שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    "התאילנדים מחסלים את חיות הבר"
    ברשות הטבע והגנים הציגו נתונים קשים על ציד בלתי חוקי של חיות בר בקרב עובדי חקלאות מתאילנד. מדובר באלפי חיות מדי שנה: יונקים גדולים וקטנים, זוחלים, ציפורים ודו-חיים, חלקם בסכנת הכחדה כמו קרקלים וחרדוני צב - אומרים ברשות. הפיתרון המוצע: תקציבים למימון הגברת האכיפה וההסברה, אולי בדמות אגרה על המעסיקים. "אם הציד לא ייפסק, מינים נדירים כמו הקרקל, שאיננו יכולים להרשות לעצמנו שייפגעו, עלולים להיעלם"

    חרדון הצב המצוי הוא בעל חיים בסכנת הכחדה. הוא יכול להגיע לאורך של מטר ויש לו תפקיד חשוב במערכת האקולוגית בערבה. אך בתקופה האחרונה מוצאים פחות ופחות מחילות פעילות בשטח. ברשות הטבע והגנים מפנים אצבע מאשימה ברורה לעבר העובדים התאילנדים. הם אוכלים את חיות הבר בישראל באלפים - אומרים ברשות.

     

    ברשות מציינים כי התופעה קיימת כבר כעשור שנים, אולם לאחרונה התברר שהיקף הנזק לחיות הבר גדול מאוד. העובדים החיים בסביבה החקלאית עוסקים בציד בשעות הפנאי וצדים ללא הבחנה, מסבירים אנשי הרשות. הרשימה ארוכה ומגוונת: צבאים, חזירי בר, צבוע מפוספס, נמיות, גיריות, דורבנים, קרקלים, חתולי ביצות, קיפודים, צפרדעים, צבי ביצה, ציפורי שיר, חוגלות, דגי נחלים ונחשים.


    חזיר בר שנלכד במלכודת לולאה (צילום: באדיבות רשות הטבע והגנים)

     

    ברשות מספרים על לכידה של כ-2,000 דוברנים בשנה, 400 גיריות, 150 צבאים - "מספרים מפחידים", אמר ל-ynet ד"ר נעם לידר, מנהל אגף אקולוגיה בחטיבת המדע ברשות. "אנחנו מעריכים שיש בסביבות 20 אלף מלכודות בשנה, כאשר כ-6,000 תופסות בעל חיים אחד לפחות".

     

    "בערבה, הגורם מספר 1 להפחתה במספר חרדוני הצב המצויים הם תאילנדים. הם מציבים מלכודות לולאה סביב פתח המחילה של חרדון הצב ולוכדים אותו. אנחנו גם לא מוצאים שרידים שלהם ולכן קשה לדעת כמה חרדונים נעלמו", מסביר לידר. גם ביצי הציפורים שבקינים על העצים לא מוגנות. "במטעי תמרים הם עולים עם העגורנים כדי לטפל בתמרים, ובכל קן שנמצא על העץ הם אוכלים מיד את הביצים או שלוקחים אותן לחביתה בסוף היום. את דוגרי הקרקע הם לוכדים עם רשתות. כך גם את הזוחלים".

     


    קרקל שנלכד במלכודת בגליל (צילום: באדיבות רשות הטבע והגנים)

     

    אחד מבעלי החיים האחרונים שנפלו קורבן לציד היה קרקל שנלכד במלכודת לולאה בגליל העליון, ליד מטולה. "הקרקל כנראה ניסה להתשחרר מהמלכודת, קפץ על הגדר הסמוכה ואז נתלה עליה. הוא היה תלוי כך, מפרפר למוות, במשך יומיים עד שמצאו אותו במקרה עוברי אורח", סיפר לידר.

     

    ציידים מיומנים

    "אם בעבר חשבנו שהציד נובע מבעיות כלכליות או מחסור במזון, גילינו שהמצב הכלכלי אינו הזרז להנחת המלכודות. הם עוסקים בפעילות זו בשעות הפנאי", הסביר ל-ynet רוני מלכא, הממונה על האכיפה ברשות. "אחת הבעיות שלנו היא שהתאילנדים מתחלפים כל שלוש או חמש שנים, ויש גם את בעיית הניוד שלהם בין מעסיקים. עקב חקיקה ליבלרלית הם נעים בין חקלאים והדבר מקשה להגיע אליהם. אם הציד לא ייפסק, מינים נדירים כמו הקרקל, שאיננו יכולים להרשות לעצמנו שייפגעו, עלולים להיעלם".


    אמצעים פשוטים: חוטי תיל, רשתות ו"רוגטקות" (באדיבות רשות הטבע והגנים) 

     

    מדובר ב-27 אלף עובדים לערך, שרובם ציידים מיומנים, אומרים ברשות. "רובם מגיעים מאזורי הג'ונגלים הצפוניים של תאילנד, ולכן הם מאוד מיומנים בהכנת המלכודות ובהחבאתם בשטח", מסביר ד"ר לידר. "הגילוי של המלכודות קשה מאוד. הם יודעים לזהות שבילים של בעלי חיים או פתחי מאורות. לעיתים קשה להאמין איך הם זחלו בתוך הסבך כדי להניח מלכודת".  

     

    המלכודות הקטלניות של העובדים מתאילנד הן לרוב מלכודות ללואה פשוטות, העשויות חוטי תיל או חוטי ניילון, והן הורגות את בעלי החיים בייסורים. "הראש של החיה נלכד והמלכודת נסגרת סביב הצוואר וחונקת וחותכת אותו. ככל שבעלי החיים ממשיכים להשתולל מתהדקת הלולאה סביב הצוואר. אתה פשוט רואה בעלי חיים שמישהו ניסה לנסר לו את הראש...", הסביר לידר. אך אנשי הרשות מספרים כי שיטות הציד מגוונות כמו החיות הניצודות. "מצאנו גם רשתות, חניתות, 'רוגטקות' וכלי משחית אחרים. מספיקה קבוצה קטנה של תאילנדים כדי לגרום נזק לטבע".

     

    צריך להגביר את ההסברה והאכיפה

    ברשות מנסים לטפל בבעיה באמצעות אכיפה והסברה. "קשה מאוד לחדור לאוכלוסיה הזאת כי היא לא משתפת פעולה בנושאים הללו. הם מאוד חשדנים וזהירים", אומר מלכא. "בשנים האחרונות אנחנו מחזיקים צוות עונתי שמטפל במציאת המלכודות, ובמקביל עוסק בהסברה מול ריכוזי התאינלדים. אנו מעסיקים ארבעה מתורגמנים שדוברים תאילנדית ברמת שפת אם, ועובדים בשיתוף פעולה עם השגרירות בארץ. השגריר עצמו מבקר בריכוזי העובדים ומדבר איתם על איסור הציד, ובשגרירות יש רפרנטית המסייעת לנו בהפקת חומרי הסברה ותירגום".


    עמוד מתוך חוברת הדרכה שהפיקו ברשות, בשיתוף שגרירות תאילנד בישראל

      

    ברשות אף הפיקו תקליטור DVD בתאילנדית, המסביר לעובדים מה מותר ומה אסור. "אפילו נפגשנו עם שר העבודה התאילנדי שאחראי על העובדים התאילנדים בעולם, ושלחנו קלטות שיחולקו במרכזי הדרכה שלפני יציאתם לעבודה במדינות זרות".  

     

    "הסקנציה המרכזית שיש לנו היא הגירוש. תאילנדי שנתפס מבצע עבירה עובר שימוע בפני יועצת משפטית במשרד הפנים, הדואגת גם לרווחת עובדים וזכויותיהם. במידה ומוכח מעל לכל ספק שהאיש עסק בפעילות לא חוקית - הוא מגורש. הנזק עבורו הוא גדול כי כל העלות מושתת עליו, אך אשתקד גרשנו פחות מעשרה עובדים ועד היום גרשנו 25 עובדים בלבד - מספר קטן לעומת מה שקורה בשטח", אומר מלכא.

     

    ברשות רוצים שהאחריות הפלילית לפעולות העובדים תוטל גם על מעסיקיהם. בין השאר שוקלים ברשות לפעול להטלת אגרה על המעסיקים, שתאפשר העסקת צות שכל ייעודו יהיה הסברה והפחתת הנזק.

      

    שטחי החקלאות בדרום הארץ מתרחבים, והעבודה דורשת עוד ידיים עובדות. אנו לא צופים לירידה בדרישה לפועלים ולכן המצב הוא קריטי, אומרים ברשות. צריך שמשרדי הממשלה הרלוונטיים יהיו מודעים לבעיה ויקצו תקציבים. צריך הסברה אפקטיבית אך גם יחידה ייעודית שתטפל בבעיה.

     

    עבריינים מאיימים על פקחים

    נושא נוסף עימו מתקשים אנשי רשות הטבע והגנים להתמודד הוא האיום המתגבר על חיי הפקחים בשטח. אלי אמיתי, מנכ"ל הרשות הגדיר את הסוגיה כ"נושא שנמצא היום בראש דאגותיי. עובדי הרשות מאויימים מצד עברייני הטבע, שכורתים וצדים באופן בלתי חוקי.

     

    לדברי אמיתי, לאחרונה חלה הסלמה הן במספר המקרים והן בחומרתם. ברשות מספרים כי בשנת 2007 לבדה אירעו עשרות מקרים, הקשים שבהם – דווקא באזור הצפון. באחד המקרים הותקף פקח הרשות על-ידי עבריינים שלקחו ממנו את אקדחו וכיוונו אותו לרקתו. "האנשים שנעצרו באירוע זה, כמו גם באירועים אחרים, שוחררו ברוב המקרים, וידה של מערכת המשפט לא היתה מספיק נוקשה כלפיהם", אמר אמיתי.

     

    ברשות החלו לאחרונה להקים מנגנון מודיעיני פנימי שישען על אמצעים טכנולוגיים במטרה לתגבר את מערך הסיורים האנושי מחד, ומאידך לצמצם את החיכוך בשטח בין הפקחים לעבריינים. "רכשנו כבר אמצעים לראיית לילה וכן אמצעים לתיעוד וצילום באזורים שבהם אנחנו לא נמצאים, או מתקשים לפעול", הבהיר אמיתי.

     

    יעל עברי-דראל סייעה בהכנת הכתבה
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    כ-6,000 מלכודות תופסות בעל חיים לפחות פעם בשנה
    באדיבות רשות הטבע והגנים
    אמצעים פשוטים: מלכודת לולאה מחוט תיל
    באדיבות רשות הטבע והגנים
    מומלצים