שתף קטע נבחר

רק במזה"ת: בן בחללי אל-אקצה, אחיו מתנחל

חסן הפלסטיני בילה שנים רבות בישראל, והוא אפילו אב לבן 6 שחי בהתנחלות. השב"כ גירש אותו - לטענתו כי אינו מוכן להעביר מידע על בנו מנישואים קודמים, חבר הזרוע הצבאית של הפתח. איך שורדים? מתחבאים על גג בעזה, ומקווים להימלט לירדן. "העולם לא נותן לנו לחיות בשלום", הוא מקונן

"אני חי, חי, חי בשבילך", מזמר איציק קלה ברינגטון הטלפון הנייד של חסן (שם בדוי), שממהר לענות לשיחות מישראל ולנתק שיחות מעזה. חסן, בן 54, הוא תושב הרצועה שביקש להיכנס לישראל כדי להתאחד עם אשתו המתגוררת בטירה, וגם כדי להישאר בקשר עם בנו בן השש, יהודי המתגורר בהתנחלות בשומרון. אבל כמו הרבה דברים במזרח התיכון, פשוט זה לא יכול להיות.

 

אלפי פלסטינים תושבי השטחים נשואים לבני זוג אזרחי ישראל. רובם אינם יכולים לחיות בשטח ישראל, בגלל תיקון לחוק הכניסה לארץ, אך מצד שני הם לא יכולים לחיות בשטחים, כיוון ששם הם נחשבים למשתפי פעולה. כפי שנחשף ב-ynet, הקים משרד הפנים לאחרונה ועדה שאמורה לדון ב-1,200 מקרים חריגים של בקשות לאיחוד משפחות על רקע הומניטרי. מאחורי כמעט כל אחד מהמועמדים לדיון בוועדה מסתתר סיפור אנושי מורכב וקשה. זה של חסן מורכב במיוחד.


"זאת פשוט טרגדיה", אומר החבר

 

חסן בילה חלק גדול מחייו בתוך הקו הירוק. במשך שלושים שנה שימש כנהג אוטובוס של אגד, בהתחלה בקווים המובילים לרצועה ואחר כך בתוך ישראל. עד תחילת שנות ה-90 התגורר ברצועה עם אשתו הקודמת וגידל איתה שמונה ילדים. לאחר מכן עזב את משפחתו לטובת מתנחלת מאזור שומרון, עבר להתגורר עמה וב-2001 נולד להם ילד.

 

אחר כך עזב גם אותה, אך נשאר בקשר עם בנם והמשיך לפרנס אותו. "הם לא השתלבו בחברה בהתנחלות ולא יכלו להישאר יחד", מספר חבר שעבד עם חסן באגד, "אבל הילד אוהב את אבא שלו. הם היו נפגשים כל כמה ימים בתחנה המרכזית בכפר-סבא. חסן חיכה לפגישות האלה. הוא הגיע עמוס מתנות והילד צהל כשראה אותו. אני יכול להבין את המדינה שלא נותנת לו לחיות כאן, אבל מבין גם אותו. זאת פשוט טרגדיה".

 

בשנת 2002 התחתן חסן עם חברתו בטירה והשניים הקימו מסעדה ועסק קטן לחומרי ניקוי. חסן, שמעולם לא החזיק באזרחות ישראלית, פנה למשרד הפנים וביקש להתאזרח. הרשויות ביקשו אישור מהשב"כ, בהתאם לחוק הכניסה לישראל, אך זכו לסירוב. "לקחו אותי לחקירה בבית מלון", טוען חסן, "החוקרים התייחסו אלי מאוד יפה. הם אמרו לי: אנחנו רוצים לעזור לך. אם אתה רוצה אזרחות, אתה צריך לספר לנו על הבן שלך. אני בעד המדינה, אבל איך אעשה דבר כזה?"

 

"הילדים שלי בעזה שונאים אותי"

חסן גורש מישראל לפני כשנה בהמלצת השב"כ, וחי כיום בהיחבא בפינה מקורה על גג בית של חבר בעזה, כשהוא רועד מפחד כשחמושי חמאס צועדים ברחוב. "רודפים אותי", הוא אומר, "הילדים שלי כאן שונאים אותי ולא מבקרים אותי. מזל שיש חבר שנותן לי אוכל. בעזה אין עורכי דין ואין בג"ץ, החייל הוא הדין והדיין. אני מתגעגע לארץ, הייתי מוכן להתגייר כדי לחזור. אני אוהב את העם היהודי, רוב חבריי יהודים, וכאן אני נחשב משת"פ. אם יתפסו אותי, גמרנו".

 

מה גרם למדינה לגרש אדם המצהיר כי הוא אוהב אותה בכל נפשו וכי חייו בסכנה? לטענת חסן, הסיבה לכך נעוצה בעובדה שאחד מבניו שבעזה הוא פעיל בכיר בארגון הטרור גדודי חללי אל-אקצה, הזרוע הצבאית של פתח. "אין לי קשר עם הבן הזה כבר יותר מ-15 שנה", הוא מדגיש, "אבל אני לא מסוגל לתת עליו מידע. הוא הבן שלי".

  

בעקבות החלטת השב"כ, השיב משרד הפנים בשלילה לבקשתו של חסן והודיע כי יגורש לעזה. לפני כשנה שלחה אשתו הנוכחית מכתב לשר הפנים, מאיר שטרית, ובו התחננה שיתיר לו להישאר בישראל.

 

"לשלוח אותו לעזה זה גזר דין מוות", כתבה האשה לשר, אך לא נענתה. יודגש כי משרד הפנים פעל בהתאם לחוק ולנהלים שחייבו אותו לגרש את חסן. חסן ואשתו עתרו לבג"ץ וביקשו למנוע את הגירוש, אך בג"ץ סירב.

 

עם פריצת מעבר הגבול ברפיח נמלט חסן לסיני, אך עד מהרה גורש בחזרה לעזה בידי המשטרה המצרית. בצר להם, ביקשו בני הזוג מקלט גם בירדן. "יש שמועות שבקרוב ייצאו אוטובוסים עם תושבים מעזה לירדן, ואני מתחנן לעלות על האוטובוס הראשון", הוא מספר, "מנאר מוכנה לעזוב בשבילי את המשפחה שלה וללכת לירדן. הבעיה היא ששם לא אראה את הבן שלי. אני רק רוצה לחיות בשלום, אבל העולם הזה לא נותן לנו".

 

משירות הביטחון הכללי נמסר בתגובה: "בעקבות מידע שלילי שהתקבל על הנדון, הוחלט שלא לאפשר לו להיכנס לישראל".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים