שתף קטע נבחר

זה שלא נגעת או מיששת לא אומר שלא הטרדת

קחו למשל את המשפט "אני מסתכל עלייך, וכשאני חושב מה את יכולה לתת לי, אני מסמיק מרוב התרגשות". פיוטי? אקט של חיזור? אולי, אם זה נאמר מפי בחור רלוונטי, בסיטואציה מתאימה. אבל מה אם אותו משפט נאמר לבחורה ע"י מישהו שיכול להיות בגיל של סבא שלה? הטרדה בעבודה

חוש הומור הוא אחד הדברים החשובים מבחינתי אצל בני אדם. אמנם לא כל הומור מצחיק אותי, אבל גם הניסיון להומור יכול להתקבל בברכה. לעומת זאת, הומור גס דוחה מבחינתי עד כדי בחילה. ואם לדייק, יותר משמטריד אותי הומור גס, מטרידות אותי סיטואציות בו הוא נאמר.

 

סיטואציה שכיחה היא במקום עבודה, לרוב ע"י גבר, שמספר לחבורת גברים סביבו בדיחה גסה והם מתפוצצים מצחוק כאילו היו חבורת ילדים בכיתה ג' טיפולית. בהרבה מקרים, יכולה הבדיחה הגסה להיות מוחלפת בהערה גסה "משעשעת" על או כלפי אחת הבחורות שעובדת איתם, הערה המתייחסת לאחד מאיברי גופה, או לאקט אינטימי בו היא מככבת. הסיטואציה הזו היא המשמשת כתפאורה ברקע הטור הזה.

 

אוהבת שמפלרטטים איתי? תלוי מתי, איפה, והכי חשוב – מי

אני אדם סקרן, שמחפש תשובות לשאלות שמטרידות אותו, וטרם הצלחתי למצוא תשובה לשאלה מה גורם לגבר, שלעיתים גילו כפול מגיל הבחורה שמולו, לדבר אליה בצורה מגונה? הוא באמת חושב שזה מחמיא לבחורה, או רק רוצה להחמיא לאגו שלו, כמו טווס הפורש את נוצותיו בריקוד החיזור?

 

האם אני אוהבת שמפלרטטים איתי? תלוי מתי, איפה, והכי חשוב – מי. כמו בכל דבר, הזמן והמקום חשובים, ויותר מכך - חשוב האדם שמתנהל בהם. קחו למשל את המשפט "אני מסתכל עלייך, וכשאני חושב מה את יכולה לתת לי, אני מסמיק מרוב התרגשות". פיוטי? אקט של חיזור? אולי, אם זה נאמר מפי בחור רלוונטי, בסיטואציה מתאימה. אבל מה אם אותו משפט נאמר לבחורה ע"י מישהו שיכול להיות בגיל של סבא שלה? אני כבר בדרך להדליק דוד למקלחת, מרוב הגועל שגורם לי מצב כזה.

 

או משפט "מבדח" שנאמר כהלצה לפני קהל מאזינים, כמו "היית אתמול כבר בעשר במיטה? את בטוחה שלא היית אתמול עשר במיטה?". אני מניחה ששום בחורה לא הייתה רוצה לשמוע כזה משפט ממישהו ש"מכניס" עצמו בכוח לחדר המיטות שלה, ושהיא כלל לא מעוניינת בו שם.

 

האם אותו אדם (להלן - "המטריד") היה חושב שיש בהומור גס ובדיבור פלרטטני משהו מצחיק/מגניב/צעיר/ עכשוי אם מישהו היה מדבר כך לבת שלו? נדמה לי שלא.

 

אה, זה משעשע? את מי בדיוק? את החבר'ה המשועממים במשרד עליהם הוא מנסה לעשות רושם? סליחה באמת שלא הבנתי את הבדיחה.

 

מה שהמטריד לא הבין זה שלבחורה יש זכות להחליט מי מדבר אליה במלל או בטון של פלירט. אני מניחה שהמטריד חושב לעצמו: זה מצחיק, ואם היא לא מבינה את ההומור שלי, זו בעיה שלה. נכון מאוד! כלומר, זו בעיה שלה לא במובן המזלזל של זב"שה, אלא בעיה שלה, כיוון שהיא בבעיה בעצם העובדה שהיא מככבת בסיטואציה שנכפית עליה. זה שלא נגעת או מיששת, זה לא אומר שלא הטרדת.

 

זה די אבסורדי, כיוון שזו בעצם אמורה הבעיה שלו. כי שמישהו עושה משהו בניגוד להתנהגות מקובלת, שלא לומר בניגוד לחוק, הוא בבעיה. וכן, זה בהחלט מנוגד לחוק. החוק למניעת הטרדה מינית, שמטרתו "לאסור הטרדה מינית כדי להגן על כבודו של אדם, על חירותו ועל פרטיותו, וכדי לקדם שוויון בין המינים". אחד מסעיפיו קובע שהטרדה מינית מוגדרת גם כ"התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעונין בהתייחסויות האמורות". למרבה הצער, טרם נתקלתי בסיטואציה בה הגבר בחר להפסיק להטריד אחרי שהעירו לו, במקום להמשיך ב"זכותו" לספק הלצות לסובביו על חשבוני.

 

מלבד ההטרדה עצמה, יש דברים מטרידים נוספים במצב האישי והחברתי הזה. הדבר הראשון הוא שנשים מעדיפות להבליג, כדי לא ליצור פרובוקציות "מיותרות", במקום להגיד בטון אסרטיבי: "אליי לא מדברים ככה!!!"

 

הדבר השני שמטריד הוא שהאנשים הסובבים משתפים פעולה עם הסיטואציה. גברים כנשים, צעירים כמבוגרים. לא נתקלתי בסיטואציה בה בחורה היא הנושא העיקרי של הבדיחה ומישהו מהצד אומר שככה לא מדברים, לא לבחורות, ולא בכלל לבני אדם. לא שמים מישהו בעל כורחו בסיטואציה בעלת קונוטציות אינטימיות, גם אם הסיטואציה היא מילולית ולא פיזית.

 

מתן לגיטימציה למעשים חמורים יותר

דבר נוסף שמטריד מאוד הוא, שכשגבר מדבר כך הוא נותן לגיטימציה למעשים אחרים. נדמה לפעמים שאמירות שנאמרות כבדיחה רחוקות כמזרח ממערב מאלימות נגד נשים. אז זהו, שלא בדיוק. נכון, זה לא אונס, ואני לא משווה למעשה מגונה פולשני, אבל לעזאזל, זה סוג של דיכוי, סוג השפלה. נבנית פה מציאות חברתית שנותנת קרקע למעשים כאלה או אחרים. מעשים שנעשים ללא מחשבה תחילה טומנים בחובם תוצאות שעתידות להיות קשות. ולכן, על "סוף מעשה במחשבה תחילה" הייתי מוסיפה "סוף דיבור במחשבה תחילה".

 

בטח בשלב הזה יש כאלה שפוטרים עצמם מאחריות, ממש כמו הגברים עליהם אני מדברת, ופולטים משהו בסגנון: "נו, עוד אחת שלא מבינה בדיחה", או אמירה כגון " הבחורות של היום, כבר אי אפשר לדבר איתן בלי ללכת עם עו"ד צמוד". 

 

אז זהו, שאני מבינה בדיחה. וזה מצב שהוא לא רק שלא מצחיק, אלא מבחיל ומקומם. הטענה שלא הבנתי את הבדיחה מטרידה אותי לא פחות מאשר ההטרדה המילולית עצמה. לא כי אכפת לי אם מישהו יחשוב שאין לי חוש הומור, בכזה דווקא התברכתי. מטרידה אותי דווקא העובדה שהוא לא מבין למה זה לא מצחיק, שלא לומר לא לגיטימי, לדבר כך.

 

זמן, מקום ואדם מתאים לכל דבר. אם האדם הלא נכון אומר משהו בזמן ובמקום הלא נכון, הוא צריך לתת את הדין. או לפחות, כמו שהגננת שלי היתה אומרת: "צריך לשטוף לו את הפה עם אקונומיקה" (ואולי בהזדמנות יבלע בטעות קצת ויתאדה, ובכך יעשה טובה למין הנשי).

 

ולמה הטור הזה נכתב? סביר להניח שאותם אנשים לא קוראים, ואם כן, הם הראשונים לכתוב טוקבק בסגנון "נו, גם בדיחה את לא מבינה?". אז מה שאני לא מבינה זה איך בכלל אנשים חושבים שלהעמיד אדם אחר בסיטואציה שהוא אינו רוצה להיות בה, ועוד בקונוטציה מינית, יכול להיות מצחיק ולגיטימי. אני מרגישה חובה מוסרית להצביע על התופעה המטרידה והמסוכנת בפוטנציה. השלב הבא הוא להילחם בה. לא במצעדים ובתהלוכות, אלא כל אחת ואחד במקום עבודתם ובחלקת אלוהים הקטנה שלהם.

 

אולי זה ייקח זמן, אבל צריך להתחיל מיד. פעם, כששאלתי מישהו למה יש הפגנות בכיכר, הרי הן כמעט לא עוזרות לשנות את פני הדברים, הוא השיב לי בחוכמה: "מה האלטרנטיבה? להישאר בבית ולדמיין שאנו חיים בעולם אידאלי?"

 

אז בדרך כלל לא תראו אותי מתגודדת בכיכרות העיר, אבל על יחס משפיל כלפי נשים תראו אותי אפילו רצה לשם. בינתיים הנה אני, עומדת בכיכר העיר הווירטואלית, קוראת לכם להגיב על הומור מטריד, ולא בתגובה של צחוק.

 

מי מצטרף אליי?

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
כמו בכל דבר, הזמן והמקום חשובים
צילום: ויז'ואל/פוטוס
זהו, שאותי זה לא מצחיק
צילום: ויז'ואל/פוטוס
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים