שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    הדייט שתקע אותה

    הוא מצחיק, שנון, כיפי ובקיצור "ג'ונו" הוא סרט נורא חמוד וזה הכל. אה, ו"סופרבאד" טוב ממנו

    שיהיה ברור: "ג'ונו" הוא סרט נורא כיפי. הוא שנון, הוא מצחיק, הוא מתוק נורא. וכדאי לכם מאוד לראות אותו... בעוד חמש שנים. כי כרגע הסרט הזה קצת יצא מפרופורציה. דיאבלו קודי, התסריטאית שכתבה את "ג'ונו" כתסריט הבכורה שלה, היא חתיכת הברקה של בנאדם. יש תסריטאים עם אוזן לדיאלוגים ולדיאלקטים, אבל היא פשוט ממציאה מילים, משפטים ופראזות. היא כותבת כמו דוקטור סוס על ספידים, מוקסמת מהטמפו, הריתמוס, המשקל והחריזה של הרפליקות. רציתי בתחילה לכתוב "אבל אין בני אדם בשר ודם מתחת לאוסף השנינויות", אבל פייר - לא אכפת לי. "ג'ונו" אינו מנסה להיות מציאותי, אמיתי, חי. הוא כמו קומיקס אנושי, הדמויות שלו אולי עוברות חוויות אנושיות, אבל הן מתנהגות כמו דמויות בסרט מצויר. רציתי לכתוב שהוא "שנון מדי", אבל מיד הורדתי לעצמי סטירה הגונה על הלחי. מה זה "שנון מדי". כל השנון הרי זה משובח. ובכל זאת, משהו שם חסר.


    אולטרסאונד בגיל 16. "ג'ונו" 

     

    ג'ייסון רייטמן, הבמאי שאמרתי לכם "שימו לב אליו" כשביים את סרט הבכורה הנהדר שלו, "תודה שעישנתם", לקח את התסריט האולטרה שנון, ונתן לו פייט הגון. הוא עשה את המתבקש והפך את "ג'ונו" לקומיקס חי, עם דמויות מוגזמות, קריקטורליות, ועם זוויות צילום מודגשות וקומפוזיציות בוטות. והוא גם ניסה להוריד הילוך לטמפו המופרע של קודי. היא כתבה סרט על בחורה היפראקטיבית שמתה על סוניק יות', והוא הפך אותה לחיפושית חמודה שמאזינה לבל אנד סבסטיאן.

     

    אז מה הבעיה שלי? שתי בעיות למעשה. האחת, שפתאום הסרט החמוד הזה הוא מועמד לאוסקר בקטגוריית הסרט הטוב ביותר. היי, הויסה. הגזמנו. האם היו חסרים סרטים מעולים השנה? לא. למשל, "הפרפר ופעמון הצלילה" מהעמוד הקודם, שאני חושב שנשדד בקטגוריית הסרט הטוב ביותר. או "Into the Wild" יוצא הדופן של שון פן, שזכה להתעלמות מכעיסה. פתאום, "חמוד" מספיק כדי להפוך לסרט הטוב ביותר של השנה? משהו שם קצת מציק לי (אם כי המועמדויות לאלן פייג' כשחקנית ולדיאבלו קודי כתסריטאית מוצדקות בעיניי עד מאוד).

     

    אבל בעיקר מציק לי שהסרט המשעשע והמבדר הזה, שהוא כאילו סרט ערסי לגיקים, מאפיל על שני הפקותיו של ג'אד אפאטו מהשנה שעברה, שהיו דומים באופיים, אבל בעיניי מבריקים יותר. הרי מהו "ג'ונו" אם לא "הדייט שתקע אותי" ו"סופרבד" שעורבבו יחד לסרט אחד. כמו "הדייט שתקע אותי" זהו סרט על בחורה שנקלעת להריון לא מתוכנן ומחליטה ללדת. וכמו "סופרבד" זהו תיעוד סופר שנון של חיי התיכוניסטים, עם בטלנותם, שפתם הייחודית ויחסם ההפכפך למושגים כמו מרות, בגרות ואחריות. אבל בעיני גם "הדייט שתקע אותי" וגם "סופרבד" היו מהסרטים המבריקים, הנבונים והמצחיקים שראיתי בשנה שעברה, ופתאום באה הדיאבלו קודי הזאת, עם האלן פייג' החמודה הזאת, וגונבת להם את ההצגה בסרט שהוא סופר חמוד, אבל פחות טוב מהם. אז אני מחבב את "ג'ונו", אבל עד ש"סופרבד" לא יקבל מועמדות לאוסקר אני מכריז עליו חרם.

     

    • ביקורות קולנוע נוספות פרי עטו של יאיר רוה תוכלו למצוא במדור "סינמסקופ"בגיליון החד של פנאי פלוס 

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים