העלויות הנסתרות שברכישת מחשב / פרשנות
קניתם מחשב חדש ונוצץ ב-2,000 שקל. מה עם רישוי תוכנה? דן קוסטה על העלויות הנסתרות שטמונות במחשבים ואיך זה משפיע על הפער הדיגיטלי
מדי פעם אנו נתקלים במחשב לא יקר - בין 300 ל-500 דולר עבור מחשב עם כונן גדול, מאיץ גרפי סביר ושפע זיכרון. העניין הוא שסכום זה אינו מייצג את תווית המחיר האמיתית של המחשב, בהנחה שבעליו אינו מתקין תוכנות פיראטיות. אפילו אם בעת הרכישה מקבל הקונה עותק OEM חוקי של מערכת ההפעלה, עדיין עליו להתקין עליו תוכנות ולחבר אותו לרשת - בכדי באמת להפיק ממנו ערך. ערך מוסף זה עולה ביוקר - הוא עלול להכפיל או לשלש את מחיר המחשב (במקרה הטוב). בנקודה זו שוכנת האמת המטרידה לגבי
הפער הדיגיטלי.
ברור שאפשר להשיג אפילו מחשב טוב ב-500 דולר, ומסך בעוד 100 עד 200 דולר, אבל כאמור - מה תעשו עם מחשב ומסך בלי תוכנות? רוצים גרסת סטודנט של חבילת Office 2007 - כדי להשתמש במעבד התמלילים Word ובגיליון האלקטרוני Excel? שלמו בקופה עוד 150 דולר. עריכת תמונות באמצעות Photoshop Elements תעלה לכם עוד 100 דולר. הגנת המחשב מפני וירוסים באמצעות חבילת האבטחה של נורטון - עוד 50 דולר (חידוש המנוי יעלה 40 דולר נוספים מדי שנה).
יש אמנם אנשים שמתחברים לאינטרנט באמצעות חיבור dial-up שמסרב למות, אולם אפילו האסירים בכלא טיהאר בהודו ודאי כבר משתמשים בחיבור DSL מהיר. מחירי חיבור פס רחב נקבעים לפי קצב חיבור, מיקום וטכנולוגיה, אם כי על פי רוב יעלה חיבור 1.5 מסל"ש (חיבור ותשתית) כמה עשרות דולרים בחודש (הערת העורך: בישראל המחיר נמוך משמעותית) - שמצטברים למאות דולרים בשנה.
אני לא ארחיב לגבי כלים לניהול מולטימדיה, בקרת הורים (מעבר לדברים בסיסיים שמסופקים במסגרת חבילת אבטחה), כלי גיבוי, תוכנות פיננסיות, כלים לעריכת אודיו ועוד, שנגישות הציבור אליהם מושפעת על פי רוב מתזרים המזומנים המשפחתי. גם קומץ של תוכנות נוספות יגיע בקלות למחיר של 300 דולר. רוב רשיונות התוכנה הם למחשב בודד, מה שמקפיץ את העלויות אם מדובר ביותר ממחשב אחד בכל בית. בדירתי הקטנה יש שלושה מחשבים שולחניים ועוד כמה מחשבי גיבוי בארון. ההוצאה השנתית שלי על תוכנה וחיבור לרשת חוצה את קו ה-500 דולר. זה אפילו לא כולל את ההוצאה החודשית על חשמל.
שמחת חינם
לשמחתי הרבה תוכנות חינם שימושיות משאירות קצת כסף בכיס. יש חלופות חינמיות לחלוטין (או במחיר סמלי) כמעט לכל התוכנות שהוזכרו לעיל. מיקרוסופט וגוגל מציעות שירותי Office מקוונים. אפשר גם לבחור בחבילת Office שלמה שרצה על מחשב מקומי דוגמת OpenOffice. אם אתם רוצים לערוך תמונות בלי למכור כליות, התקינו את GIMP דמוי הפוטושופ. הוא לא ניחן בקלות ובחינניות של מוצרי אדובי, אבל הוא בחינם. בתחום האבטחה תוכלו לשים יד על האנטיוירוס מבית AVG ועל חומת האש מבית Comodo. הם
לא מהוקצעים כמו Norton 360 אבל הם עושים את העבודה - שומרים על אבטחת המחשב ולא עולים כסף.
אם אתם ממש רוצים לנטוש את עולם החלונות היקר, תוכלו להתקין את הפצת Ubuntu של לינוקס, אבל עם יד על הלב - זו לא בחירה מעשית עבור רוב המשתמשים.
תוכנה בחינם אינה תמיד הבחירה הנוחה ביותר. לפני מספר חודשים סיפרתי על הצורך להילחם דרך קבע בליגיון המרגלים שמסתנן למחשב (של בני, למשל) והמלצתי על מספר תוכנות חינם שיכולות לסייע. יתכן שלו הייתי מתקין חבילת אבטחה אחת נרחבת הייתי חוסך הרבה יותר זמן (שווה כסף) ויוצא בזול.
מונופול זה טוב. לפעמים.
רצונה של מיקרוסופט להרחיב ללא סוף את יכולות חלונות פועל לעיתים לטובת המשתמש. תגידו מה שתגידו לגבי מונופולים - אם יש לכם פלטפורמה אחת שמציעה דפדפן, נגן מדיה, צורב DVD, חומת אש מובנה ועוד הרבה כלים וצעצועים - זה חוסך לכם כסף. אחרי הכל, אף אחד לא מתלונן על תחרות לא הוגנת כשאפל קושרת את חבילת iLife לכל מחשב iMac חדש.
גישה דומה נוקטת מיקרוסופט לגבי חבילות יישומים מסדרת Works, שנמכרות בעיקר עם מחשבים חדשים. אם נתעלם לרגע מהמודל העסקי, נראה שהמטרה היא שלכל משתמש פשוט ודל אמצעים יהיו לפחות מעבד תמלילים וגיליון אלקטרוני בסיסיים.
עסקים גדולים וקטנים כאחד נמצאים במאבק מתמיד להורדת עלויות כוללות של בעלות, אבל צרכנים מן השורה לא באמת מקדישים תשומת לב לעלויות החבויות - ומתקשים לממש את מלוא הפוטנציאל של החומרה החדשה. אם אנחנו רוצים לצמצם את הפער הדיגיטלי, זה אחד ההיבטים להם אנו צריכים לתת את הדעת - כי המחשבים ימשיכו להישאר יקרים מכפי שתווית המחיר שלהם מעידה.
הכתבה פורסמה במקור ב-PC Magazine. לרכישת מנוי במחיר הכרות. לאתר הבית של PC Magazine .
