אובאמה טוב לישראל?

התקשורת האמריקנית התגייסה למען ברק אובאמה, המתמודד בבחירות מוקדמות במפלגה הדמוקרטית, במסע עידוד סוחף שלא היה כדוגמתו בתולדות העיתונות האמריקנית בעשורים האחרונים.

הנאומים הרדודים, הקיטשיים והריקים מתוכן של אובאמה, שהיו נקרעים לגזרים בתקשורת הישראלית, נתפסים כשיא של כריזמה על-ידי האמריקנים. "כולנו עם אחד. אין אצלנו שמאל וימין, יש רק עם אמריקני אחד המייחל לשינוי", חוזר ומדקלם אובאמה את אוסף הקלישאות שלו - והפרשנים של אמריקה יוצאים מגדרם למראה המלל הבומבסטי והפופוליסטי הזה.

הסחף גורר את כולם, גם (אם לא במיוחד) את התקשורת ה"יהודית". מרטין פרץ, העורך הראשי של שבועון הדעות האמריקני האליטיסטי "ניו רפאבליק", הודיע לפני שבוע על תמיכתו הבלתי-מסויגת בברק אובאמה כמועמדה של המפלגה הדמוקרטית לבחירות בנשיאות ארה"ב. "ניו רפאבליק" הוא כתב העת דמוקרטי וליברלי הידוע בתמיכתו הגורפת בעמדות הישראליות הניציות ובמאבקו הקולני והבוטה באסלאם הפוליטי. השבועון ועורכו במיוחד צידד בשתי מלחמות לבנון, בפעולות ישראל בשטחים ובהפצצה אפשרית של איראן. הוא הסתייג ומסתייג ממשפחת קלינטון בשל היותה "נוטה לטובת הפלסטינים".

באותה העת זכה אובאמה לתמיכתו של עיתון יהודי אחר, בקצה השני של המפה הפוליטית האמריקנית: "ניו יורק סאן" הרפובליקני הסופר-שמרני העניק אף הוא את חותמת הכשרות היהודית למסעו לנשיאות.

אובאמה ניצב איפוא בבחירות הדמוקרטיות המקדימות של "יום שלישי הגדול" כשהמקהלה המדברת של מעצבי דעת הקהל נשואת אותו על כפיה כסופר-אתרוג. למשקיף מבחוץ נדמה שהאמריקנים איבדו את חוש השיפוט הביקורתי ונתפסו לסוג של אופוריה מסנוורת.

בכלל זה, כאמור, גם היהודים. בחודשים האחרונים עושה המתמודד אובאמה הכל, אבל הכל, כדי לרצות את יהודי ארה"ב ולזכות בתמיכתם. עושה ומצליח. למשל: מייקל שייבון, סופר אמריקני-יהודי נערץ, העלה באתר האינטרנט השמאלי קטע נלהב מאין כמותו לטובת אובאמה. שייבון יצא חוצץ נגד המעיזים לתהות על טיב הקשרים האישיים העמוקים של אובאמה עם כומר נוצרי אנטישמי ואנטי-ישראלי, ירמיהו רייט. אובאמה משתייך לכנסייתו של רייט ורואה בו עד היום, כפי שכתב בספריו, את מקור ההשראה המוסרי. רייט, אגב, העניק אשתקד מדליית הוקרה מיוחדת לשונא ישראל אחר, לואיס פאראחאן, המייסד של התנועה הגזענית השחורה "אומת האיסלאם".

מנגד, אובאמה הוא חניך ותוצר של מיטב האוניברסיטאות האמריקניות. בהתבטאויותיו הפומביות אין זכר להטפות הארסיות של ווריט נגד היהודים והציונות. בשום דרך, בשום אופן ובשום חוג חברים לא קשור אובאמה לאומת אסלם ו/או ללואיס פאראחאן האיום.

ובכל זאת יש הטוענים, במיוחד בלוגרים יהודים באינטרנט, שאת דעותיו ה"אמיתיות" נוצר אובאמה בליבו ושמפגני התמיכה שלו בישראל הם רק מהשפה אל החוץ. הם מסתמכים על פליטת פה אחת של אובמה ("הפלסטינים במזרח התיכון סבלו הכי הרבה", אמר במפגש סגור באיווה ותיקן אחר-כך בפומבי: "בגלל ההנהגה שלהם-עצמם") ועל הרכב צוות היועצים המדיניים שלו: יש שם, לטעמם, יותר מדי יהודים שמאלנים. האם זה מעיד על האופי ה"לא-נוח-לישראל" של נשיאות אובאמה, אם וכאשר ייבחר?

אני בספק. אובאמה, בהפוך על הפוך, עשוי להתגלות כנכס בלתי-צפוי לישראל (אם אינו שליח רדום של אל-קעידה...) הוא טוב ליהודים משום שהוא נהנה מפופולאריות עצומה בקרב אותם חלקים בדעת הקהל האמריקנית והעולמית העוינת, באופן גלוי או סמוי את ישראל. בשבילם אובאמה הוא האורים והתמים החדש. הם בולעים את מוצא פיו בלי מחשבה שנייה ואם הוא יאמר שלישראל הזכות להתקיים לנצח כמדינה יהודית ולכן על הפלסטינים לשכוח מזכות השיבה - והוא אכן אמר זאת - יהיו לכך השפעה ותהודה בקהלים שההסברה הישראלית כלל לא נוגעת להם.

אובאמה כנשיא דמוקרטי קצת פרו-ישראלי "שווה" לישראל הרבה יותר ממקיין כנשיא רפובליקני "מאוד" פרו-ישראלי. אבל אני מייחל לניצחונה של הילרי קלינטון. היא תהיה נשיאת ארה"ב טובה בהרבה מאובאמה וממקיין גם יחד. מגיע לה להנהיג את אמריקה.