שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    הוא אבא בעל כורחו ותתפלאו - ממש טוב לו

    כמה שבועות לאחר שנפרדו קיבל מייל מאקסתו. בשורת הכותרת נכתב: "תהיה אצלי הערב בשמונה וחצי!". הוא לא ממש ידע איך להתייחס אל זה, ואז שם לב שצירפה למייל קובץ תמונה. הוא פתח וראה תמונת אולטרה סאונד

    הייתי החלוצה מבין חברותיי בתחום ה"גרוש". בתור אחת שמוקפת גרושים וגרושות, הבנתי שאין בסטטוס זה שום אות קלון. היום מבין כל חברותיי נותרה רק אחת שעדיין מסרבת להכיר גברים גרושים (עם נשואים דווקא אין לה שום בעיה...). בשאלת ה"גרוש פלוס" אני עדיין בין החלוצות, אם כי גם בתחום הזה ניכר שיפור. הואיל וכשמישהו מוצא חן בעיניי חסרונותיו איכשהו מתגמדים, הצלחתי למצוא יתרונות בסטטוס ה"גרוש פלוס" כשיצאתי עם אחד כזה. הבנתי שניתן ללמוד המון על בנאדם מהקשר שלו עם יוצאי חלציו. הבחור שאיתו יצאתי הצליח להמיס אותי כשהוציא מהארנק "תמונה של הבובה שלי". הערכתי מאוד את העדיפות שנתן לה, ובהתאם קיבלתי ממנו בעצמי יחס מכבד ומפרגן.

     

    ידיד שלי זיו הוא בדיוק ההפך הגמור. הבת שלו כבר בת שש, ובכל פעם שאני שואלת אותו מה שלום יסמיני, הוא משיב בקצרה, תמיד את אותה התשובה, "היא ממש ילדה ממש טובה".מי מכם שעובד עם אבות, או שחבריו נמנים עם החוג הזה, יודע ששאלה על העולל כמעט תמיד מניבה סיפור שלם. לעיתים קרובות נשמע סיפור שלם גם אם בכלל לא שאלנו. אבל זיו אינו רוצה שבתו תלון אצלו, או להעלות את תדירות המפגשים ביניהם. בלי להניד עפעף הוא היה מבטל מפגש עם בתו בשביל דייט, ולפעמים גם בשביל סתם זיון. מיותר לציין שגם בקרב חברותיי שאינן פוסלות גרושים פלוס אין אחת שהיתה יוצאת עם זיו, למרות שהוא נראה מצוין, טחון בכסף ונוטף קסם אישי.

     

    למרבה האירוניה, דווקא זיו היה זה שלחץ להביא ילד לעולם. הסיפור של מכר שלי מהעבודה קצת שונה. לפני כשלוש שנים סיים קשר של כמה חודשים, שבדיעבד שינה את חייו מן הקצה אל הקצה. כמה שבועות לאחר שנפרדו קיבל מייל מאקסתו. בשורת הכותרת נכתב: "תהיה אצלי הערב בשמונה וחצי!". הוא לא ממש ידע איך להתייחס אל זה, ואז שם לב שצירפה למייל קובץ תמונה. הוא פתח וראה תמונת אולטרה סאונד. הוא כמעט ונחנק באמצע הקרואסון ושפך את הקפה על המקלדת. בהמשך היום העביר לצוות מצגת של היעדים מלפני שנתיים. את המייל עם פרטי הזימה לגבי הבחורה ששידך לו דובי שיגר בטעות לאמא שלו. כשהסתיים סופסוף יום העבודה חיפש את הרכב בכל חמש קומות החניון, ורק בקומה החמישית נזכר שבעצם הגיע מוקדם הבוקר ומצא חניה מול הבניין. לאקסתו הגיע כשפיו מעווה, כפי שהוא תמיד עושה כשהוא כועס. הוא לא הפסיק לפכור את אצבעות ידיו בקנאקים עצבניים ופצפץ בלונים במסטיק כמו שהוא עושה כשהוא משתדל לא לצעוק.

     

    הוא לא האמין שזה קורה לו. איך יכול להיות שמישהי שהיתה כזאת מתוקה טמנה לו כזה פח, אמרה לו שהיא לוקחת גלולות ובעצם לא? איך הוא, שמעולם אפילו לא התגורר עם בת זוג, הופך להיות כמו רוב חבריו שהספיקו להביא עולל לעולם ולהתגרש? היא הציגה בפניו מסמכים מחברתה עורכת הדין הלסבית ששונאת גברים. היא דרשה ממנו סכומים שיאפשרו לה לגדל מינימום יורש עצר קטן ומפונק. היא...

     

    אז זהו, שממש לא. הנה הסיפור האמיתי:

     

    אקסתו באה ממשפחה עשירה מאוד. היתה לה קרירה מזהירה משל עצמה. היא בכלל לא רצתה להתחתן בעתיד הקרוב, ובטח שלא להביא ילדים. זו גם היתה הסיבה בגללה נפרדו. לאחר כמה חודשים הבינו עד כמה הם שונים. עד כמה השאיפות וסדרי העדיפויות שלהם שונים. הם החליטו להיפרד כידידים, כי בזה היו הרבה יותר טובים. היא טסה מטעם העבודה לאירופה, והם קבעו לצאת יחד להשתכר לכשתחזור. כשיצרה איתו קשר הוא לא הופתע ואפילו די שמח, היא באמת הפכה לידידה קרובה.

     

    היא ביקשה להיפגש בהמבורגריה ולא בבר. הוא הופתע, כי היא בכלל צמחונית, אבל הוא קרניבור לא קטן, אז הוא זרם. הוא היה בהלם מכך שסיימה את המנה שלה לפניו. לאחר שחיסלה את הצ'יפס שלה שאלה אותו אם הוא מתכוון לסיים את טבעות הבצל שלו. למרות שממש התחשק לו להמשיך לנשנש, הוא העביר אליה את הצלחת ובהה בה בהנאה. רק לאחר הקינוח סיפרה לו על מצבה.

     

    החליטה לקחת את ההריון הבלתי מתוכנן כמתנה

    היא כנראה עשתה קצת בלגן עם הגלולות, היתה לה תקופה מאוד לחוצה עם הקידום בעבודה. כשגילתה על הפנצ'ר חשבה שעולמה חרב עליה. תגובתה הראשונית שלה היתה לעשות הפלה. אבל ההריון הזה עשה לה משהו, גרם לה להבין מה חשוב בחיים. היא הבינה שכל חייה רדפה אחר מטרות ולא באמת חיה את חייה. היא החליטה לקחת את ההריון הזה כמתנה הגדולה ביותר ולשנות את חייה בהתאם. היא לא יודעת עדיין מה היא רוצה, אבל "הגיע הזמן לחשוב מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדולה", אמרה.

     

    הוא לא ידע מה להגיד. אז הוא עשה את מה שהוא הכי טוב בו במצבים שכאלה - בהה בה בחיוך דבילי.

     

    היא חייכה בחזרה. היא לא רצתה ממנו כלום, בטח לא אגורה. היא פשוט חשבה שזו זכותו לדעת, ושיעשה עם זה מה שבא לו.

     

    בהתחלה הוא חשב שהיה לו יותר קל אילו היתה טומנת לו פח בכוונה תחילה, כך יכול היה לשנוא אותה. הוא אכל את עצמו על כך שהבחירה בכלל בידיים שלו. הוא פנטז על כך שהיא היתה בוחרת שלא לשתף אותו. עד כמה הכל היה פשוט.

     

    אבל היום הוא פשוט מאושר מהאהבה שנכנסה אל תוך חייו. הוא מעריך את החברות האמיצה שנבנתה בינו לבין אם ילדו ומודה על כך שבחרה לשתף אותו. הוא לא יכול לדמיין את חייו בלי היצור הקטן, שאוהב אותו אהבה שאינה תלויה בדבר. באחרונה גם הבין שהוא צריך להיזהר בדבריו, כי היצור הקטן הזה קולט הכל, ורק לפני שבוע הלשין לסבא וסבתא: "לאבא שלי נשבר הזין".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הוא לא האמין שזה קורה לו
    צילום: index open
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים