה לתחום הרפואה האלטרנטיבית ושימשה כדולה (תומכת לידה).

    במשך חמש שנים התנדבה בכפר איזון, כפר שיקומי שנותן מענה לצעירים שנפגעו נפשית בשל שימוש בסמים, ואף סייעה בהקמת האגף לרפואה אלטרנטיבית במקום.

     

    אבל טינה היא נסיכה לוחמת, לא אחת שתסתפק בפחות מהצלת כל העולם, אז היא נסעה להודו והקימה שם קליניקה שתסייע לנפגעי גואה, מקומיים וזרים שנכנסים לפסיכוזות מסמים. "הם פורקים עול. כל נער בצבא עובר טראומה שקשורה במוות. הם רחוקים מהבית ופה יש להם הזדמנות לקנות סמים זולים. הסקרנות אינסופית ואם מטיילים לבד ולא יודעים לאן ללכת, אז מתיישבים ותופסים סוטול".

     

    זה הגביר אצלך את החרדות בקשר לבנות שלך?

     

    "הן בטח גם התנסו בסמים ועישונים, אני לא עיוורת. סיפרתי להן מה ראיתי בכפר איזון, אבל אני לא אעשה להן 'נו נו נו' עם האצבע, זה לא יעזור".

     

    איך קיבלת את הנישואין של אילנה בגיל כל כך מוקדם, 18?

     

    "היא משוגעת כמוני, עושה מה שבא לה. המחשבות שלה חופשיות לחלוטין. בתור אמא, אני חושבת שלהסכים עם הילדים ולתמוך בהם זה עדיף מאשר לבקר אותם. צריך להתנסות בכל דבר שהחיים נותנים לנו. הם (הכוונה לאילנה ואביב גפן - נ.ר) היו מאושרים כשהם היו נשואים, הם התגרשו והיום הם מאושרים כשהם פתאום נפגשים. יש יותר טוב מזה?".

     

    איך הגבת כלפי הבחירה של אילנה בעולם השואוביז?

     

    "הטריד אותי הקושי שלה מול המצלמה ולימוד טקסטים. חשבתי מה עובר על הילדה העדינה והביישנית שרוצה להתחבא בבית וכמה כוחות היא צריכה לגייס כדי להתמודד עם זה".

     

    לפני שנה וחודשיים עזרת ליילד אותה. איך היתה החוויה?

     

    "זה מאוד מרגש. לא כל בת מאפשרת לאמה להיות בחדר הלידה. אני נותנת את כל הכבוד לאילנה, היא היתה הגיבורה במקום הזה. כל חיי אגיד לה תודה רבה על זה שהיא נתנה לי להיות שם. להביא חיים לעולם זו זכות גדולה".

     

    אחרי שהתגיירת, יילדת, נלחמת בסמים, טיפלת בפצועים, ולמרות שלא שרדת את אי המתים הצלחת לשרוד בצורה די מדהימה את החיים - מה החלום הבא שלך?

     

    "אם יש לך קשרים בהפקה, תשלחי אותי לאיזה אי בודד, בבקשה, בבקשה".

      

     

    סוכרייה שלה, הו אילנה

    אילנה ברקוביץ', מפרגנת למאמא טינה וחושבת שאין חשיבות לגיל

     

    "לא נעים לי להודות בזה, אבל לא ראיתי את כל הפרקים. ממה שכן ראיתי, זה היה משעשע. אני עוד זוכרת את ההתרגשות של אמא שלי לפני הנסיעה וכמה היא ציפתה לזה. אני מאוד גאה בה. אני צופה קבועה של 'הישרדות' האמריקאית וכבר בעונה השנייה, כשטינה ווטסון זכתה, אמרתי לה שהיא הגרסה הישראלית שלה. רק בארץ עושים עניין מהגיל, אין לזה חשיבות. מתאים לאמא שלי לחיות על אי בודד".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ההורים לא אהבו יהודים. טינה ברקוביץ
    צילום: אייל נבו
    לאתר ההטבות
    מומלצים