שתף קטע נבחר

צילום: ויז'ואל/פוטוס

הקצינה שלקחה על עצמה להחתים חיילים על אדי

כשקיבלה סג"מ ליטל כהן משימה בקורס קצינות לשכנע אנשים לחתום על כרטיס אדי, הודיעה שהיא נגד העניין מסיבות דתיות. כשמפקדה הדתי שלף מארנקו כרטיס אדי, השתכנעה ומאז הפכה לחוד החנית במשימה הצה"לית להחתמת חיילים. היום היא מסתובבת בכל בסיסי הצבא, מחתימה חיילים על כרטיס אדי ואחראית להקמתן של 60 עמדות חתימה קבועות. "כל חתימה עושה אותי הכי מאושרת בעולם", היא אומרת

בקורס ההשלמה לקצונה, שנערך לאחרונה בבסיס ההדרכה של פיקוד העורף, הוטלה על החניכים משימה: להגביר את המודעות לתרומת אברים בציבור. סג"מ ליטל כהן (20), קצינת חילוץ והצלה, נבחרה להוביל את הפרויקט. מה שהיה משימה אחת מיני רבות במהלך הקורס המפרך, הפך אצל כהן לדרך חיים ומטרה שהיא ממשיכה לבצע ולקדם גם היום. "אני האגוז הכי קשה שהיה", אומרת כהן, "תמיד התנגדתי לזה ולא הייתה שום סיבה להתנגדות, פשוט הייתי אטומה. הכל מתחיל ונגמר במודעות. בפתח כל שיעור שאני מעבירה, אני אומרת שאני לא כופה על אף אחד והשיעור הזה הוא אך ורק להעלות את המודעות לנושא תרומת האברים".

 

לא כל כך מהר מצאה עצמה כהן עומדת מול כיתה, המונה בין עשרות אחדות למאות חיילים, מעבירה הרצאה בנושא תרומת האברים ומציעה להם לחתום על כרטיס אָדי. ההתחלה הייתה קשה לחיילת הצעירה שנשאה עליה מטען של חינוך מסורתי, "פניתי למפקד הבסיס ואמרתי לו שיש לי בעיה למשוך אנשים למשימה שאני עצמי לא מסכימה לה, ושאני מתנגדת לכל הנושא הזה". החשש הגדול של הקצינה הצעירה נסב סביב חילול כבוד המת.


סג"מ ליטל כהן. אמא השתכנעה, אבא לא (צילום: אלי אלגרט)

 

מפקד הבסיס, חובש הכיפה, הפתיע אותה. בעודו מונה את הטעויות הנפוצות בגללן אנשים מלחתום על הכרטיס, הוציא מכיס מכנסיו את ארנקו ושלף מתוכו את כרטיס האָדי האישי שלו. "אותי תמיד הטריד שאנשים שמשפחתם תרמה את אבריהם, נקברים חסרי אברים. אותו מפקד סיפר לי על חיילים שנהרגו במלחמות אחרי שספגו פגיעות קשות בגופם, על הרוגי תאונות הדרכים שהרכב חירב את גופם. הבנתי שגם ללא תרומות אברים, מצבים כאלו קורים, ולפחות במקרים של תרומות אברים, מדובר בהצלת חיי אדם". מספרת כהן על הערב שהביא למהפך בהשקפתה.

 

חמושה בתובנה חדשה חזרה הקצינה הצעירה לביתה שבשדרות והחלה לחפש באינטרנט חומר בנושא ההשתלות, שיעזור לה להכריע את הכף. "נכנסתי לאתר של המרכז הלאומי להשתלות וקראתי שם את כל הטעויות הנפוצות ואת כל האמת", משחזרת כהן. את הידע שרכשה הביאה לסלון המשפחתי, לשיחה עם הוריה. אימה השתכנעה מיד וחתמה על הכרטיס. אביה, בשל הנימוק הדתי, עומד עד היום בסירובו לחתום. "בעניין הדתי אני משתדלת להעביר את כל הדברים אבל לא לכפות על אף אחד, כי אני יודעת שזה נושא רגיש".

 

חותמים עכשיו:

 

פרויקט תורמים לחיים:

  • 31 אלף חותמים - שיא כל הזמנים באדי
  • מתלבטים? היכנסו לפורום אדי ב-ynet

     

    כמו כל דבר בצבא גם הפרויקט של כהן מתחלק לשלושה חלקים. הבה"ד (בסיס הדרכה), הפיקוד והציבור. הסג"מית הצעירה מעבירה שיעורים בבסיס ההדרכה של פיקוד העורף. שיעורים דומים מתקיימים בניצוחה גם בבסיסים אחרים, על ידה או על ידי קצינים ששירתו יחד איתה בקורס. בפתיחת כל שיעור היא מחלקת שאלון קצר בין הנוכחים, ממנו היא לומדת אם קיימת מודעות בסיסית לתרומת אברים ועל מה עליה להתעכב. מלבד המצגת הקבועה, מקרינה כהן סרט לנוכחים. "קיבלתי את המצגת מהמרכז להשתלות ושיפצתי אותה. בכל הסברה אני שואלת את האנשים מה הסיבות להסכמה, במידה והם מציינים דבר חדש אני מוסיפה אותו למצגת. בנוסף, לפי התגובה של הקהל הקודם אני משכללת את המצגת לקהל הבא". 

     

    בסוף כל שיעור, מוזמנים המעוניינים להעלות בפניה שאלות נוספות ולחתום על כרטיס אָדי. לדבריה, אחוזי החתימה גבוהים. בדוכן הראשון שהציבה בשער בסיסה, חתמו על כרטיס אדי 30 חיילים בתוך שעה. שלושה חודשים מתחילת הפרויקט חתמו למעלה מ–400 חיילים על כרטיס אָדי בפרויקט האישי של ליטל. מי שלא חותמים עושים זאת, לדבריה, מסיבות דתיות. אבל עיון בשאלונים שמילאו החיילים בשיעור האחרון שהעבירה מעלה סיבות נוספות: פחד, חוסר מודעות ומחסום פסיכולוגי. "לאנשים קשה לחשוב על המוות שלהם", מבהירה כהן.


    "כל חתימה יכולה להציל תשעה אנשים". כהן (צילום: אלי אלגרט)

     

    המסגרת המיוחדת בה היא פועלת - הצבא - עשויה לא פעם לבלבל את קהל היעד שלה. "אני לא חושבת שבגלל שהחיילים נמצאים ברמת סיכון מסוימת אז הם צריכים לחתום על הכרטיס", היא אומרת ומספרת איך בדיוק מהשיקול הזה ויתר הצבא על העלאת המצגת ביום הגיוס ודחה אותה לסיום השירות, לכנס המשתחררים. "החיילים הם אוכלוסייה בוגרת, מבינה, אחראית ורצינית", מזדקפת כהן לצד חבריה לנשק, מאמינה בכל ליבה ששנות הצבא הן הזמן לחתום על הסכמה לתרומת אברים. "במהלך השירות הצבאי מקבלים איזושהי אחריות, פיקחות כלשהי. אני לא אומרת שמיד עם הגיוס מקבלים את התכונות האלה, אבל הזמן והגיל עושים את שלהם".

     

    במישור השני פנתה כהן לגורמים האחראים בפיקוד העורף בבקשה להכניס את שיעוריה לתיק היסוד של כל קורסי הפיקוד.

    המישור השלישי הוא השאפתני מכולם. בעזרת חבריה פיזרה כהן 60 עמדות החתמה על כרטיסי אָדי - 30 עמדות בבסיסי צה"ל ו–30 נוספות ביישובים שונים. מדובר בעמדה התלויה על קיר במקום בולט ועליה ניצבים כרטיסי החתמה של אָדי. המעוניינים יכולים לשלוח את הכרטיס החתום בדואר, ישירות למרכז ההשתלות, או להניחו בצד השני של העמדה, ממנו ייאסף הכרטיס על ידי אחד מנציגיה של כהן, ויישלח למרכז. "אני, לדוגמה, הצבתי במתנ"ס בשדרות, בתחנה המרכזית באשקלון, בבניין משרדים בבאר שבע, בבה"ד 6 ובבה"ד 10. אלה המקומות שאני אחראית עליהם, אני הולכת לשם פעם בשבוע, וכשאני לא יכולה יש איש קשר שהולך במקומי". 

     

    בחודשים הקרובים מתכננת כהן לארגן אירוע בבסיס, בו ישתתפו מושתלים, מתאמת השתלות ורב. כהן מאמינה שבסופו של הערב, לאחר שיספרו את סיפורם, כל אחד ממקומו, תהיה כמות החתימות על כרטיס אָדי רבה במיוחד. "כל חתימה כזאת עושה אותי הכי מאושרת בעולם", אומרת כהן ומחדדת את תחושת השליחות המלווה אותה, "אני יודעת שכל אחד כזה יכול להציל תשעה אנשים".


    רוצים לראות מי חתם על כרטיס אדי ומפציר גם בכם להציל חיים? לחצו כאן


  • לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ליטל כהן. רואה בעבודה שליחות
    צילום: אלי אלגרט
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים