שוד המוזיקה הגדול

האזנה אחת לשיר היווני, שהפך מאוחר יותר ל"הוזה אותך מולי", הספיקה לאנשים של אייל גולן כדי להבין שזה בדיוק הלהיט שהוא צריך. גולן הוקפץ בזריזות לאולפן, הרדיו הישראלי מיהר לנגן, ורק פינה אחת לא הייתה סגורה: המלחין. יוסי בן דוד, מפיק השיר, לא החזיק באישור מהמלחין היווני קיריאקוס פפדופולוס.

אבל בישראל אף פעם לא עשו עניין מזכויות יוצרים ובן-דוד ציין בשורת הלחן את שמו של המוזיקאי הפופולארי: "ערבי עממי". המשמעות: "ערבי עממי" לא מקבל תמלוגים על הלחן, לא מתחנות הטלוויזיה והרדיו, לא מחברות הסלולר וגם לא מהמפיק.

"הוזה אותך מולי" הוא רק עוד סימפטום של אחת המחלות היותר ישנות במוזיקה הישראלית: שאילה של מאות להיטי ענק מחו"ל לאורך השנים, תוך הפקעת זכויות היוצרים של המלחינים המקוריים תחת קרדיטים כמו "יווני עממי", "רוסי עממי", ועוד.

רשימת השירים עם הלחנים הגנובים כוללת מאות נכסי צאן הברזל של התרבות הישראלית. מ"איזה יום יפה" של שלישיית גשר הירקון, שיוחס ללחן "עממי" ונלקח ללא היתר מבוב גיבסון ובוב קמפ, דרך "טיפת מזל" של זהבה בן, שיוחס ל"לחן טורקי" ונלקח מאורחן ג'נז'באי, "חד גדיא" של חווה אלברשטיין אשר יוחס ל"איטלקי עממי" ונלקח בעצם מאנג'לו ברנוארדי, ועד "אתה תותח" של שרית חדד, שבו ניתן קרדיט ללחן עממי, תוך קיפוח יצירתו של טוליב קוליאב.