שתף קטע נבחר

מקום שישי: סיירת נח"ל

הזיקה לשלדג, הפעילות בשטחים והפוטנציאל להתלקחות אזורית, כל אלה מהווים מתכון בדוק לעלייה בסולם הדרגות של המפקדים, ולעלייה בסולם היחידות שלנו

היסטוריה: הוקמה ב־1983, עם הקמת חטיבת הנח"ל, כדי לשמש יחידת ליווי לשיירות שנסעו אז בכבישי לבנון וסבלו מפיגועי טרור פלסטיני ומניצני תופעת המחבלים המתאבדים. ב־86' הפכה לסיירת של ממש והחלה בפעילות יזומה בדרום לבנון, ומאוחר יותר גם בגדה המערבית וברצועת עזה. במלחמת המפרץ הראשונה הוגדרה כ"יחידה המיוחדת" לגילוי וזיהוי חומרי לחימה כימיים; היא היתה זאת שבדקה את טילי הסקאד שנפלו בתל אביב.

 

באמצע שנות ה־90 הצטרפה סיירת הנח"ל לאחיותיה הבוגרות והבכירות מגולני ומהצנחנים בסדרה של מבצעים בדרום לבנון. אחרי הנסיגה עברה לפעול ביהודה ושומרון, וב־2002 קיבלה ציון לשבח על לחימתה במסגרת מבצע "חומת מגן", בעיקר בגזרת רמאללה. במלחמת לבנון השנייה פעלה כחלק מהחטיבה, בהתחלה בכפרים שמצפון־מערב למטולה, ובשלהי הלחימה - בקרב העקוב מדם בסלוקי, כראש החץ של אוגדה 162.

 

היום מתמקדת רוב הפעילות של סיירת הנח"ל בגדה. לצד דובדבן, היא מבצעת חלק ניכר מפעילות סיכול הטרור. הנח"לאים שבמעלה שרשרת הפיקוד - גם מפקד האוגדה תא"ל נעם תיבון, וגם כמה ממפקדי החטיבות, שחובשים כומתה ירקרקה - בטח לא מזיקים לסיכוייה לקבל פעילות איכותית.

 

סלבס: כיחידה צעירה שעדיין מנסה לקנות את מקומה בקרב הסיירות, מובן שמסיירת הנח"ל לא יצאו עד היום גנרלים או דמויות שמוכרות בכל בית. סביר שזה יקרה, ועד אז ניתן כבוד לכמה ממפקדיה בעבר, שלחלקם מן הסתם עוד צפוי עתיד לא קצר במדים. למשל אל"מ אמיר אבולעפיה, היום מפקד חטיבת רמאללה. ואנשי השייטת דן ושי, דרור פלטין ואייל וייס, שנהרג מאוחר יותר כמפקד דובדבן. וגם חן ליבני - שהתקדם עד שהגיע לפקד על הגזרה המערבית בגבול לבנון - למרות שהקריירה שלו נקטעה עם חטיפתם של אודי גולדווסר ואלדד רגב, והביקורת הקשה שהוטחה על האופן שבו פיקד על הכוחות בראשית הקרבות, ובעיקר בקרב במרון א־ראס.

 

שיחוק: העמידה לצד יחידות ותיקות ממנה לא עושה טוב לסיירת הנח"ל. בכל זאת, קשה להשוות בין מארב שבו חוסלו שני מחבלים בלבנון או בשכם לשרשרת האינסופית של מבצעי הצנחנים וגולני. לכן החלטנו להקדיש את סעיפי השיחוק/ פישול לשני אירועים שהיוו במידה רבה את טבילת האש של הסיירת בלחימה באזור הביטחון בדרום לבנון, ובחרנו בהם גם כי הם מוכיחים כמה דק הקו שמפריד בין הצלחה לכישלון. וליתר דיוק: אותה הגזרה, שלושה שבועות בין אירוע לאירוע.

 

בינואר 1997 נשלחה סיירת הנח"ל למארב בוואדי אלמן שבגזרה המערבית. אחר הצהריים הבחינו הלוחמים בארבעה מחבלים, אנשי הארגון השיעי אמל, שאז עוד היה גורם דומיננטי יחסית במלחמה נגד ישראל. חיילי הסיירת הסתערו לעבר המחבלים והרגו אותם, כשתוך כדי ההסתערות נפגע אחד הלוחמים מכדור בליבו ונהרג. מיד לאחר ההיתקלות התפתח במקום קרב ממושך, כשכוח הנח"ל מחלץ לאחור תחת אש כבדה של חיזבאללה וסופג עוד חמישה פצועים.

 

פישול: בעקבות ההיתקלות הראשונה הבין חיזבאללה שצה"ל פועל באזור, וכשהסיירת יצאה למארב נוסף בוואדי אלמן כבר חיכה לה במקום מטען קלימגור. מפקד הכוח דרך על התיל הממעיד, שהפעיל את המטען רב העוצמה. הוא נהרג, ואיתו הקשר שלו. לוחם שלישי נפצע קשה, והכוח התקשה לפנותו מהשטח. החשש שחיזבאללה יצליח להפיל את מסוק הפינוי גרם להשהיה בכניסתו לדרום לבנון, והחייל מת מפצעיו.

 

בסיירת הנח"ל קבלו אז על היעדר מידע מספיק בנוגע להיערכות חיזבאללה בשטחים הפתוחים, אבל הבעיה היתה סבוכה בהרבה: צה"ל חווה באותן שנים בלבנון משהו דומה למה שעובר היום על הצבא האמריקאי בעיראק. החיילים עלו פעם אחר פעם על מטעני ענק מבית היוצר האיראני, והפיקוד הצבאי התקשה לתת פתרון. במקרה הזה, סיירת הנח"ל שילמה את המחיר הכואב.

 

דבר המערכת: אם צריך חיילים אינטליגנטיים, בעלי אוצר מילים ויכולת תיאור שמעבר ל"היה סבבה, אחי", הכתובת נמצאת בנח"ל. ספרי השירה המונחים על מדפים הם לא מיתוס שהמציאה נעמי שמר, ובמוצבים של הנח"ל אפשר למצוא לא רק את "במחנה" אלא גם את ויקטור הוגו. אבל לא מדובר בחבורה של חננות: בשנים האחרונות הפכה הנח"ל לחטיבה רצינית, שכבר מראה סימנים של פייט אמיתי מול החומים והאדומים. זה נכון יותר לגבי החטיבה כולה מאשר לסיירת, אבל גם כאן יש עתיד. הזיקה לשלדג, הפעילות בשטחים והפוטנציאל להתלקחות אזורית, כל אלה מהווים מתכון בדוק לעלייה בסולם הדרגות של המפקדים, ולעלייה בסולם היחידות שלנו.

 

כמה הערות ממש ממש חשובות

התמונות להמחשה של העובדה שאפילו בכתבה על סיירות מובחרות אפשר לדחוף תמונות של דוגמניות לא לבושות במיוחד בלבד

 

סטיילינג: יניב פרסי

 

ציוד צבאי: ריקושט (www.rikushet.co.il )

 

צולם בפיינטבול ישראל (www.paintball.co.il )

 

*סייעו בהכנת הכתבה: יוצאי כל היחידות שמוזכרות כאן וגם בכירים בצה"ל. במילים אחרות, אנשים שזהותם שמורה במערכת אפילו יותר טוב מהוויסקי בחדר של ליאור, בארון למטה, מאחורי הכיסא שלו, ליד הפח

 


 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
"כן, מלחמה זה דבר נורא, נשאר רק קנט קצר"
צילום: שי יחזקאל
מומלצים