שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    מבצע ביצה: שתי ביצי נשרים הוצאו משמורת גמלא

    תוכנית חירום שנועדה לצמצם את סיכויי ההכחדה של הנשרים באמצעות גרעיני רבייה בשבי יצאה בסוף השבוע לדרך. אנשי רשות הטבע והגנים, שעקבו אחר הנשרים המקננים בשמורת גמלא, גלשו במצוק והוציאו שתי ביצים שהוטלו לאחרונה. הביצים הועברו להדגרה מלאכותית בגן החיות התנ"כי בירושלים. לאחר בקיעתן יגודלו הגוזלים בשבי עד גיל שלוש, ורק אז ישוחררו חזרה לטבע

    מכת ההרעלות פגעה קשות באוכלוסיית הנשרים בשמורת גמלא בגולן בקיץ האחרון. כ-50 דורסים נפגעו מרעל שפיזרו חקלאים ומתו. החשש הוא שתוך כ-25 שנה תיכחד אוכלוסית הנשרים לחלוטין, ולכן שקדו ברשות הטבע והגנים על תוכנית חירום שנועדה לצמצם את הסיכון לנשרים גם במחיר של התערבות בטבע.

     

    עיקר התוכנית הוא הוצאת ביצי הנשרים מהקינים כדי לעודד אותם להטיל עוד ביצים. הביצים נשמרות תחת השגחה, והגוזלים שבוקעים מהן גדלים בשבי בגרעין רבייה, עד לבגרותם. בימים האחרונים יצאה התוכנית לפעולה ושתי ביצים הוצאו מהקינים בשמורה והועבדה למדגרה מלאכותית.  


    (צילומים: יורם שפירר, רשות הטבע והגנים) 

     

    "המרכיב המשלים בביולוגיה של הנשרים הוא כשהביצה שלהם נעלמת באופן טבעי, או שקורה משהו לביצה שאינו בשליטתם, יש להם יכולת להטיל שוב כ-20 יום לאחר ההטלה הראשונה", הסבירה ל-ynet יעל חורש, אקולוגית שמורת גמלא. "ההטלה השנייה מכונה 'הטלת מילואים', ולמרות שהתופעה לא קיימת בכל זוגות הנשרים, עליה מבוססות פעולות השימור של הדורסים בגני החיות".

     

    מלאכת הרבייה בקרב הנשרים אינה פשוטה במיוחד נוכח איום ההרעלות בארץ ובמדינות השכנות. במושבות אחרות של נשרים באירופה אחוזי הרבייה גבוהים יותר. על פי נתוני הרשות, בספרד שיעור ההצלחה עומד על 82 אחוז, בצרפת על 92 אחוז ואילו בישראל אחוז ההצלחה הינו כ-30 אחוז בממוצע. התוכנית לעידוד היילודה בקרב נשרי הצפון אמורה להניב "רווח" של ביצה נוספת, ונחשבת לדרך פעולה מקובלת בעולם. לדברי גורמים ברשות הטבע והגנים, ההדגרה המלאכותית של הביצים עשויה להזניק את שיעורי ההצלחה לכמעט מאה אחוז בבקיעה.


    נשרים בגמלא

     

    הנשרים נחשבים לדורסים מונוגאמיים בתקופת הקינון ואינם מחליפים בין בני זוג. בתום תהליך החיזור ואיסוף החומרים לבניית הקן, הם מבלים באזורי הצוק בשמורה בחודשים שקודמים להטלה, כשהם מזדווגים פעמים רבות. לקראת סוף דצמבר מתחילות בדרך כלל ההטלות הראשונות ושני בני הזוג משתתפים באופן שווה בתהליך הדגירה.

     

    "בן זוג אחד לא יכול להשלים ולעמוד במשימת הדגירה ולכן שני הנשרים לא עוזבים את הקן בשלבים הראשונים, במיוחד כשורר בחוץ קור עז", מסבירה חורש. "כשאחד דוגר, השני עף לתור אחר מזון ואם קרה משהו לאחד מבני הזוג ולא יתאפשר לו לאכול, הוא ינטוש את הקן". לדברי חורש, בשנה שעברה ננטשו בשמורה 11 ביצים מסיבות שאינן ידועות.

     

    "צביטה בלב ודאגה לדור הבא של הדורסים" 

    "אנו עוקבים בשמורה לאורך כל השנים על הנשרים בעזרת תצפיות מסודרות, על מנת להבחין בתחילת פעולות הקינון", סיפר ל-ynet, אילן שטרן, מנהל השמורה. הביצה הראשונה השנה הוטלה ב-10 לחודש והשנייה יומיים לאחר מכן. "צריך סבלנות רבה כדי להבחין ברגע בו מתבצעת ההחלפה בין הנשרים בקן כדי לגלות אם אכן הוטלה הביצה. כשקיבלנו אישור ודאי לקיומן של הביצים, השאיפה היתה להוציא אותן בטווח של 10-20 יום, בשלב בו סיכויי ההדגרה לביצה הם גבוהים". הוסיף שטרן.


     

    לאחר שמזג האוויר איפשר גלישה בטוחה אל קני הנשרים במצוק, יצא המבצע לדרך. בתהליך הוצאת הביצים השתתפו חמישה אנשים, ולאחר שעה קלה כבר היו בידיהם שתי ביצים. "אנחנו שואפים שהנשר ימשיך לדגור בקן כמה שיותר זמן ויברח ברגע שנגיע אליו, כדי שהביצה תהיה כמה שפחות זמן ללא דגירה", הסביר שטרן.

     

    כיצד הגיבו הנשרים ל"שודדי הביצים"? "הכל תלוי בהתנהגות הפרט. ישנם כאלה שמבצעים מעופי תקיפה, אחרים בורחים וחוזרים שעתיים שלוש לאחר שעזבנו את המקום", אמר שטרן.  

     

    התקווה הגדולה: הדגרה מלאכותית 

    לאחר הוצאת הביצים ורישומן, הן נלקחו על ידי שמוליק ידבב, מגן החיות התנ"כי בירושלים, למדגרה הניידת ברכבו. "המדגרה הניידת היא למעשה צידנית מחוממת עם חיבור מיוחד לרכב, השומרת על טמפרטורה קבועה של 36 מעלות", הסביר ידבב. הוא ציין שחשוב לשמור על תנאים יציבים בזמן ההובלה מאחר שעיקר הסכנה טמונה בטלטול הביצה ופחות בטמפרטורה.  


    ביצת נשר בגן החיות התנ"כי (צילום: יורם שפירר, רשות הטבע והגנים)

     

    לאחר ששתי הביצים הגיעו ליעדן בשלום, הן נשקלו ונמדדו. "יש ביניהן הבדלים גדולים מאוד במשקל ובצורה  - אחת שוקלת 255 גרם והשניה 199 גרם", גילה ידבב. "כל אחת תזכה לטיפול שונה כדי למנוע אובדן משקל ולחות".

     

    תהליך ההדגרה המלאכותית יימשך בין 54-58 יום ולאחר הבקיעה, יועברו הגוזלים לכלובי מחייה ואיקלום בשמורה בגמלא או בחי-בר כרמל. לדברי שטרן וחורש, לאחר הוצאת הביצים הראשונות, יחלפו כ-20 יום עד שנקבות הנשרים תוכלנה להטיל ביצת מילואים נוספת.

     

    "הרעיון המרכזי הוא להחזיק את הגוזל שיבקע בשבי עד שימלאו לו שלוש או ארבע שנים, ואז ישוחרר מכלוב האיקלום בשמורה. מאחר שנשר צעיר מגיע לבגרות

    מינית רק בגיל שלוש-ארבע שנים, עד אז הוא מועד לפורענות ומשוטט בשטחים עצומים, כך שהוא חשוף יותר לפגיעות ואין לו תרומה ממשית לשיפור במצבה של אוכלוסיית הנשרים", הסבירה חורש.

     

    "בשביל הדורות הבאים"

    שטרן וחורש הודו שהוצאת הביצים לא הייתה מהלך קל לביצוע. "למי שאוהב את הטבע היה קושי רגשי מסויים, אך היה ברור לנו כי הפעולה מעלה את סיכויי ההישרדות למין הזה, כך שגם הדורות הבאים יזכו לחזות בדורסים המרהיבים שעוד נותרו לנו כאן בארץ". אמר שטרן.

     

    "הרגשתי צביטה בלב לראות את הנשר הבוגר שדגר בקן, מגלה כי לקחו לו את הביצה. הוא חג במשך שעה מסביב לאזור,  אבל אם הביצה היתה נשארת על הקן בצוק, רוב הסיכויים שהיא לא תשרוד וזה מה שנותן לנו את הכוח להמשיך", הוסיפה חורש.

     

    בהרעלה הקטלנית שאירעה אשתקד בשמורת גמלא, נפגע זכר בקן של הנשר "סוזנה". "הצלחנו להציל אותו בזמן והוא התאושש יפה", אמרה חורש. "הצמדנו לו משדר ובמהלך הקיץ האחרון שמענו ועקבנו אחריו. למרבה השמחה, הוא בנה קן משותף יחד עם נקבה שקיננה בעבר בשמורה".

     

    לדברי חורש, כל עוד לא יפתרו את את בעיית האיומים על הנשרים, הגוזלים והוריהם עדיין יהיו חשופים לסכנה. "ללא פעילות משותפת בין משרדית שתכלול את משרדי החקלאות והסביבה, לצורך פיקוח על השימוש בחומרי ההדברה, יהיה קשה מאוד לשקם את אוכלוסיית הנשרים בגולן".

     

    • צלם הטבע, יורם שפירר, תיעד את מבצע חילוץ ביצי הנשרים:
      

     


     


     


      


     


     


     


     


     

     


     

     

     


     


     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מלחמה מתמדת בהרעלות. נשר בגמלא
    צילום: יורם שפירר, רשות הטבע והגנים
    גולשים אל ביצי הנשרים
    צילום: יורם שפירר, רשות הטבע והגנים
    מידות טובות. שמוליק ידבב מגן החיות התנ"כי בוחן את הביצים
    צילום: יורם שפירר, רשות הטבע והגנים
    מומלצים