שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    המציאות משתנה, ההלכה תשתנה
    המשפחה הדתית החדשה חיה, נושמת ובועטת. לקראת יום המשפחה יעל משאלי קובעת: בעוד כמה שנים אף אחד לא יזכור שפעם הייתה בעיה דתית ליצור משפחה חד הורית או חד מינית. ההלכה מתעצבת על פי נורמות חברתיות, ולא להיפך

    באיחור מגזרי מקובל, הופכת, לאט אבל בטוח, גם המשפחה הדתית למשפחה-חדשה, אחרת, אלטרנטיבית. אפשר לעקם מולם את האף מאחורי גדר ההתנחלות האליטיסטית, אפשר להחמיץ להם פנים בבית הכנסת של זקני רמת-חן או להפנות להם כתף קרה בבית-הספר הפרטי-תורני, אבל הן כאן – המשפחות הדתיות-החדשות-מיוחדות-אחרות-אלטרנטיביות, והדיון על הלגיטימיות שלהן או על ההגדרה שלהן מזמן כבר לא רלוונטי.

     

    מה שפעם היה בלתי אפשרי (אתם מאמינים שעד לפני כמה שנים לא התגרשו "אצלנו"?), היום הוא עדיין אתגר לא פשוט ומחר כבר אף אחד לא יזכור שפעם הייתה בעיה-דתית ליצור משפחה חד-הורית או חד-מינית. זה טבע העולם. וההפוך גם נכון, פעם איש אחד הסתדר עם ארבע נשים חוקיות, היום בקושי יש מי שמסתדר עם אחת...

     

    בדיוק כמו בעולם המשפטי-חילוני ובניגוד למה שמקובל לחשוב, הנורמות החברתיות לא נקבעות על ידי ההלכה, אלא הפוך (או לכל הפחות שתי המגמות מתקיימות במקביל בהשפעה הדדית מתמדת). ההיסטוריה ההלכתית רצופה בהתפתחויות ובשינויים הנכפים עליה מתוך העולם בתוכו היא מתקיימת. וכמו בכל תחומי החיים האחרים כך יקרה גם בתחום הזה של המשפחה. המציאות משתנה, ההלכה תשתנה, שלא יהיה לכם ספק.

     

    רבים היו רוצים לחשוב שמה שטבעי הוא הנכון והוא הדרך היחידה לקיים חיי משפחה תקינים (שלא לומר הלכתיים) אך המציאות מוכיחה שלא תמיד זה כך. באופן טבעי, למשל, המולידים צריכים לגדל את הילדים שלהם... אלא שהתרגלנו לראות גם באימוץ ילדים דרך מקובלת ליצירת משפחה. גם ההלכה מתמודדת עם אפשרות כזאת כמובן. הטבעי הוא אולי הרצוי, אך בהחלט לא המצוי, וההלכה, כמו החברה, צריכה להתמודד עם המצוי, גם בעניינים שיותר קשים לה.

     

    ממש לא בעיה לתרגם את ההלכות הנוגעות לחיי משפחה (כיבוד הורים, יחסים בין בני זוג, חובות ההורים כלפי ילדיהם) לכל אחד מהמבנים המשפחתיים החדשים. כבוד הוא כבוד, אהבה היא אהבה, יחסי אישות הם יחסי אישות, פרנסה והשכלה אינם שונים מילד שנולד למשפחה כזו או אחרת. בעוד פחות משנות דור כבר לא נזכור את הטוקבקים הפתאטיים "אין דבר כזה הומו-דתי". לכל אחד מהנכדים שלי יהיו בכיתה חברים שההורים שלהם דתיים ועוד משהו... גם "דתיים" הוא הרי מושג נזיל. 

     

    האתגר שלנו, כחברה דתית, כהורים, כמחנכים, כבני אדם, הוא להסתגל למציאות הזאת. לא להיבהל ממנה, לא לנסות להבהיל את ילדינו, לא להפעיל את אוטומט השיפוט השלילי שלנו (הכי קשה לדתיים, אני יודעת) ובעיקר לא להקטין את אלוהים לרזולוציות פרימיטיביות של "אם אלוהים היה רוצה שיהיו משפחות חד הוריות או חד מיניות הוא לא היה – או כן היה – עושה שרק גבר ואישה ביחד יוכלו להוליד"...

     

    המציאות השתנתה. הרפואה העכשווית, החברה המשתנה, המשפט האזרחי המתקדם וההעזה של היחיד המעודכן לדרוש לעצמו אושר במסגרת משפחתית חדשה המתאימה לו, חדרה כבר מזמן גם לחברה הדתית. ברוך ה'!

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    טבע העולם. ארוחת בוקר משפחתית
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    מומלצים