שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    צילום: ויז'ואל/פוטוס

    חד-הורית בת 42: כמעט ויתרתי - ומצאתי אהבה

    הייתי מובטלת וחשבתי לחזור לארץ מולדתי לאחר 22 שנה בישראל, לפחות עד שהמצב יתייצב. ברגע האחרון נרשמתי להיכרויות באינטרנט, שם מצא אותי אלברטו, גרוש פלוס ארבעה. משפחה חד-הורית הפכה למשפחה מרובת נפשות

    במרץ 2004 מצאתי את עצמי על פרשת דרכים. רווקה בת 42, אם חד-הורית לילד בן ארבעה וחצי, בירושלים, מובטלת, עם חובות משכנתה ועוד. עמדתי לקראת נסיעה לחו"ל לביקור הוריי, ותוך כדי גם חשבתי לבדוק אפשרות לחזור לארץ מולדתי לאחר 22 שנה בישראל, אפילו לכמה שנים, עד שהמצב יתייצב.

     

    תמיד התנגדתי נחרצות לתוכניות היכרות למיניהן עבור פנויים/פנויות, אבל כיוון שממילא שקלתי לעזוב את הארץ, לא היה לי מה להפסיד, כך שנרשמתי לאחת התוכניות להיכרויות באינטרנט ונסעתי לבקר את ההורים.

     

    כשהייתי בחו"ל פתחתי את תיבת הדואר האלקטרוני שלי ומצאתי כמה הודעות מהתוכנית בה נרשמתי. אחת מהן היתה הודעה מאלברטו אחד, ארגנטינאי בן 47 מבית שאן, גרוש פעמיים עם ארבעה ילדים. נשמע לי די כבד, אבל הבטחתי לעצמי שעם שובי לארץ אכתוב לו בחזרה.

     

    להפתעתי הרבה, כשחזרתי לארץ כעבור כחודש חיכתה לי עוד הודעה ממנו, בה הוא מבקש שגם אם נרתעתי מהנתונים ההתחלתיים שלו, שלפחות אענה לו שזה לא מתאים לי. מיד עניתי לו שלא הרתיעה מנעה ממני להגיב, אלא שהייתי בחו"ל, ואין לי התנגדות להכירו.

     

    קבענו ליום ששי אחד, 21 במאי, בירושלים, במרכז המסחרי ברמת אשכול. הוא הגיע לירושלים באוטובוס, ואני הבטחתי לאסוף אותו מבנייני האומה. מראהו החיצוני לא "כבש" אותי במיוחד, אבל דייט זה דייט, והוא עלה לאוטו ונסענו לרמת אשכול. שם ישבנו ודיברנו כשלוש שעות, שיחה שנקטעה רק כיוון שכניסת השבת התקרבה, והוא עדיין צריך היה לקחת אוטובוס בחזרה. השיחה זרמה והיתה מאוד מעניינת, זה השאיר טעם של עוד אצל שנינו. לקחתי אותו לתחנה המרכזית ואמרתי לעצמי ששווה לתת עוד הזדמנות. קבענו להיות בקשר.

     

    הודעת טקסט רומנטית כעבור שלושה ימים

    שלושה ימים אחרי כן הוא שלח לי הודעת טקסט מאוד רומנטית לנייד וזה העיר את הפרפרים הרדומים בבטני. מאותו רגע ניהלנו שיחות טלפון ארוכות ביותר, ואז, בתחילת יוני, נפגשנו שוב. היה לאלברטו אוטו שכור, ובאמצע השבוע הוא התקשר לשאול אם אני פנויה.

     

    הוא הופיע עם זר ענק של ורדים, שהקסים אותי מיד. עלינו אליי לקפה, שוב דיברנו ארוכות עד שהבאתי את בני מהגן (לילד הוא הביא משאית עם שלט שכבשה את ליבו). הוא אמר שיוכל להישאר עד עשר בלילה, ואז עליו לחזור לבית שאן כדי להתייצב בעבודה בבוקר למחרת. הלכנו לאכול בקניון, והרגשתי כמו מלכה. כל דבר שהיה צריך לקום מהשולחן הוא עשה בשבילי. סוף סוף, בפעם הראשונה יכולתי לשבת ושמישהו אחר יעשה דברים בשבילי ובשביל בני, בפעם הראשונה, לא הכל היה תלוי בי. השעה עשר הגיעה, אבל הוא לא נסע לבית שאן. ישנו יחד כאילו זה היה כך כל החיים, ולמחרת אחרי ארוחת צהריים הוא חזר לביתו. בשלב ההוא כבר ידענו שנינו שזה זה.

     

    באותו סוף שבוע הוא הגיע לעשות את השבת אצלנו, וכעבור חודש וחצי הוא עבר לגור איתנו. שנה אחרי שהיכרנו מצאנו את עצמנו בדרך לחופה (מאי 2005).

     

    יש לנו מערכת יחסים מאד בשלה ובוגרת. בגילנו ידענו בדיוק מה אנחנו רוצים. אני, שכולם אמרו לי שהגבר עם התכונות המינימליות שאני מחפשת לא קיים, הבנתי שהיה שווה לחכות כל כך הרבה שנים ולהפוך משפחה חד הורית למשפחה מרובת ילדים.

     

     

     

    מחר ובמשך השבועיים הבאים יתפרסמו עוד שבעה סיפורי היכרות באינטרנט, ובסוף יוצגו כולם לבחירת הגולשים.

     

    הפרס הגדול לזוג הזוכה: שני לילות וארוחת בוקר במלון "אגמים ישרוטל". הפרס השני: קורס ריקוד פרטי מתנת סטודיו "קצב הלב". חמשת המובילים יקבלו גם אלבום תמונות עם סיפורם האישי ומנוי להעברת האהבה הלאה - מתנות מ-JDate.

     

    סיפורי "נפלנו ברשת"

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מוניקה ואלברטו. היה שווה לחכות
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים