בדיקה: באילו תכשירי טיפוח יש חומרים טבעיים?
קטפתם מהמדף סבון עם אלוורה או שמפו עם תה ירוק? אל תהיו בטוחים שהכנסתם את הטבע אליכם לאמבטיה • הסיבה: למרות האריזות המפתות, בתכשירים רבים יש כמות זניחה של רכיבים צמחיים
השימוש בצמחי מרפא בפרט ובצמחים בכלל הינו עתיק יומין בעולם הקוסמטיקה והטואלטיקה, והתועלת של חלקם אף הוכחה במחקרים מדעיים. עם זאת, בדיקת "ידיעות אחרונות" מעלה כי בחלק מהתכשירים הנמכרים בארץ יש אחוז זניח של רכיבים צמחיים, למרות ששמותיהם מתנוססים בגאווה על האריזות.
ניתוח רשימת הרכיבים ב־15 תכשירים שונים המתהדרים ברכיבים צמחיים (ביניהם קרמים, סבונים נוזליים ומיני שמפו) מעלה כי ב־10 מהם, כלומר בשני שלישים, יש כמות קטנה מאוד של רכיבים אלה. נגדיל ונאמר כי סביר להניח שברוב המקרים מדובר בתכולה של פחות מ־.0.5%
תכשירים עם ריכוז נמוך יחסית של רכיבים צמחיים (צילום: יריב כץ)
איך אפשר לדעת זאת? "רשימת הרכיבים על האריזה מדורגת לפי הסדר מהגבוה לנמוך. כלומר, ככל שהרכיב נמצא קרוב יותר לסוף הרשימה, יש סיכוי שהוא מצוי בכמויות זניחות", אומר עופר מור, מנכ"ל חברת מורז. במוצרי קוסמטיקה וטואלטיקה מסוגים אלה הרכיב שבמקום הראשון, בדרך כלל מים או נשא אחר, מהווה 60%־80% מהמוצר. בשמפו השיעור גבוה יותר, בקרם פחות. הרכיב השני מהווה 10%־,15% ומה שנשאר לאחרים הוא אחוזים בודדים ושברי אחוזים.
"רכיבים המגיעים אחרי חומרי הבושם - שיופיעו תחת המינוח perfume fragrance, או - parfum יהיו בכמויות של 0.5% ומטה, כי לא מקובל להכניס למוצרים כאלה בושם במינון גבוה יותר מ־.0.5% אם הרכיב הצמחי מגיע אחרי החומר המשמר, יש לנו עוד סימן שמדובר בכמות זניחה, כי חומרים משמרים מקובל להכניס בריכוזים של 0.3%־."0.5%
"הבלבול של הצרכן גדול יותר, שכן משרד הבריאות אמנם מחייב לציין את הרכיבים בסדר יורד, אבל הדבר תקף עד לתכולה של אחוז. מתחת לאחוז הסדר יכול להיות כראות עיניו של היצרן," מדגיש הכימאי ד"ר יואל קוני, המשמש כיועץ בתחום הקוסמטיקה. "כך יכול היצרן משיקוליו שלו, לקחת רכיב שריכוזו רק 0.01% ולמקם אותו לפני רכיב בריכוז של ."0.5%
ב־9 מהתכשירים שבדקנו, הרכיבים הצמחיים מצויים כנראה בשיעורים נמוכים במיוחד, שכן הם מוקמו הרבה אחרי רכיבי הבישום ו/או החומרים המשמרים. כל התוצאות מופיעות בטבלה, והנה כמה דוגמאות בולטות: מרכך לשיער בננה של רוטס, שברשימת רכיביו אין זכר לפרי; קרם לשיער של ד"ר פישר עם קמומיל, כאשר אותו צמח מופיע אחרון ברשימת הרכיבים וכן תחליב רחצה לפנים של דאב עם תמצית מלפפונים ותה ירוק, כשמתוך 26 רכיבים שונים, המלפפונים מופיעים במקום 17 ואילו התה הירוק במקום הלפני אחרון: .25
משרד הבריאות מאשר
כל היצרנים שאליהם פנינו אינם מוכנים להסגיר את אחוז הרכיבים הצמחיים בתכשירים. הם מסתתרים מאחורי הנימוק של "סודיות מקצועית." בטיעוניהם מוביל
הנימוק לפיו הם פועלים באישור מוחלט של משרד הבריאות. מה שמרגיז בכל העניין הוא שהם צודקים. כולם אכן פועלים במסגרת החוק. משרד הבריאות אינו דורש מהיצרנים לחשוף את שיעור הצמחים באחוזים בתוך המוצר הסופי. המשרד אפילו לא בודק את ריכוזי התמציות הצמחיות בתוך המוצרים המוגמרים, אלא מסתמך על הצהרות היצרנים (לשם השוואה, בתחום התכשירים הרפואיים נדרש היצרן לציין את אחוז ההרכב של החומרים הפעילים). "יצרן של מוצר המכיל אלוורה או רוזמרין בכל כמות, יכול לציין זאת על גבי התווית," מאשרים במשרד הבריאות.
"עליתם כאן על אחת הנקודות הקשות ביותר בעולם הטואלטיקה והקוסמטיקה," אומר פרופ' שמעון בניטה ממחלקת הרוקחות של האוניברסיטה העברית, מומחה בתחום הקוסמטיקה המשמש כיו"ר כנס הקוסמטיקה הבינלאומי השנתי (שיתקיים בשבוע הבא בישראל.( "היצרן יכול לשים כמות קטנה מאוד של צמחים בתוך המוצר, ועדיין זכאי לכתוב את מה שהוא רושם עליו. משרד הבריאות מתבסס על הבדיקות שעשו היצרנים לחומרי הגלם, כשאיש לא בטוח ולא בודק שמה שקרה בחומר הגלם מתקיים בחומר הסופי, שתכונותיו עלולות להשתנות במהלך הפורמולציה. חברות בינלאומיות גדולות טורחות לפחות לבדוק את האפקט של המוצר הסופי. בחברות הישראליות בדרך כלל מסתפקים בבדיקות חומרי הגלם," מסכם פרופ' בניטה.
"בשוק האירופי המשותף מגינים על הצרכנים מפני טענות סרק של יצרני קוסמטיקה, כולל בתחום השימוש בצמחי מרפא, וקפדניות במיוחד הרשויות הגרמניות," מסבירה לנו אוטה גרישבך ביולוגית האחראית על שיווק מוצרים לעור בצפון אירופה של חברת קוגניס (אחת היצרניות הגדולות בעולם של חומרי גלם בכלל, ורכיבים צמחיים בפרט לתעשיית הקוסמטיקה.(
לדבריה, די בכך שרכיב מסוים יוזכר על האריזה ולא ניתן לאתרו בבדיקת מעבדה, או שיימצא בריכוז נמוך מדי, והיצרן עשוי למצוא את עצמו נדרש או להחליף את הרכב המוצר או להוריד אותו מהמדף. בחברת קוגניס, למשל, מתהדרים בריכוזי צמחים שנעים בין 1.2% (של קמומיל) עד 50% (של תה ירוק.(
עניין של כסף
השימוש ברכיב הצמחי יכול להתבצע משתי סיבות: .1 קבלת הריח האופייני של הצמח. .2 קבלת התועלת - או הילת התועלת - המיוחסת לו. "במקרים רבים
השימוש ברכיבים אכן נעשה בגלל הריח, וכאן מספיקות כמויות קטנות", מסביר פרופ' שמואל קניג מבית הספר הגבוה לטקסטיל שנקר. "השימוש באלוורה, לדוגמה, נעשה לא פעם על־פי התרשמותי כדי להשיג את אפקט הריח." במקרה זה פחות חשוב לצרכן לדעת מהי כמות הצמח בתכשיר, כי האף הוא השופט האמיתי, אם כי ניתן להשיג את אפקט הריח בערבוב של תמצית הצמח עם תמציות מלאכותיות. השימוש השני נעשה כדי להעניק למוצר הסופי את ההילה האיכותית של התועלת המיוחסת לרכיבים הצמחיים. "קיימים אמנם רכיבים שמניבים פעילות גבוהה וטובה בכמויות קטנות, אבל הרושם שלי הוא שבמקרים רבים הם מוספים בגלל הגימיק," מוסיף פרופ' קניג.
"יש הבדל מהותי אם הוספת לקרם אחוז אחד של תמציות צמחים כאפקט שיווקי, לבין יצירת קרם על בסיס צמח," אומר עופר מור, מנכ"ל חברת מורז, המקפידה על שימוש דומיננטי בצמחי המרפא במוצריה.
ואם התועלת השיווקית של הרכיבים הצמחיים כל־כך ברורה, מדוע לא להיות נדיבים בעת השימוש?
"הכל עניין של כסף," מסביר מור. "קילו של שמנים צמחיים יעלה ליצרן בין עשרות למאות דולרים, לעומת רכיבים אחרים שיעלו דולרים בודדים. ואכן, חמשת המוצרים מבין אלו שבחנו, שמכילים צמחים בריכוזים גבוהים יחסית, הם גם יקרים משמעותית בהשוואה לאלטרנטיבה, ביניהם ניתן למצוא את שמן הגוף של ד"ר האושקה, שעולה 196 שקל, ואת השמפו הטיפולי נגד קשקשים של קמילוטרקט, שעולה 56 שקל.
ואגב, לדברי ד"ר קוני, לא תמיד הצמחים הם הדבר החשוב ביותר במוצר. "להיפך, לעתים קרובות הם הרכיב הפחות חשוב, למרות שהוא מהווה את הגירוי לקנייה. במוצרי שיער, לדוגמה, לא משנה איזה רכיבים צמחיים תכתוב, הסיליקון הוא זה שעושה את עיקר העבודה."
חומר סודי ביותר
תגובת סופר־פארם, בעלת מותג לייף: "אנו מקפידים על הגדרות מוצר אמינות התואמות את מרכיבי המוצר. השמפו הנדון מכיל 3 סוגים של תמציות הדרים - אשכולית, תפוז ולימון שכל אחת מהן בעלת ריכוז של - 0.2% בסך הכל 0.6% ולכן עומד בהגדרה המקובלת בענף הטואלטיקה לפיה ריכוז הגבוה מ־0.5% נחשב לחומר פעיל".
פרוקטר אנד גמבל, יצרנית הרבל אסנס: "כל מוצרי הרבל אסנס הכוללים שמפו וקונדישינר מכילים תמציות פרחים או פירות. הנוסחה בכללותה מספקת את ההבטחה על גבי המוצר, כמו תוספת לחות לשיער יבש. כחלק ממדיניות החברה, אנו לא חושפים את אחוזי הריכוז של כל מרכיב. מטרת רשימת המרכיבים שעל האריזה היא לאפשר לצרכן לזהותם בקלות".
משה זילברשטיין, מנכ"ל תשלובת ד"ר פישר: "הצמחים שבהם אנו עושים שימוש עונים להגדרת צמחי מרפא. אין בכוונתנו לעסוק בשיעור כל מרכיב ומרכיב כשם שאין אנו נוהגים לפרסם את הפורמו־ לות שלנו. כל ההרכבים וההתוויות הינם באישור משרד הבריאות. יעילות המוצר נובעת ממכלול מרכיביו ודרך ייצורם ולא בהכרח כתולדה של מרכיב זה או אחר".
תגובת א.ג. מעבדות לקוסמטיקה, יצרנית רוטס: "מרכך הבננה הקטיפתי אינו מתיימר להיות אחד המוצרים הטבעיים שלה. המוצר מכיל ריח בננה, כפי שמצוין במפורש על גבי האריזה. עם זאת, הוא מכיל רכיבים טבעיים של חומרים אחרים. לגבי שמן הקלנדולה, הכמות נמצאת במוצר כמקובל במוצרים
דומים בעולם. זוהי כמות סבירה למוצר ולרמת המחיר שלו הנותנת את ההשפעה והאפקטיביות הנדרשת לטיפול מיטבי בעור".
יוניליוור, יצרנית פינוק ודאב: "כל הפורמולציות של מוצרי הטיפוח מפותחות לפי סטנדרטים בינלאומיים ומאושרות על־ידי משרד הבריאות. הפורמולציות שמורות בחברה ואינן נחשפות מטעמי תחרות".
הנקל סוד, יצרנית המותג הוואי: "שמות רכיבי המוצר גלויים לציבור ורשומים על גבי התווית, אבל ריכוזיהם ניתנים לבדיקה ומאושרים על־ידי משרד הבריאות. האפ־ קטיביות של הפורמולה היא פונקציה של החומרים הפעילים והרכב המוצר".
