המנצחים והמפסידים של השבוע

1. ויטלי ואלכס סירוטה. האקזיט הישראלי השבועי

כמדי שבוע כמעט, גם השבוע מככבים בטור המנצחים שלנו היי-טקיסטים שהצליחו לבצע "אקזיט" ולמכור את הסטארט-אפ הצעיר שלהם לחברת ענק זרה, לרוב אמריקאית, תמורת כמה עשרות מיליוני דולרים. השבוע, הכוכבים התורנים שלנו הם סיפור יוצא דופן גם בנוף ההיי-טק הישראלי. לא עוד בוגרי יחידת 8200, ממר"ם או פרויקט תלפיות שיצאו לאזרחות והקימו סטארט-אפ על בסיס הניסיון והידע שצברו בצבא. הפעם מדובר בסיפור סינדרלה - ויטלי (בן 44) ואלכס (30) סירוטה, זוג אחים שעלו לארץ מאוקראינה ב-1990 והחלו כאן את חייהם מחדש מבלי לדעת מלה בעברית וללא גרוש בכיסם. ב-2005 הקימו השניים ביחד את פוקסיטיונס (FoxyTunes) ופיתחו נגן מדיה למחשב שפועל מתוך דפדפן האינטרנט. השבוע קנתה אותם יאהו בסכום של 30-35 מיליון דולר, ושני האחים מילאו את כיסיהם במשהו כמו 9-10 מיליון דולר, לכל אחד מהם. מי שהאמין בהם ושוב הוכיח את חושיו המפותחים לפיתוח עסקים בתחום האינטרנט, הוא "גורו" האינטרנט הישראלי, יוסי ורדי, שהשקיע בפוקסיטיונס כחצי מיליון דולר תמורת 17.4% מהמניות וקיבל מהמכירה השבוע 5 מיליון דולר. זהו האקזיט החמישי של יוסי ורדי ב-2007 לבדה (העיסקה נסגרה למעשה בשלהי השנה שעברה) מה שמסביר למה חלומם הרטוב של אלפי סטארט-אפיסטים בישראל הוא לשכנע את ורדי להשקיע אצלם. מבחינתם זהו תנאי, שאמנם אינו הכרחי, אבל בהחלט מספיק כדי להבטיח אקזיט מוצלח.

2. רופרט מרדוק. המנצח הגדול של הסופר-בול בארה"ב

"היום הגדול ביותר בהיסטוריה של פוקס", כך הגדיר רופרט מרדוק, בעל השליטה בחברת המדיה הבינלאומית, את מה שקרה ביום ראשון האחרון. רשת הטלוויזיה האמריקנית שלו, "פוקס", שידרה את משחק הגמר של ליגת הפוטבול בארה"ב, ה"סופר-בול", ושברה את כל שיאי השידור האפשריים. כמעט כל אמריקאי שני צפה בשידור או לפחות בחלקו וראה כיצד ה"ניו יורק ג'יאנטס" מפתיעים בגמר ומנצחים את הפייבוריטית, ה"ניו אינגלנד פטריוטס", שהגיעה למשחק הגמר בלתי מנוצחת בכל משחקי הליגה. בממוצע צפו בשידור 97.5 מיליון אמריקאים, מה שהפך את שידור המשחק לבעל הרייטינג השני בגובהו בתולדות שידורי הטלוויזיה האמריקנית (רק הרייטינג בפרק הסיום של הסדרה מאש, ב-1983, עבר את השידור של יום ראשון). בסיום המשחק, לקחו הג'יאנטס מניו יורק את הגביע ואילו פוקס לקחה את הכסף. 250 מיליון דולר ביום אחד - זה היה יבול ההכנסות של פוקס מפרסומות ביום שידור המשחק, מתוכם 180 מיליון דולר במשחק עצמו. תשדירי הפרסום ששודרו במהלך המשחק, עלו בין 2.7 מיליון ל-3 מיליון דולר עבור תשדיר של 30 שניות - כ-100 אלף דולר לשנייה - וכאלה שודרו במהלך המשחק  63 תשדירים. אין פלא שמרדוק הסתובב השבוע כמו טווס גאה בין האנליסטים והראיונות העיתונאיים והסביר כי בפוקס בכלל לא מרגישים את המיתון המתקרב.

3. איזיה צ'צ'יק, יו"ר HOT. צוחק כל הדרך אל הפנסיה

35 אלף שקל בחודש. זהו השכר שנקבע השבוע לאיזיה צ'צ'יק, יו"ר חברת הכבלים HOT. תאמרו, ממש לא הרבה. בכל זאת, HOT היא חברה גדולה עם מאות אלפי לקוחות וליו"ר שכיר, שאיננו בעל השליטה בחברה, זה ממש שכר סביר, שלא לומר צנוע. אז זהו שלא. את השכר הזה - כמעט פי 5 מהשכר הממוצע במשק - מקבל צ'צ'יק תמורת 2 ימי עבודה בשבוע. העובדה שלהיות יו"ר של HOT מספיקים יומיים בשבוע אומרת שזו כנראה לא מישרה תובענית במיוחד, ושכר שבמישרה מלאה היה הופך להיות כבר פי 12.5 מהשכר הממוצע במשק, הוא כבר שכר נאה מאד לכל הדעות. עכשיו תוסיפו לזה את ההטבות שמסביב - רכב, טלפון, הוצאות ארוח, ומעל לכל - אופציות למניות החברה בשווי של 2.1 מיליון שקל, ותבינו איזו עסקה מצויינת עשה צ'צ'יק. ואם לא די בכל אלה הודיעה החברה לבורסה כי תשקול להעניק לו גם בונוס שנתי. גם אם היה רוצה, לא יוכל צ'צ'יק  להקדיש את מלוא זמנו ל-HOT, מכיוון שהוא מכהן גם כיו"ר הדירקטוריון באליאנס צמיגים ובנקסטקום. ותודה לאליעזר פישמן, מבעלי השליטה ב-HOT, בנקסטקום ובעבר גם באליאנס, שהביא למינויו של איזיה צ'צ'יק בכל אחת מהחברות הללו וסידר לו פנסיה ללא דאגות.

1. ברק רוזן, מבעלי קנדה-ישראל. סוף שבוע בבית בהוראת השופט

בשוק ההון ובאלפיון העליון של ישראל מוכרים ברק רוזן ואסי טוכמאייר כמי ש"שיחקו אותה".  שני הצעירים שהחלו את דרכם בענף הנדל"ן כמתווכים ברעננה, עברו לעסקי יזמות ובנייה והקימו את חברת קנדה-ישראל, באמצעותה התמקדו בהקמת במגורי יוקרה, בין היתר במתחם פארק צמרת בצפון תל אביב, בפרויקט הקאנטרי קלאב בצומת גלילות, במתחם בית הספר האמריקאי בכפר שמריהו ובמתחם בזק הסמוך לישוב צורן. קשריהם הטובים עם אהוד ברק שאף עבד אצלם כיועץ, ומפורסמים אחרים שהעסיקו, יחד עם הרכישות המוצלחות של שטחי קרקע יוקרתיים, הזניקו את מניות קבוצת פאנגאיה הבורסאית שבשליטתם במאות אחוזים והשניים הפכו למולטי מיליונרים. השבוע נעצרה דהירתם של רוזן וטוכמאייר אל הצמרת, לפחות ל-10 ימים. חוקרי מס הכנסה עצרו את ברק רוזן (טוכמאייר שוהה בחו"ל והחוקרים ממתינים לשובו כדי לעוצרו גם כן). השניים חשודים בהעלמת מסים ואי דיווח על עיסקאות שביצעו. הפרשה בה מדובר נוגעת למגדל W שבונה קנדה-ישראל בפארק צמרת היוקרתי שבצפון תל אביב. על פי החשד קנו השניים את הקרקע מחנניה גיבשטיין, לשעבר ראש עיריית ראשון לציון, מבלי שדיווחו על העיסקה לרשויות המס ותוך שהם מעלימים את המיסים שיש לשלם על העיסקה. בית המשפט שיחרר את רוזן ואת גיבשטיין למעצר בית של 10 ימים עד להשלמת החקירה. חקירות מס בחברות הן דבר מסובך מאין כמותו, גם מפני שחוקי המס מאפשרים תרגילי תכנון והתחמקות לגיטימיים וגם מפני שהנחקרים מצטיידים בדרך כלל בעורכי דין מהשורה הראשונה, שהם מומחים לחוקי המס לא פחות מן החוקרים עצמם. אז אל תתפלאו אם גם פרשה זו, כמו חקירות מס רבות לפניה, תתאדה באוויר ותסתיים בלא כלום. ובישראל של 2008 להיחקר על עבירות מס ולהישלח למעצר בית זו כבר לא בושה כל כך גדולה. לא מעטים כבר עברו את זה ושרדו.

2. עידו סמואל, "ברוקר טוב" הוא ברוקר מפסיד

תוכנית הטלוויזיה "שומר מסך" של אמנון לוי ששודרה השבוע חשפה את מעלליו יוצאי הדופן של עידו סמואל, בעל חברת ניהול התיקים "ברוקר טוב", שהצליח להפסיד בתיקים שניהל ללקוחותיו מיליוני שקלים בתוך ימים ספורים, ותוך כדי כך גזר לעצמו עמלות במאות אלפי שקלים. התוכנית הביאה את סיפורם של זוג קיבוצניקים שהפקידו בידי סמואל ירושה שקיבלו בסכום של 440 אלף שקל, וזה הפסיד תוך זמן קצר כמעט את כל הכסף, לא לפני שביצע בחשבונם של בני הזוג כ-63 אלף פעולות קנייה ומכירה של ניירות ערך תוך שהוא גוזר לעצמו עמלה על כל פעולה וגרף לכיסו 180 אלף שקל. לאחר השידור התברר כי לא היה זה מקרה יוצא דופן. בימים אלה מתבררת בבית המשפט תביעה שהגיש המלונאי דוד פתאל נגד עידו סמואל וממנה עולה כי סמואל הפסיד בתוך 3 ימים סכום של 2.5 מיליון שקל שהפקיד בידיו פתאל. גם כאן בוצעו בחשבון אלפי פעולות והעמלות שגזר לעצמו סמואל הסתכמו ב-400 אלף שקל. צחוק הגורל הוא שלסמואל, כולו בן 29, הנחשב בחוגים מסוימים למומחה בשוק הנגזרים, אין בכלל רישיון לניהול תיקים (וזו, יש להדגיש, אינה עבירה על החוק), כך שהוא לא כפוף כלל לפיקוח של רשות ניירות ערך אשר אינה יכולה לטפל בו. חברת "ברוקר טוב" שבבעלותו של סמואל מפעילה גם בית ספר ללימודי שוק ההון והאתר שלה מתגאה בכך שתחת שרביטו של סמואל למדו כבר יותר מ-4,000 תלמידים. האם חשיפת מעלליו תסיים את הקריירה שלו בשוק ההון? יש לקוות שכן, אם כי פראיירים, כידוע, לא נעלמים, הם רק מתחלפים. מסקנה? אל תתפתו לפרסומות ולשמועות ולמה שלוחשים לכם באוזן חברים "יודעי דבר". בידקו היטב למי אתם נותנים לנהל את כספכם, והכי חשוב - בידקו שיש בידי מנהל התיקים שלכם רישיון מטעם רשות ניירות ערך, כך שאם הוא יפשל, לפחות תהיה לכם כתובת להתלונן ולקבל טיפול.

3. לב לבייב. הפסיד בקרב על הטלוויזיה בחינם

לב לבייב לא רגיל להפסיד וכשמשהו לא מסתדר או לא נוח לא, הוא חותך עניין במהירות. כך היה בשותפות שלא עלתה יפה עם בוימלגרין, כך הוא התנהל בסילוק בתי הקולנוע מקניון רמת אביב שלו, וכנראה שכך גם נהג כשעבר להתגורר באחרונה בלונדון. מעניין איך הוא יגיב עתה, כשנכשל במאמציו לכלול את ערוץ 9 דובר הרוסית שבבעלותו, בחבילת הטלוויזיה החינמית שאושרה השבוע בכנסת. החוק שאושר יאפשר, החל מסוף 2008, לצופי הטלוויזיה בישראל לצפות בחמישה ערוצים (1, 2, 10, 33 ו-99) בחינם, מבלי שיזדקקו לשרותי yes או HOT, וזאת באמצעות רכישת ממיר מיוחד שמחירו יהיה 400 שקל. בשבועות שקדמו לאישור החוק התנהל בכנסת מאבק איתנים בין בעלי אינטרסים מנוגדים בתחום שידורי הטלוויזיה בארץ. ערוצים 9 (שבבעלות לבייב), 23 (החינוכית) ו-24 (ערוץ המוסיקה) דרשו לכלול גם אותם בחבילה החינמית, כדי שיוכלו גם הם ליהנות מהחשיפה המוגברת שיקבלו השידורים בחינם. מנגד התנגדו לכך בכל תוקף ספקי השידורים – yes ו-HOT, שחששו כי הכללת ערוצי נישה נוספים תגדיל את נטישת הלקוחות מהם לטלוויזיה בחינם. האוצר צידד בעמדת הלוויין והכבלים, ואלו שלחו למערכה את הלוביסטים שלהם שלחצו על חברי הכנסת שלא להרחיב את שידורי החינם. מולם התייצבו כמובן חברי הכנסת דוברי הרוסית וגם חברי הליכוד שלוטשים עיניים לקול הרוסי לקראת הבחירות הבאות. בסופו של דבר גבר כוחם של הכבלים והלוויין על זה של ערוצי הנישה, והכנסת החליטה שלא לכלול אותם בשידורי החינם. עכשיו מחכים לראות כיצד יגיב לבייב על ההפסד. אולי הוא פשוט יחכה לתקופת הבחירות כדי לנסות שוב להיכלל בשידורי החינם, ואז נראה את חברי הכנסת מצביעים נגד מאות אלפי בעלי זכות הבחירה דוברי הרוסית.