שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הקונספירציה: למה תוכנות פרוצות כוללות וירוסים?
    רבות מהתוכנות הפרוצות שמופצות ברשת כוללות וירוסים ותולעים, מה הסיבה? נחמן גרשונוביץ עם תיאורית הקונספירציה של בתי התוכנה. תרחיש בדיוני לחלוטין

    בתי תוכנה מודעים לכך כי עבור גולשים רבים, תשלום עבור תוכנה אינו אלא המלצה. כאשר נדרשת להם תוכנה כלשהי, בהנחה שאין חלופה חינמית, הם פונים תחילה אל תוכנות שיתוף קבצים.

     

    מלבד תוכנות שיתוף קבצים, קיימות ברשת קהילות נרחבות של משתמשים המשתפים ביניהם קישורים להורדה ישירה של תוכנות פרוצות (Warez) באמצעות שרתים

    כמו Rapidshare ו-Megaupload. באופן תמוה, אחוז ניכר מהתוכנות המורדות באופן לא חוקי כוללות בתוכן וירוסים, תולעים, סוסים טרויאניים ושאר רכיבים זדוניים, המכילים מרגלים או קוד הרסני.

     

    לעיתים התוכנה חופשיה מהמזיקים האלה, אבל הקראק (Crack) שאמור לשחרר אותה מההגבלות, הוא זה שנגוע. או אולי הרעה תיפתח מכיוונו של מחולל הרישיון (Keygen) הצמוד. משתמשים מעידים על קריסת מערכות לצד נזקים קלים וחמורים, לאחר שימוש בתוכנה פרוצה כזו או אחרת.

     

    למה זה קורה? אם התוכנה נפרצה על ידי קראקר (פורץ תוכנות) בעל אידיאל, או על ידי קבוצת של פורצים שעושים זאת בשם היהירות, למה להם לשחרר את התוכנה הפרוצה יחד עם קוד הרסני? היכן רגש השיתוף והתמיכה בקהילה?

     

    מלחמה בפיראטיות

    הנה תרחיש פרוע ובדיוני המסביר את התופעה: בימים האופטימיים בהם נראה שניתן עוד להילחם בפיראטיות, בתי תוכנה שכרו אנשים שישלבו קבצים מזויפים ברשתות השיתוף. המשתמש התמים היה מוריד קובץ חסר תוכן, ובאותה נימה מסגיר את כתובת ה-IP שלו, שביום מן הימים, כך האמינו, יוכלו באמצעותה לנקוט בהליכים משפטיים.

     

    אולם, מלבד בזבוז זמן ומשאבים, לא נראה ששיטת הלחימה הזו מניבה פירות. בשלב זה החליטו בתי התוכנה ללכת שלב קדימה. אם כבר משלבים קבצים מטעים בתוכנות שיתוף, לפחות שיהיה להם אפקט כלשהו. והאפקט הממשי שהם יכולים בקלות להעניק, זה וירוסים וקודים הרסניים.

     

    ככל שמפתח התוכנה קנאי יותר, כן גדול יותר הנזק שעלול להיגרם למשתמש. כאן אין חוקים. ההנחה שלהם היא, הורדת תוכנה פרוצה, למעשה רמסת את 'לא תגנוב', וכבר מגיע לך עונש.

     

    הדרך הקלה היא להעניק לקובץ ארכיון את כל המאפיינים של שחרור פרוץ, ולשלוח אותו על פני המים, אל רשתות השיתוף, ופורומים להחלפת תוכנות פרוצות. משתמש אדיש מוריד שחרור שכולם גמרו עליו את הלל, אבל למעשה מדובר בזיוף שיגרום לו נזקים.

     

    קנה תוכנה פרוצה

    מפתחי התוכנה יודעים שמשתמש שכבר נמצא בעולם התוכנות הפרוצות, קראקים ומחוללי רישיונות, לא סביר בכלל שיפתח את הכיס עבור המוצרים שלהם.

     

    מה עושה משתמש שאחרי חיפוש נרחב ושאילתות בפורומים, לא הצליח למצוא קראק תקין, או שגילה שהתוכנה הזאת טרם נפרצה? מחפש תוכנה חלופית.

     

    בתי תוכנה החליטו לצוד אותו, ולתת לו אפשרות נוספת: לקנות תוכנה פרוצה. ההנחה היא שמשתמש כזה שבשום אופן לא ישלם מחיר מלא על התוכנה, יהיה מוכן להזיל סכום כלשהו עבור קראק. זאת הרגשה אחרת, הוא לא נפל בפח של "בתי התוכנה ששוחטים את הלקוחות עם מחירים שלא ניתן לעמוד בהם", אלא מרגיש מרוצה מכך שהערים עליהם וקנה קראק.

     

    קבוצת פורצים שנראית לגיטימית לחלוטין, עם מוטו של "לכם יש תוכנה, לנו יש מוח", מבטיחה לפרוץ עבור המשתמש כל תוכנה שירצה, עבור סכום של עד 30 אחוזים ממחיר התוכנה המקורית.

     

    למעשה, מאחורי קבוצת הפורצים 'הלגיטימית' הזאת, עומדת התאחדות בתי התוכנה, שמקבלת את פרטי המשתמש שמוכן לעשות הכל ובלבד שישיג את התוכנה הפרוצה. לאחר פניית המשתמש הוא השאיר אחריו, מלבד כתובת IP, גם את כתובת הדואר אלקטרוני שלו, והכי חשוב, את שם התוכנה הנדרשת. למרות הכל, נראה שמשתמשים רבים מוכנים להסתכן ולהוריד תוכנה פרוצה שהמקור האמיתי שלה אינו ברור. 

     

    נחמן גרשונוביץ הוא סופר חרדי וחוקר בין-תחומי, באתרו האישי 'ספרא וסייפא' הוא כותב סיפורים והומור לצד מגוון מתחומי החיים והטכנולוגיה, וגם ממציא טכנו-מיתוסים .

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים