מקסימום יהיה דייט מזעזע, לפחות התאמנת
כך אמרה לי חברה לפני הדייט האחרון שהיה לי. אימון? יש בזה משהו. חוץ מזעה (קרה בדייט, חמה במכון) יש כמה קווי דמיון בין דייטינג לכושר. בשני המקרים, אם האימון ממש מוצלח שורפים בסיומו הרבה קלוריות. אבל אני מקדימה את המאוחר
כיוון שרצה הגורל ולא נרשם שום קשר משפחתי ביני לבין מייקל לואיס, אני נאלצת מידי פעם לפקוד את מכון הכושר, תוך תהייה בלתי פוסקת מתי ייגמר האוויר לזו שהולכת לצידי בהליכון, דחוסה בטייטס שקטנים עליה בשתי מידות.
ולמה העיסוק בספורט רלוונטי לנו? כיוון שלפני הדייט האחרון שהיה לי טענה בפניי חברה ש"מקסימום יהיה נורא, לפחות התאמנת בדייטינג". אימון? יש בזה משהו. זאת אומרת, חוץ מזעה (קרה בדייט, חמה במכון) יש כמה קווי דמיון בין דייטינג לבין מכון כושר. למשל, אם האימון ממש מוצלח, שורפים בסיומו הרבה קלוריות. אבל אני מקדימה את המאוחר.
לפני שטוקבקיסט 15 טורח להרוג את המקלדת בזעמו ש"הנה בחורות מתייחסות לדייטים כאל אימון, ולא ברצינות, פרינססות!", אז לא לזו הכוונה. שנתחיל?
יש פתגם האומר "מה שאפשר לעשות בהליכה, הרבה יותר מהנה לעשות בישיבה". זו תיאוריה שגידלה דורות רבים של עצלנים והעלתה את העצלות לכדי אידאולוגיה. בכל פעם שהייתי בדרך למכון, ידיד שלי נהג לצטט את המשפט הזה. הבעיה היחידה היא שבישיבה לא יעלמו תוצאות הלוואי של אוזני ההמן שכבר החלו צצות בקונדיטוריות העיר. כך גם בדייטים: בדרך כלל יותר מהנה לשבת בבית מול סדרת דרמה יומית המראה חיים של אחרים, שתמיד נראים קלים יותר, מלצאת לפגוש מישהו שייתן לי מבט של "הייתי מעדיף לרוץ מרתון עם חגור מלא מלהיות כאן איתך". הבעיה היא שמלשבת בבית לא תגיע זוגיות (חוץ מאצל מאי לוין, אבל נראה שהיא סיימה את מכסת המזל לכל הבחורות).
לכן התירוצים מסתיימים בשלב מסויים. תירוץ הקיץ ("נורא חם, איך אפשר לצאת מהבית?!") מוחלף בתירוץ החורף ("נורא קר, איך אפשר לצאת מהבית?!") שמוחלף בתירוץ מחזור ("למי יש כוחות ומצב רוח לצאת בזמן הזה של החודש?!). וכשנגמרים התירוצים, אין ברירה אלא לצעוד בראש מורם לעבר המטרה - מישהו שייתן תשומת לב לגוף (בסדר, בסדר, גם לנפש).
גורם הזמן
ההנאה בזמן התרחשות שתי הסיטואציות - כושר ודייט - נגזרת ישירות מהשילוש הקדוש: הזמן, המקום והמשתתף שלוקח בה חלק. עם הגיעי למכון אבחר את הזמן הטוב ביותר, רצוי שעות הבוקר בהן הוא מוצף בזקנים ולא ביפהפיות העיר ו/או כאלה שבאו להשוויץ בבגדים האופנתיים שקנו בכיכר המדינה.
בדייט המצב הפוך: שעת ערב היא דווקא השעה האידיאלית, כמאמר הפתגם: "דברים שרואים מכאן, אולי עדיף לא לראות בדייט ראשון".
גורם המקום
גם המיקום משמעותי – בחדר כושר המיקום הטוב ביותר הוא ליד בחורה פחות יפה ממני, שמתלבשת פחות טוב, או שסתם יש לה "יום שיער רע". לחילופין אעמוד ליד בחורים שמעדיפים את בני מינם, ובכך האגו שלי לא יעבור משבר אם לא ייקחו אותי בחשבון כאטרקציה העיקרית.
כך גם בדייט: לעולם אין לבחור מקום אליו מתנקזות דוגמניות העיר. האמיני לי, במצב כזה גם אם תגידי לבחור המיועד "בטח שהן נראות ככה, גם אני הייתי נראית כך אם היה לי ספק סמים קבוע", אין סיכוי שהוא ישמע.
הגורם האנושי
הצלע האחרונה במשולש היא הבחור הנכון. במכון כושר הבחור הנכון הוא בעל תפקיד מאוד מוגדר: הוא צריך להחמיא לך שאת מהממת, ושאם עוד קצת מאמץ תהיי אפילו יותר מהממת. סביר להניח שאם הוא משתמש במילה "מהממת" שלוש פעמים באותו משפט הוא חובב את בני מינו (היי, חבריי הטובים ביותר כאלה, אז אני יודעת), אבל זה בכלל לא עקרוני. מה שחשוב הוא ההרגשה הטובה בגוף, ובעיקר בנפש, כתוצאה מהאמונה והביטחון העצמי הגובר.
גם בדייט תפקיד הבחור מוגדר מאוד: בתור התחלה, הוא לא חייב להיות זה שילווה אותך לחופה, אבל כדאי שהוא יהיה אחד שיהנה בחברתך ושאת תהני בחברתו. אם יש המשך, מה טוב. אם אין, שלפחות לא ירצה לרוץ מרתון במקום לשבת איתך. אגב, אין טעם לדרוש ממנו שיגיד שאת מהממת 50 פעם בערב, מספיקה פעם אחת (יש נטייה להתלונן על רווקות הערוץ שהן לא מתפשרות ומחזיקות רשימת מכולת, אז הנה, התגמשתי במעט).
מי שאי פעם לקחה חלק בשיעור אירובי יודעת שמהצד ניתן לזהות את החדשים מיד - הם אלה שמתבלבלים בתנועות, לא עומדים בקצב ומנסים להסוות את הכל בחיוך מובך.
כך גם בדייט ראשון. כשאני יושבת במקום ציבורי, אני תמיד מזהה את אלה בדייט ראשון: החיוכים הנבוכים, הוויכוח הקל על החשבון, ולעיתים אני אפילו מצליחה לראות בעיני רנטגן את גלגלי המוח עובדים: "ומה הלאה?"
"אז בשביל זה יצאתי מהבית?"
כן, הסיום יכול להיות מסרט הוליוודי, או מסרט הסברה של שומרי משקל. הסוף השני קורה במצב כזה: סיימת אימון, עברת בדרך ליד המראה, ופתאם מה שראית זעזע אותך? אם את בחורה טיפוסית, מה שתחשבי יהיה: "אז בשביל זה יצאתי מהבית?". המשך התסריט לקוח מתוך סדרת דרמה אמריקנית: בדרך חזרה את עוברת במקרר הגלידות בסופרמרקט ומציעה חברוּת לבן וג'ריס.
כך גם בדייט רע. לכל אותם בחורים שמשאירים בחורות עם טעם רע אחרי דייט, הטעם הרע הזה יכול להתחלף באחד מהשניים - בחור טוב, או שני האמריקנים שהזכרתי בפיסקה הקודמת. באין מאגר בלתי נדלה של בחורים בעיר, נחשו עם מי תלך לישון הבחורה בלילו של דייט לא מוצלח?
שתי הסיטואציות משביזות ולא נותנות תוצאות מיידיות, אלא מצריכות זמן וסבלנות לתהליך ארוך. אבל בעוד שאחרי אימון נצא אולי עם קצת יותר אהבה עצמית, אחרי דייט יש סיכוי שנמצא עוד מישהו שיאהב אותנו.
לפנייה לכתב/ת 
