שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    מקום שביעי: סיירת גבעתי

    כאוהדי הפועל תל אביב נהיה הראשונים לטעון שגם המקום האחרון הוא מכובד, ושתמיד אפשר לקרוא את הטבלה הפוך וליהנות מכל רגע. ובכל זאת: מול הרקורד של דובדבן ואגוז, גולני והצנחנים, קשה לשבץ את גבעתי גבוה יותר ברשימה

    היסטוריה: הוקמה ב־1983 יחד עם חטיבת גבעתי "הצעירה", שקיבלה את שמה מהחטיבה המיתולוגית שפעלה במלחמת העצמאות. ההקמה מחדש באה שנה אחרי הכניסה למלחמת לבנון הראשונה, כשהתברר שבצה"ל פשוט אין מספיק חטיבות חי"ר.

     

    הסיירת אימצה לעצמה את המורשת של "שקד" המיתולוגית, וכמוה ביקשה להתמחות בפיקוד הדרום, שממילא היה ועודנו ביתה של החטיבה כולה. בשלהי שנות

    ה־80 היא הצטרפה לפעולות נגד חיזבאללה באזור הביטחון בדרום לבנון, אבל את ההילה הרוויחה במבצעים בעזה. שם, בגזרה הטבעית שלה, היא פיתחה מומחיות שלא היתה, וספק אם תהיה ליחידה אחרת בצה"ל: היכרות עמוקה עם השטח ועם האויב. זה הפך אותה לעדיפות הראשונה של המפקדים כמעט בכל משימה; בהרבה מקרים, יחידות אחרות פעלו במבצעים מורכבים בעזה רק בגלל שסיירת גבעתי היתה טרודה באותו הזמן במשהו אחר.

     

    בשנות השיא של האינתיפאדה השנייה, לפני ההינתקות מעזה, היתה הסיירת אחראית למאות מבצעים ברצועה ולחיסולם של המוני מחבלים. גם בתחילת מלחמת לבנון השנייה היא היתה בדרום, ורק דרישה מפורשת של מפקדי החטיבה לשלב אותה במאמץ העיקרי של צה"ל הוביל להסטתה צפונה. לשם הגיעו מי שמכונים היום "פלס"ר שועלי שמשון" מאוחר מדי. הם אמנם הספיקו לחצות קו, אבל לא להילחם ממש.

     

    סלבס: יוצאי חטיבת גבעתי עדיין נאבקים לקנות לעצמם מקום בצמרת צה"ל, וכך גם בוגרי הסיירת. ובכל זאת, בין המפקדים הבולטים נמצאים אייל שליין, שפרש כתת־אלוף אחרי הקרב השנוי במחלוקת שהובילה האוגדה בפיקודו במחנה הפליטים ג'נין במבצע "חומת מגן"; אסף שביט, שנפצע קשה בכפר דרום באירועי מנהרת הכותל, השתקם וכשל בניסיון לחזור לצה"ל; אייל אייזנברג, שהתקדם לפקד על יחידת נעוריו שלדג, ובהמשך על חטיבת גבעתי ועל "עוצבת האש", ובקיץ יתמנה למפקד אוגדת עזה; מוני כץ, אף הוא מבוגרי וממפקדי שלדג, והיום אלוף משנה; ועופר וינטר, שממשיך להתקדם בערוצי הפיקוד הצבאי.

     

    שיחוק: רצינו לבחור מבצע מהפעילות בעזה בשנים האחרונות, אבל התקשינו לברור אחד שזוהר מעל כל האחרים. לכן הלכנו דווקא לשנים הראשונות, וללבנון, שם עדיין היה מדובר ביחידה צעירה שהיתה נטע זר בנוף הסיירות הצה"לי.

     

    זה קרה באפריל 1990, כשכוח של הסיירת (בתוספת לוחמים מגדוד שקד של גבעתי) יצא למארב חודר מצפון לאזור הביטחון, סמוך לכפר הלבנוני מיידון. מטרת המבצע, שנקרא "תשובה מהירה", היתה לפגוע באנשי חיזבאללה באחד מנתיבי החדירה שלהם לרצועת הביטחון. החיילים התמקמו בלילה, וב־10 בבוקר נתקלו בשני אנשי חיזבאללה והרגו אותם. חמש שעות אחר כך הגיעה עוד חוליה של חיזבאללה, שחבריה זיהו את גופות חבריהם שנהרגו קודם לכן. החוליה פתחה באש, אבל המארב של גבעתי היה ערוך וסגר עליה משלושה כיוונים. התוצאה: שישה מחבלים הרוגים, אפס נפגעים לכוחותינו.

     

    פישול: ב־25 שנות קיומה עברה היחידה לא מעט אירועים קשים, אבל הלכנו דווקא על אירוע מביך מהעת האחרונה, שמשקף את הבעייתיות של כלל הפעילות בעזה.

     

    ב־12 ביולי השנה כיתרה הסיירת בית בבית חנון, שבו על פי החשד הסתתרו מבוקשים. אחרי שכמה מבני המשפחה יצאו מהבית, הורו החיילים לנערה בת 14 להיכנס פנימה ולקרוא למבוקשים להיכנע - למרות שפעולה כזאת, "נוהל שכן", נאסרה כליל בהוראת בג"צ. וכאילו שזה לא מספיק, כוח אחר של הסיירת ראה את הילדה מתקרבת אל הבית, החליט לפתוח באש ופצע אותה. שלושה מחיילי היחידה נשלחו לבית החולים כדי לבקש ממנה סליחה. זה לא עזר לסגן מפקד הסיירת, שהודח מתפקידו בעקבות האירוע.

     

    דבר המערכת: כאוהדי הפועל תל אביב נהיה הראשונים לטעון שגם המקום האחרון הוא מכובד, ושתמיד אפשר לקרוא את הטבלה הפוך וליהנות מכל רגע. ובכל זאת: מול הרקורד של דובדבן ואגוז, גולני והצנחנים, קשה לשבץ את גבעתי גבוה יותר ברשימה. אולי זה נובע גם מהיעדר הסקס־אפיל של הלחימה בעזה בהשוואה ללחימה בחיזבאללה, אולי מהצעירות היחסית של היחידה, ואולי פשוט כי אקי אבני לא עושה לנו את זה (סנדי דווקא כן). אבל בהתחשב בעובדה שיש כל כך הרבה ערבים, ושהמון מהם נמצאים בעזה, אנחנו די בטוחים שעוד נשמע על סיירת גבעתי בעתיד.

     

    כמה הערות ממש ממש חשובות

    התמונות להמחשה של העובדה שאפילו בכתבה על סיירות מובחרות אפשר לדחוף תמונות של דוגמניות לא לבושות במיוחד בלבד

     

    סטיילינג: יניב פרסי

     

    ציוד צבאי: ריקושט (www.rikushet.co.il )

     

    צולם בפיינטבול ישראל (www.paintball.co.il )

     

    *סייעו בהכנת הכתבה: יוצאי כל היחידות שמוזכרות כאן וגם בכירים בצה"ל. במילים אחרות, אנשים שזהותם שמורה במערכת אפילו יותר טוב מהוויסקי בחדר של ליאור, בארון למטה, מאחורי הכיסא שלו, ליד הפח

     


     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    "רגע, מה אני רצה, כבר יש לי כומתה"
    צילום: שי יחזקאל
    מומלצים