שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    פרופ' דרור: "אנחנו מתרחקים מיהודי התפוצות"
    נשיא המכון לתכנון מדיניות העם היהודי, פרופ' יחזקאל דרור, השמיע בכנס הרצליה תחזית קודרת על יחסי ישראל-התפוצות והוא קובע: יש שחיקה בדימוי ישראל כמדינה שמתגאים בה וכמדינת מקלט לשעת מצוקה, מאשימים אותה באנטישמיות ויש לו גם המלצות

    פרופ' יחזקאל דרור, נשיא המכון לתכנון מדיניות העם היהודי, השמיע היום (ד') בכנס הרצליה תחזית קודרת בכל הקשור ליחסי מדינת ישראל ויהדות התפוצות, תוך הפניית ביקורת נוקבת כלפי הנהגת מדינת ישראל.

     

    דרור סבור כי אין "לעולם חוסן" ביחסי ישראל-תפוצות ומוסיף כי מגמות היסטוריות מביאות להתרחקות הולכת וגדלה בין ישראל לתפוצות אשר באה לידי ביטוי גם בשחיקה בהזדהות עם ישראל בקרב הדור הצעיר של יהדות התפוצות. הסיבות העיקריות לכך לטענתו הן:

     

    1. חווית ומשמעות החיים של להיות יהודי בישראל שונה מאוד מזו בתפוצות.

     

    2. שלילה גוברת בדור היהודי הצעיר בארצות הברית של עצם הרעיון של "מדינת לאום", והתגברות הזהות העצמית כ"ישראלי" ולא "יהודי" בקרב צעירים לא-דתיים בישראל.

     

    3. הרכב חברתי-כלכלי שונה בין האוכלוסייה היהודית בארץ ובתפוצות.

     

    4. המסגרת הפוליטית השונה לחלוטין של מדינה לעומת רשת של קהילות וולונטריות.

     

    5. שחיקה בדימוי של ישראל כמדינה וחברה יפות שמתגאים בהן; וכמדינת מקלט לשעת מצוקה.

     

    6. הטלת האשמה על ישראל בגין גרימת תוקפנות אנטישמית מוסלמית המסכנת חלקים מיהדות התפוצות.

     

    7. צעירי יהדות התפוצות הדתיים מאוכזבים ממידת היותה של ישראל "מדינה יהודית"; וצעירי יהדות התפוצות הלא-דתיים מאוכזבים ממשקלם החזק של מוסדות דת בישראל.

     

    8. שחיקה במשמעות הרגשית של חוויות תקומתה של ישראל אחרי שואת אירופה, שעבור הדור הצעיר הן זיכרון היסטורי לעומת חווית חיים אצל הדור הקודם.


    ויש כאלה שמגיעים. צעירי תגלית (צילום: סיוון פרג')

     

    לדברי דרור, כדי להתמודד עם המגמות המדאיגות הנ"ל, דרושים חידושי מדיניות-רבתי רדיקאליים המחייבים גם הרס-יוצר של חלק מההנחות המקובלות שאינן תופסות עוד. לדוגמה: ההנחה המקובלת כי ישראל היא מדינת הליבה של העם היהודי; צעדים פורמליים כגון חוק ישראלי הקובע שירושלים היא בירתו של העם היהודי; שלילת הגולה; תפיסה שישראל היא "מקלט בטוח" לנרדפי התפוצה; המשך הטעות של דוד בן-גוריון בעיצוב יחסי ישראל-תפוצות לפיה "אנו מחליטים והם עוזרים לבצע".

     

    אז מה עושים?

    דרור מונה שורה של המלצות לחידוש מדיניות ישראל ביחסיה עם התפוצות:

     

    א. העמקת השיקול של ההשלכות על העם היהודי בכללותו לפני קבלת החלטות וביצוע פעולות של מדינת ישראל.

     

    ב. התייעצות עם גורמי העם היהודי בהחלטות ישראליות בעלות משמעות כלל-יהודית עמוקה (למשל עתיד ירושלים, מיהו יהודי? וכד').

     

    ג. הכללה מסיבית של לימודי עם יהודי בבתי הספר והדגשת נושאי עם יהודי בתקשורת (הוא מציין לדוגמה כי אפילו סטודנטים מצטיינים בורים בנושא לחלוטין).

     

    ד. להבטיח הבנה עמוקה של הדינאמיקה של התפוצות בקרב האליטות הישראליות לסוגיהן. לדבריו, מרבית האליטות הישראליות לא מכירות את התפוצות ומרבית המנהיגות הפוליטית של ישראל מאז הקמת המדינה לא מבינה את ההתפתחויות בתפוצות (לעומת רוב מנהיגי התפוצות המבינים באופן יחסי טוב יותר את הנעשה בישראל).

     

    ה. מאמץ לטפח סוג חדש של רב-תושבות, מעין "עלייה חלקית" בה העולה מחלק את חייו וחיי משפחתו בין ישראל לארץ המוצא.

     

    ו. מדיניות מגובשת ביחס לישראלים תושבי חוץ שלא רק תוסיף ותחזק את קשרם לישראל אלא תהפוך אותם לגשר חיובי בין ישראל לבין התפוצות.

     

    ז. חיזוק ירושלים כבירת הציוויליזציה היהודית.

     

    דרור קורא להקים משרד ממשלתי לתפוצות עם כלי פעולה ראויים שיפסיק את האנומליה של היות משרד החוץ מופקד על היחסים עם יהדות התפוצות כאילו מדובר בגורם חוץ שהוא אינו עצם מבשרנו. עוד הוא סבור כי אין להתעלם מכך שחלק מהסיבות להתרחקות של צעירי התפוצה מישראל הוא דימוי שלילי של ישראל מבחינה מדינית, חברתית ופוליטית, ולטענתו, אם יימשכו המגמות הנוכחיות אזי נכון יהיה לקבוע ש"לא לעולם חוסן". על ישראל, לדבריו, "לפתח יכולת חשיבה אסטרטגית מחודשת יחד עם יכולות ביצוע תכליתיות ויעילות שהן עדיין רחוקות מאתנו".

    פורסם לראשונה 23/01/2008 13:51

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    פרופ' יחזקאל דרור
    צילום: יותם פרום
    צילום: איי פי
    יהודי ניו-יורק צועדים למען ישראל
    צילום: איי פי
    מומלצים