איפה מתארחים אנשי העסקים

בראשית היו המלונות על החוף בתל אביב. הילטון, דן תל אביב ודיוויד אינטרקונטיננטל — כולם טובים ויוקרתיים, אבל אנשי עסקים מחו"ל שכבר היו פה יותר מפעם אחת הבינו שמדובר בקצת תוהו ובוהו. תיירים, ילדים, הטיילת לטוב ולרע. על מי שמגיעים ליומיים־שלושה, שלא למטרות בילוי, זה קצת מעיק.

לפני תשע שנים הוקם השרתון סיטי טאואר בדיוק למטרה זו: לארח אנשי עסקים, המהווים כיום כ־10% מהתיירות הנכנסת. במלון, שנמצא ברמת גן אבל יושב על גדות האיילון ומתנהל כתל אביבי לכל דבר, אין כניסה לילדים למעט מקרים חריגים בחודשי הקיץ, אין אירועים פרטיים ואין ועדי עובדים. המלון השקט, שבו 170 חדרים, קרוב לבורסת היהלומים, למשרדי פרסום ולרכבת.

לפני כשלוש שנים נוספו למאגר החדרים העסקיים בעיר גם ה־60 של מלון ויטל. מדובר במלון ארבעה כוכבים, בעוד יתר מלונות העסקים מדורגים כחמישה כוכבים, והוא ממוקם במרכז ויצמן, בסמיכות לבתי המשפט, לבית האופרה וכמובן למרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (בתי החולים איכילוב, ליס ודנה).

באפריל יתווספו 273 חדרי הסיטי סנטר של אפריקה ישראל, הממוקם בקומות הגבוהות של הבניין המרובע במרכז עזריאלי, ובספטמבר תשיק רשת פתאל את מלון העסקים החדש ברחוב הברזל ברמת החי"ל בתל אביב, בסמיכות לחברות ההייטק. זה נמצא כעת בהקמה ויכלול 170 חדרים נוספים.

מלון בוטיק נוסף החביב על קהילת העסקים העולמית הוא נינה שבנווה צדק, בבעלותה של אליזה זיבי. למלון, שמספר הטלפון שלו אינו מופיע במודיעין בזק, יצא מוניטין בעקבות כתבות במגזיני תיירות, כתבה ב"אקונומיסט" והופעה בספר המלונות המיוחדים של הבי.בי.סי ובאתר האינטרנט smallworld.com, המיועד למנויים (ובעלי אמצעים). המלון בן חמשת החדרים הוקם ב־2006, ובחודש הקרוב ייפתחו תשעה חדרים נוספים. "זה מלון שונה, אינטימי. מאוד אירופי", מעידה זיבי.

רחוק מהים

"תל אביב חסומה, אין יותר חדרים ואין בנייה על החוף", אומר גדי פריבר, מנכ"ל רשת מלונות פתאל. ומחדד את דבריו דובי רקיע, מנכ"ל שרתון סיטי טאואר: "אם בעבר נלחמתי לבד שיבואו אליי למרות שאני לא ליד הים, הרי שעכשיו נפתחים שני מלונות חדשים שרחוקים מהים לפחות כמוני, אם לא יותר. הטרנד של הנגישות תפס".

גם מגמת מלונות העסקים תפסה. וגם היא תנגוס בבלעדיות שלך.

"אני לא חושש מתחרות. זה יעזור לתופעת השרשור, ויותר אנשי עסקים שמתארחים היום במלונות שעל הים יעברו פנימה אל תוך העיר. זה מגביר את הסקסיות של הרעיון. התיירות העסקית פורחת בעיקר בזכות ההייטק הישראלי המוכר בכל העולם, ויש מקום לכולם".

הסיטי טאואר עובר בשנים האחרונות שיפוץ כללי בעלות של 300 אלף דולר לקומה, בגלל התחרות הגוברת, והוא מתאים את עצמו לסטנדרטים שקובעים המתחרים החדשים. לא עוד טלוויזיות גדולות ומיושנות, אלא פלזמות או מסכי LCD. השטיחים מקיר לקיר מפנים את מקומם לפרקטים (כמו בסיטי סנטר) או לריצוף מבית קסטיאל (פתאל). הריהוט בהיר, מודרני וכולל הרבה זכוכית. בכל מלונות העסקים שירותי האינטרנט האלחוטי ניתנים בחינם, ובלאונג' מוצבים מכשירי פקס. הלאונג'ים בחלק מבתי המלון פתוחים 24 שעות ביממה, ועל תשומת לבו של האורח מתחרות גם מסעדות גורמה שהמלונות מציעים, ואשר מושכות גם אנשי עסקים ישראלים. למשל, ארוגולה בסיטי טאואר, או מסעדת הבשרים והמסעדה היפנית שיקומו בסיטי סנטר. בפתאל יקום בר בתוך הלאונג', שיותאם לפגישות עסקיות.

מה מחפש איש העסקים במלון?

"ביטחון ואפשרות לחוויה אורבנית. לנשום בסוף היום, להסתובב, לאכול טוב", טוען שמוליק שי, המשנה למנכ"ל לפיתוח עסקי ותפעול בחברת מלונות אפריקה ישראל. "חמימות. תחושה של בית", גורס פריבר מפתאל. "איש העסקים רוצה מלון בוטיק, לא מלון רגיל, לא משוכפל".

איפה עוד בארץ יש זכות קיום למלון עסקים?

רקיע סבור שרק בתל אביב: "זו ארץ קטנה, ולכל מקום אפשר לנהוג. מלון גולדן טוליפ נגב בבאר שבע של רשת פתאל הוקם בכוונה כזו, אך לא הצליח כמלון עסקים. להרצליה מגיע חלק קטן מהאורחים העסקיים וכך גם לחיפה, אבל אין כמו תל אביב. עובדה שגם בירושלים עדיין אין מלון עסקים".

פריבר מציג נתונים אחרים: "מרידיאן בחיפה אינו מלון עסקים בהגדרתו, אבל במהלך השבוע כ־100 חדרים מאוכלסים על ידי אורחים מהקהילה העסקית. גם בגולדן טוליפ נגב אני יכול להעיד על תפוסה של 100 חדרים, ולשם מגיעים בעיקר רופאים ואנשי מחקר לאוניברסיטה. זו הסיבה לכך שאנו בעיצומו של שיפוץ הלאונג' במקום. אני מאמין שבתוך שנתיים נתפרס גם לכיוון אשדוד, ואני לא פוסל הקמת מלון עסקים שם ב־2010–2009".

לא בנמל התעופה

המלונאים כולם פוסלים את הצורך במלון קרוב לנמל התעופה בן גוריון, מחוסר כדאיות. "מרחק הנסיעה מתל אביב לנתב"ג הוא רבע שעה בממוצע", הם טוענים, ובעוד שבאירופה אנשי עסקים טסים שעה ומנהלים את פגישותיהם בבתי המלון שבנמלי התעופה, כאן אחרי ארבע שעות ויותר של טיסה הם נשארים בדרך כלל שני לילות.

ועדיין, כדי לשמור על תפוסה של 80%–90% באמצע השבוע, שעליה מדווח רקיע ואשר אליה שואפים להגיע גם עמיתיו פריבר ושי, אי אפשר להסתמך על תיירות עסקית בלבד. "קשה מאוד להסתמך רק על תיירות עסקית, ולכן ביולי־אוגוסט אנחנו מקבלים גם משפחות עם ילדים, ובמשך השנה יש לנו חבילות רומנטיות לזוגות", אומר רקיע. "אנחנו לא פוסלים קבוצות של תיירים", מאשר פריבר מפתאל, "ולמרות שברוב ימות השנה לא יהיו במלון ילדים, הרי שבחופשות ובחגים כן נארח משפחות, אך לא יהיו צוות בידור או היערכות מיוחדת לקראתן".

שי מסיטי סנטר מעוניין לשמור על מחירים גבוהים. "אני רוצה להיות יקר ב־5%–10% מהמלונות על החוף", הוא אומר, "ולכן צוותי תעופה, למשל, אני מנתב לקראון פלאזה שעל חוף הים. ילדים לא יגיעו לכאן כלל, כי המלון לא ערוך לקבלתם. אני מאמין שהמלון ינגוס בנתח התיירות העסקית של הולידיי אין קראון פלאזה, אבל לא יפגע בו. ההילטון ודיוויד אינטרקונטיננטל כן ייפגעו".