אביב, במובן גפן

זו שעת לילה בלונדון והגשם נופל מהשמיים על אולם הבוש הול כמו פעלולן אפקטים מיומן בסרט אקשן. האולם המהודר מלא היום בעיקר באנשי תעשיית המוזיקה של אנגליה, שהגיעו לראות את אביב גפן בהופעת הסולו הראשונה שלו באנגליה. אלה לא אנשים שיתרשמו מנאומים נגד הכיבוש או מהסיפור ההוא על הלילה שבו יצחק רבין נרצח, ולמעשה גם לא היו מתרגשים במיוחד לגלות שבאופן טראגי יונת שלום ברחה עם הכישרון של אביב גפן כשהיה צעיר. הם כאן בשביל לבחון את המוזיקה. ורצוי מאוד שהיא תהיה טובה.

גפן עבד על אלבום הבכורה שלו באנגלית, תחת השם הזמני 'לייף פארייד', במשך כל השנה האחרונה עם המפיק של טראוויס, סטיב אורצ'ארד. הוא אמנם מצהיר בכל הזדמנות שסיכויי ההצלחה שלו נמוכים - לפחות עד כמה שהאגו שלו מאפשר לו להפחית בערך של עצמו - אבל המטרה הברורה היא להשאיר טביעת אצבעות על עור התוף של אזרחי בריטניה.

למחרת, במדור הרכילות של ה'לונדון פייפר', אחד מצהובוני רכבת התחתית, ציינו ש"האמן הישראלי השנוי במחלוקת הבטיח לעצמו השמעות ברדיו 2”.

גפן, שעבד קשה מאוד בשביל הרגע הזה, ימים על גבי ימים של מארבים ארוכים ויקרים מאחורי קונסולות באולפני אייר סטודיו של ג'ורג' מרטין, לא מסתיר את שמחתו. אבל כמה שעות אחר כך הוא מכריז במפתיע: “עוצרים את הכל, האלבום מוקפא, הסינגל לא יישלח לרדיו".

זה לא היה התקף שיגעון רגעי. גפן ויתר על השמעות בטוחות ברדיו 2, מקום שקשה מאוד להיכנס אליו, כי היתה לו סיבה טובה. מסג', המנהל של רדיוהד וגם של סופרגראס, קייט נאש ועוד כמה אנונימים, הסכים באופן מפתיע לצרף אותו כאמן לחברת הניהול שלו, ATC. אבל היה לו תנאי אחד: הוא חייב להתחיל הכל כמעט מאפס. לפטר את האנשים סביבו, לכתוב עוד שירים, להחליף חלק מהעיבודים, למצוא לעצמו מפיק אחר, ובאופן כללי לשבת בצד ולתת לאנשים אחרים להחליט מה טוב בשבילו.

"עושים לי עכשיו תהליך פסיכולוגי של פרידה מהאגו", מסביר גפן לכתב " 7 לילות" רביב גולן, "אני אמור להיפרד מהשליטה. זה מפחיד מאוד אבל גם מרגש. בעיקר בגלל שמדובר באנשים מאוד מוערכים בעולם, הקוויאר של הקוויאר של אנגליה. אני מתקשה להאמין שבחרו בי, כל אוקספורד מלאה באנשים עם גיטרה על הגב. זה מוציא ממני את הצד החסר ביטחון שבי. מצד שני, אני יודע את המעמד שלי ואני נורא כוחני ויש לי מרפקים. אני רואה מטרה מול העיניים ואני עף אליה, מתאבד. בחודשיים פיטרתי שני מנהלים, עד שהגעתי לדבר האמיתי".

בינתיים, דווקא גפן, 34, מתקשה להירדם. הבדידות מציקה לו. הוא מסתכל מהחלון, לבד בחדר, ומרגיש שאין לו עם מי לחלוק את כל החוויות האחרונות.

"להיות מוכשר זה להיות נורא בודד", הוא מסביר. "יש לי שני חברים קרובים מגיל 14, יש לי את המשפחה הביולוגית שלי, וזהו. אין לי חברים. המוזיקאים שהייתי איתם פעם בקשר מקנאים בי. ממש עושים עלי חרם. ובכלל, כולם רוצים ממני משהו בסוף היום. רוצים להיות קרובים אלי מאלפי סיבות. אני לא מאמין כמעט ל־90 אחוז מהאנשים סביבי”.