הולכת עם הטוב

"אני היא המוזיקה, והמוזיקה היא אני". כך הכריזה אריקה באדו ברוגע בזמן שהייתה בישראל, יומיים לפני ההופעה הגדולה. אמש (שבת) היא הוכיחה לכל הנוכחים בגני התערוכה בתל-אביב שהיא באמת יודעת על מה היא מדברת. מול אלפי צופים נלהבים, באדו הציגה את ההופעה הכי טובה בז'אנר שלה שאי פעם נראתה על במות בישראל.

על הבמה (צילומים: אור אלתרמן)

קצת יותר משעתיים וחצי באדו (36) סחבה על גבה את הלהקה, את הצלילים והאנרגיות. למרות המשקל העצום, היא הייתה קלה כנוצה. לאחר הופעות חימום שארכו כשעתיים, באדו עלתה לבמה לבושה בשמלה פרחונית, מכנסי ג'ינס, נעלי עקב ופיאת האפרו שכבר הפכה לחלק בלתי נפרד ממנה.

מהרגע הראשון שהזרקור הצבעוני הופנה אל פניה, אי אפשר היה להתעלם מהנוכחות הענקית של הנסיכה השחורה. באדו, דקיקה ויפיפייה, מצליחה לייצר סביבה הילה גם אם היא לא שרה לתוך המיקרופון. היא אפילו לא צריכה לרקוד (למרות שהיא אינה חוסכת בתנועות מפותלות וחושניות), היא רק צריכה לעמוד דום, להשקיף על הקהל והקסם מתפרץ בעצמו החוצה.

עם היד על מכונת התופים

אמנם באדו היא הקוסמת, אבל מאחוריה יושבים ועומדים כל חברי ההרכב האימתני שלה. כבר שנים שלא ראינו פה מוזיקאים כל-כך מדויקים, רגישים לכל תנועה ושטים באיטיות בתוך הגרוב. כל מכה על תוף הסנר, כל בעיטה בתוף הבייס-דראם, כל החלקה של האצבעות על מיתרי הבאס וכל צליל גבוה ומלטף של זמרות הליווי היה מכוון, מדויק ומתוזמר. ככה חייב להישמע האר.אנד.בי והסול, ואם המוזיקה של באדו לא נשמעת ככה, היא לא שווה.

גם באדו עצמה מנגנת ואליה צמודה מכונת תופים אלקטרונית. בתחילת הערב באדו והמכונה ייצרו צלילים מתמשכים מלאים באפקטים מתפתלים. אחר כך, אל תוך המופע, באדו גם הדגימה את הקצב הפנימי שלה, ותופפה על הכפתורים הקטנים. לפעמים היא נכנסה הישר לתוך הקצב ולפעמים רק טפחה בעדינות, מכה פה, מכה שם.

בימים האחרונים שאלו את עצמם רבים מהצופים, האם באדו תלך בעקבות חברתה לורן היל, וגם היא תיתן צורה חדשה לשיריה המוכרים? כן, השירים אכן זכו לעיבודים. אבל אם היל החליטה להפוך את כל השירים שלה למסיבה אחת גדולה ובאותו הקצב, באדו נתנה לשירים לזרום, ובכל עיבוד היה אפשר לשמוע את המחשבה והעבודה המוזיקלית האדירה בין הנגנים. לדוגמה, השיר "Apple Tree" זכה לעיבוד היפ-הופי-קרנקי, אך הבסיס המוכר שלו ממש לא ברח מאוזניהם של הצופים.

בין שיר לשיר באדו סיפרה שהיא הספיקה לבקר בלוד. כהרגלה, היא גם לא חוסכת במסרים על שלום, אחווה ואהבה. "תאמינו בזה, אבל לא בגלל שאני אמרתי לכם", היה אחד ממשפטי הסיום של הערב. באדו גם יורדת לקהל, נאחזת בו חזק, מבקשת שירימו אותה גבוה, ולבסוף חוזרת לבמה ומתכסה בכפייה.

מעניין כי בעת שהייתה בישראל, סוכנויות הידיעות הוצפו בכתבות פרומו לקראת אלבומה הכפול והחדש של באדו – "Nu Amerykah". בסוכנות רויטרס ציינו כי אלבומה האחרון, "Worldwide Underground", מכר רק 609 אלף עותקים ברחבי העולם ונחשב לאכזבה יחסית לאלה שקדמו לו.

באדו הודתה שהיא לא עשתה כלום בשביל לקדם את האלבום. "אני לא תמיד טובה בהחלטות שנוגעות לתזמון האלבומים שלי", היא אמרה, "אני יכולה להיחשב כמקבלת החלטות גרועה בנושא הזה, אבל זה בהחלט מרגיש לי טוב, וזה הדבר היחידי שאני יכולה ללכת איתו". בהחלט, כל מי שלא נכח בהופעה חייב לדעת, שבאדו הולכת אך ורק עם הטוב, עם מה שמרגיש לה טוב, ובצדק, כי זה עושה נורא טוב גם לנו.

בגובה העיניים

רפי ברבירו, "השוק השחור", מגלה כי באדו לא רצתה לעזוב את הקהל: מיד לאחר ההופעה באדו כינסה בחדר קטן מאחורי הקלעים 20 איש שביקשו לראותה ולהודות לה. אף אחד מהם לא ציפה שהמפגש הבלתי מתוכנן יהפוך לפגישה שקטה ואינטימית שנמשכה כשעה ורבע.

כשהיא ישובה על כורסת מסאג' ברגלים יחפות, לצידה קערת פטל ושעועית

ירוקה, האזינה באדו בסבלנות אין קץ לכל אחד ואחת שהיו בחדר. היא סיפרה על הטיולים שלה בארץ, על ההיסטוריה של משפחתה, על Seven - בנה בן העשר שנמצא אצל אביו (הראפר אנדרה 3000 מ"אאוטקאסט"), ופומה בת השלוש שנמצאת אצל אימה. בנוסף סיפרה באדו על החבר הנוכחי ג'יי אלקטרוניקה, שהתרוצץ כל ההופעה הבמה וצילם אותה ומהווה לה מקור השראה.

לקראת סוף המפגש היא ביקשה מכולם להתפלל איתה ביחד לשלום ואחווה. היה זה רגע נדיר של אמן ענק המתמסר לקהל ומדבר איתו בגובה העיניים.