"מי שמוכן ללכלך את הידיים, ירים זהב מהרצפה"

כותרות העיתונים הכלכליים בחודשים האחרונים היו עבור רן פרידריך מכרה של זהב. בעוד שהידיעות מדווחות על הפסדי הענק של החברות הפיננסיות שהביאו למחיקות של עשרות מיליארדים של דולרים ברחבי העולם, ירידה ברווחים ועוד שלל איתותים המבשרים על בואו של מיתון קרוב, פרידריך מסתכל על אותן כותרות ורואה בהן הזדמנות לכסף גדול.

משבר הסאב־פריים, אותו אפיק השקעה שגרם בתקופה האחרונה להרבה לילות טרופי שינה למשקיעים הגדולים ולמנהלי הבנקים, הוא כר הפעילות של פרידריך, שחקן בשוק ההון הבינלאומי, שקודם המליץ על איגרות החוב מגובות המשכנתאות ועכשיו, אחרי שנקלעו למשבר חמור, הוא מתכוון לקנות בחזרה ב־500 מיליון דולר את אותן אג"ח ו"להרים זהב מהרצפה", כדבריו.

בעולם של פרידריך אין משברים פיננסיים, יש רק הזדמנויות. "ככה הכלכלה עובדת", אומר פרידריך, ומתכוון לכלל הבסיסי לפיו כאשר מישהו מפסיד, מישהו אחר בהכרח מרוויח. פרידריך ושותפו שלמה נחמה, היו"ר לשעבר של בנק הפועלים והפנים המוכרות של קרן ההשקעות החדשה CRYSTAL OPPRTUNITY שהקימו יחד, פתחו בשבועות האחרונים עם עוד שותפים ובהם בנק לאומי ברואד שואו במטרה לגייס 500 מיליון דולר. את הכסף הם מתכוונים להשקיע במוצרי האג"ח מבוססי משכנתאות הסאב־פריים הידועות לשמצה שכולם ממהרים למכור.

"זוהי קרן שתנצל את המצב הנוכחי", אמר השבוע פרידריך ל"כלכליסט". "ההזדמנויות עכשיו נמצאות בכמה מקומות. מצד אחד, רוב האנשים בורחים מהאחזקות באג"ח האלה ולא רוצים את זה בפורטפוליו. מצד שני, אין קונים והעסק היום הוא כל כך מורכב ומסובך שלאף אחד אין ראש לזה. אז מי שמוכן ללכלך את הידיים ויש לו את המערכות והידע הנכון, יכול להרים זהב מהרצפה. זה מה שאנחנו מתכוונים לעשות".

פרידריך (55), מרצה בתחום נגזרות האשראי במרכז הבינתחומי בהרצליה, הוא שחקן בינלאומי בשוק המורכב מאוד של הסטרקצ'רים. עם חמי רפאל וערן גורן הוא עומד בראש קבוצת השקעות שפועלת בעיקר בניו יורק, בדבלין ובישראל. הוא מתמחה בבנייה ובמימון של קרנות אג"ח ולמעשה היה הראשון בישראל שהנפיק אג"ח המגובות במשכנתאות הסאב־פריים. זה שמונה שנים הוא ממציא מכשירים פיננסיים מורכבים שאותם הוא משווק לבתי ההשקעות הגדולים בעולם כמו בר סטרנס וסיטיבנק. פרידריך הוא גם זה שאחראי בעקיפין להפסדים בהיקף של כ־60 מיליון דולר שהושקעו בקרנות שהנפיק לפני כארבע שנים למוסדיים בישראל.

שיטה פשוטה

"באנו לחברות הדירוג הגדולות בארץ ובעולם ואמרנו להן: 'תשמעו, אנחנו רוצים להנפיק אג"ח עם ריבית כזו וכזו. תגידו לנו מה לעשות, תנו לנו את הרצפט'. יש למעלה ממאה פרמטרים שונים למדרוג, אין באמת סיבה להיכנס לכל אחד ואחד, אבל נתנו לנו את הרצפט איך להכין את העוגה הזו לפי כל הכללים שלהם. הלכנו לארצות הברית, השגנו מימונים ובנינו נכסים שיעמדו בכל הפרמטרים של חברות הדירוג", מספר פרידריך.

אחד העקרונות בתיקים האלו הוא שאין פה ניהול, כי ניהול זה סיכון. "אתה קונה, אורז ושולח. אין נגיעה אחר כך. כל הקונספט בנוי על הדירוג שהוא בעל משמעות. אם אתה קונה משהו שהוא AAA אז הוא AAA. העיקרון הוא שהכל בנוי על הדירוג, אין שום ניהול של הכסף לאחר הקנייה. זה במתכונת שגר ושכח. אחרי שהקמנו את הקרן, הלכנו למוסדיים שמחפשים תשואה עודפת. באותה תקופה, שנת 2004, אף אחד לא צפה את מה שקורה היום בשוק המשכנתאות. אם אתה מסתכל על אג"ח, כל העולם של המימון המובנה, הבסיס שלו זה חברות הדירוג. בעצם הרגולטור של השוק זה חברות הדירוג".

את הכסף שהוא גייס מהמוסדיים בארץ הוא מכנה "גרעינים", ונושא פניו אל מעבר לים. "הפעילות הפיננסית שלנו היא מוכוונת עולם, אנחנו מציעים לעולם מוצרים מאוד ספציפיים שבנינו עם אנשים מאוד מוכשרים שגייסנו בארה"ב. בתחום שלנו אנחנו בשפיץ של השפיץ. בכל התחום המורכב מאוד של סטרקצ'ר פייננס סופרים אותנו בכל מקום עולם. ברמות הכי גבוהות. אין בנק בוול סטריט שתיכנס אליו ולא מכיר אותנו".

אולי מכיוון שהשותף שלך זה שלמה נחמה?

"בגדול אני יכול להגיד לך ששלמה מכיר את המנכ"לים של הבנקים אבל לא את מי שמקבל באמת את ההחלטות. אם אני, למשל, רוצה להקים קרן עם רויאל בנק אוף סקוטלנד, אין לי בעיה, יש לי כבר מנדט מהם. הם מכירים אותי, אנחנו עובדים ביחד שנים. אני משחק במגרש הרבה יותר גדול מאשר הסיטי של תל אביב. המשחק בעולם הוא כזה שכדי להגיע אל הכסף הגדול לא תעבור דרך ישראל. הכסף הגדול האמיתי נמצא בלונדון וניו יורק, ציריך וז'נבה, שם כרטיס כניסה להשקעה בקרנות כמו שלנו עומד על 100–50 מיליון דולר. זה עולם אחר. פחות מזה אין על מה לדבר. אצל המוסדיים בארץ אם הוצאת 10 מיליון דולר, זה הישג".

איך נוצר הקשר ביניכם?

"שלמה הכיר אותי במהלך פעילותי בשוק ההון לפני חמש שנים בערך. אני לא מוכר בשוק ההון הישראלי. הכרתי אותו דווקא בחו"ל".

מהתעשייה לשוק ההון

עד לפני שמונה שנים היה פרידריך תעשיין, מנכ"ל ושותף בחברת קרגל שבה הוא דירקטור ובעל אחזקות גם היום. "הגעתי לשוק ההון במקרה", הוא מספר. "אחרי הרבה שנים כתעשיין החלטתי להיכנס לתחום הפיננסים ואיכשהו יצא שהיינו בין הראשונים בעולם להתעסק ב־CDO (אג"ח המגובות באג"ח אחרות)". יחד עם ערן גורן, לשעבר מנכ"ל נשואה זנקס, שותף עסקי וחבר, הנפיק פרידריך סדרות אג"ח שונות (ספיר, אדר), חלקן מבוססות משכנתאות.

אתה יכול להשוות בין העולם הפיננסי לעולם התעשייתי?

"כן, בהחלט. אני חושב שהעולם התעשייתי הרבה יותר מורכב משוק ההון. מנהל בתעשייה מתמודד עם הרבה יותר חזיתות מאשר בשוק ההון: כוח אדם, פיתוחים טכנולוגיים, שינויים במטבעות, רכש, חומרי גלם ועוד. התעשייה הרבה יותר קשה ומסובכת, אבל העולם הפיננסי הוא הרבה יותר מתגמל, ומהר. השאיפות בשוק ההון מוגדרות

כמובן בכסף".

"משיגים את כולם במחשבות וברעיונות"

"אני רוצה להמשיך להיות בלידינג אדג' של הנישה שלנו, כי אין לנו יתרון בגודל. בנקים יש בלי סוף, אבל אנחנו משיגים את כולם במחשבה וברעיונות. אנחנו מסתובבים הרבה בעולם הפיננסי. יש לנו צוות מאוד מוכשר בניו יורק ובאירלנד, וביחד מגבשים מוצרים אותם אחר כך משווקים", אומר פרידריך ומוסיף: "אחד היתרונות של העולם, זה שהוא גמיש כמו פלסטלינה. יש לנו קשרים בכל העולם, שותפים מכל העולם ודבר אחד בסיסי למדתי בשנים האחרונות. כל האנשים אותו דבר. המנכ"ל של סיטי בנק, למשל, לא עשוי מחומר אחר; הוא הגיע לשם רק כי היה צירוף מקרים שהוביל אותו למקום. אף אחד לא משוח בשמן הגאונות".

מהיכרותו עם שוק ההון מעריך פרידריך שמשבר הסאב־פריים הוא החדשות של אתמול. "לדעתי, יש עוד כמה מחיקות גדולות בדרך, אצל הבנקים בישראל ובעולם. בסך הכל, החשיפה של המוסדיים בישראל למה שמכונה שוק הסאב־פריים היא מאוד נמוכה. המכה היותר גדולה תגיע בחשיפה למוצרי הקרדיט בכלל, שם יש חשיפות יותר גדולות וצפויות מחיקות גדולות בהרבה", הוא אומר.

"המשבר כבר ישנו ויביא בסופו של דבר למחיקות נוספות. המחיקות הבאות, שיבואו בחודשים הקרובים, קשורים למכשירים שבנויים על הלוואות. חלק מהעניין הוא העיתונות הכלכלית בישראל שמפגרת בשלושה חודשים אחרי מה שקורה בעולם. המשבר יגיע לכאן כאשר הגופים הפיננסיים, שמחזיקים בנכסים פיננסיים שלא קשורים בכלל למשכתנאות, יתחילו לבצע מחיקות מאוד מאוד גדולות. העניין הוא שאנחנו בכלל לא יודעים על זה כרגע, ויותר מזה: המנכ"לים לא יודעים על זה עדיין".

"המנכ"לים חיים בספרה שלהם"

פרדריך מציין כי "לוקח זמן להנהלה להבין איפה בדיוק היא חשופה. יש תהליך טבעי שכל אחד ברמה שלו מנסה לתת חדשות טובות כמה שיותר. זה אנושי. קח את הדוגמה של סוויס בנק, שלפני חודש אמר שאין לו חשיפה לסאב־פריים ואחר כך הודיע על מחיקה של 1.5 מיליארד דולר. לא מדובר בגוף שמתרגש מסכומים כאלה, אבל העובדה שאמרו שאין להם חשיפה ואחר כך גילו שבעצם יש, הפילה אותם. הרי המנכ"ל לא באמת יודע מה קורה למטה.

"המנכ"לים חיים להם בספרה שלהם למעלה ובודקים את הרווחים. כשיש בעיה, הם שואלים אם יש, אומרים להם שאין עד שיום אחד זה צף. בסופו של דבר ייכנס כסף חדש ואמיתי ויקנה בזול את הדברים האלה והוא זה שיעשה את הרווחים הגדולים הלאה. ככה זה עובד, מישהו פושט את הרגל, בא מישהו קונה ממנו בזול ומרוויח כסף".