מקום רביעי: 669

בחודש שעבר דירגנו את סיירות החי"ר של צה"ל - ועכשיו הגיע הזמן לדרג את היחידות המיוחדות, משלדג ועד השייטת. אבל אם לא נוח לך עכשיו נבוא אחר כך

מקום רביעי: 669

היסטוריה: יחידת החילוץ של צה"ל הוקמה ב־1974 בעקבות התנגשות של שני מטוסי פנטום מעל הים התיכון, שהסתיימה בטרגדיה: אחד הטייסים - סגן אהרון־נעם ארנון - טבע בעת ניסיונות החילוץ, וגופתו לא נמצאה עד היום. ועדת חקירה שהוקמה בצה"ל בעקבות המקרה המליצה על הקמת גוף שיתמחה בחילוץ אנשי צוות אוויר שנטשו את מטוסם, ומסקנותיה השתלבו היטב בתוצאות העגומות של מלחמת יום הכיפורים: אז לא היה מי שיחלץ את הטייסים שנאלצו לנטוש, צנחו מעל שטח אויב ונלקחו בשבי. הרעיון היה להקים יחידה מקצועית שתפתח מיומנות, תורת לחימה ואמצעי לחימה למטרות חילוץ.

מייסדי 669 הגיעו מחיל הים, וצוות הלוחמים הראשון מנה רק 12 איש. מעט אחר כך, בסוף 1978, צורפה אליה גם יחידת הפינוי הרפואי בהיטס, ושמה שונה ל"יחידת חילוץ ופינוי בהיטס". במלחמת לבנון השנייה קיבלה 669 צל"ש יחידתי על ביצועיה בפינוי פצועי צה"ל משדה הקרב, פעמים רבות תחת אש. עד אז השתתפו אנשיה כמעט בכל חילוץ מוסק של פצועים, בלבנון וגם בשטחים, ובאלפי חילוצים של מטיילים שנקלעו לצרה בכל מקום אפשרי בארץ.

סלבס: המפקד המייסד של 669 היה יורם שחר. סגנו אז (ומי שפיקד על קורס הלוחמים הראשון ביחידה) היה אבנר אילנאי, שלימים היה למפקד השלישי של היחידה. קדם לו חנוך פטישי, ואחריו באו אפרים סנה, יואל סיפק, רמי כהן, צבי טל, ברוך מרגנית, נחשון בן־נר, טוביה קסטנבוים, עמית וינר, דני ששון, משה (שכיום ממלא תפקיד מרכזי בחיל האוויר), בועז (שעבר לפקד על שלדג) והמפקד הנוכחי מתן.

שיחוק: ל־669 היו לא מעט חילוצים מורכבים, בעיקר תחת אש בלבנון. אחד מהם היה בתחילת שנות ה־90, כשהיחידה נקראה לחלץ נפגעים של גולני אחרי פיגוע בדרום לבנון שגבה את חייהם של שבעה לוחמים. אחרי שבוצע החילוץ עזבו לוחמי 669 את האזור, ולמקום הגיע כוח קרקעי כדי לאסוף את הציוד שנותר בשטח. רק אז התברר שמדובר בעצם בזירת מטענים מורכבת, ושהמסוקים פשוט נחתו עליה. רק במזל לא היו נפגעים מקרב המחלצים.

בבסיס היחידה בתל־נוף זוכרים היטב את הפעולה הזאת, אבל אנחנו בחרנו דווקא בחילוץ אזרחי: ב־1993 התקבל דיווח מהים האדום על יאכטה ישראלית שעלתה על שרטון. לכאורה סיפור רגיל, אבל היו בכל זאת שתי בעיות. אחת, המיקום: כמה מאות קילומטרים מדרום לאילת, קרוב לאדמת אויב. ושתיים, התנאים: הרחק מטווח הטיסה של מסוקים ובמזג אוויר קשה מאוד.

המסוקים הגיעו לבסוף ליעד, אבל אז התגלתה בעיה נוספת. התורן של היאכטה היה גבוה מאוד, הכבל שהשתלשל מהמסוק התלפף סביבו, ולא היה אפשר להשתמש בו כדי להעלות את האזרחים למסוק. באלתור של רגע הוחלט להורות לנוסעים לרדת למים, משם הם נמשו והועלו למסוק שלקח אותם בחזרה הביתה.

פישול: שקלנו ללכת על "אסון הכבל", אבל במחשבה שנייה לא היה אפשר שלא לבחור בפצע הפתוח הכואב ביותר של חיל האוויר: רון ארד.

ב־16 באוקטובר 1986 יצאו נווט הפנטום ארד והטייס שלו, ישי אבירם, לגיחת הפצצה סמוך לצידון. בשל תקלה טכנית התפוצצה אחת הפצצות שהטילו מתחת לכנף המטוס והם נאלצו לנטוש, נחתו בשטח אויב ונזקקו לחילוץ. בדיוק בשביל מקרים כאלה הקימו את 669, אבל הטיפול של חיל האוויר באירוע היה כושל. מסוק האנפה ועליו לוחמי היחידה המתין בלב ים עד שמטוסי קרב יתקפו את האזור כדי לגרש משם מחבלים, אבל עד שנגמרה התקיפה, נגמר גם הדלק של המסוק. האנפה חזרה לבסיס, ובמקומה נשלח מסוק אחר. בינתיים שיוועו ארד ואבירם לעזרה. הטייס חולץ לבסוף במבצע הירואי, כשהוא נתלה בידיו על מגלשי מסוק קוברה, אבל ארד נשאר מאחור ונפל בשבי. ולמרות ש־669 לא היתה אחראית לתכנון המשימה הכושל, במבחן התוצאה אנשיה לא היו שם כשצוותי האוויר נזקקו להם יותר מתמיד.

דבר המערכת: אין באמת בסיס להשוואה בין 669 לשאר היחידות המיוחדות: אחרי הכל מדובר ביחידה שמטרתה להציל יהודים, ולא להרוג ערבים. גם הצל"ש היחידתי שקיבלה במלחמה האחרונה מצביע על הבעיה של המלחמה הזאת, שבה עסק צה"ל יותר מדי בחילוץ ופחות מדי בהתקפה. ובכל זאת, כל מי שחיכה על הקרקע עם חבר מדמם ישמח לספר על אנחת הרווחה ששחרר ברגע שהופיע המסוק עם החתולים של 669.

המתארים הסבוכים שבהם נדרשת 669 לפעול מחייבים כוח אדם איכותי ביותר והכשרה מורכבת, מה שמסווג אותה (לפחות טכנית) כאחת מארבע יחידות העילית שפועלות בצה"ל. יותר ממקום רביעי יהיה מוגזם בשבילה, אבל אסור גם לזלזל בה: ההכרה שהתפתחה בעולם ב"שעת הזהב" - אותה שעה ראשונה קריטית, שבה יש סיכויים מקסימליים להציל את חייו של פצוע - הופכת את 669 לשחקן מרכזי בכל פעולה, גם אם יחידת עילית אחרת מבצעת אותה. ואם כבר מדברים, לכל חילוץ מוצלח יש עוד שותפים שראויים לקרדיט: טייסי המסוקים, שבלעדיהם גם הראשונים ברשימה הזאת לא היו מגיעים כנראה לשום פעולה. ובעיקר לא חוזרים ממנה הביתה.

*סייעו בהכנת הכתבה: יוצאי כל היחידות שמוזכרות כאן וגם בכירים בצה"ל. היינו מספרים לכם איך קוראים להם, אבל לא בא לנו שהם יפתחו לנו לש"ביה במערכת

עוד יחידות תוכלו למצוא בגליון פברואר