שתף קטע נבחר
צילום: יורם שפירר

"הצילום מעיר את כל החושים"

הצצה שבועית לעולם של צלמי טבע ישראלים והפעם: אפרת נקש, צלמת טבע וטיילת בנשמתה מרמת-השרון, המתעדת יונקים וציפורים ברחבי העולם. "הזמן עוצר מלכת כשמסתכלים על החיים של הפינגווינים במושבות הגדולות ומסביבם טורפים רבים", היא מגלה. "אני לא רוצה לקחת דבר מהטבע, אלא רק להביא הביתה את הרגע שלכדתי, עם סיפור ורגש"

האהבה לצילום וטיולים עברה בגנים המשפחתיים של אפרת נקש, תושבת רמת-השרון. "אבא שלי צילם בחו"ל למטרות פרנסה ולדוד היתה חנות צילום. כך שהכניסה שלי לעולם הצילום באה בגיל מוקדם, אבל רק אחרי הצבא, התקדמתי למצלמה אמיתית", סיפרה ל-ynet. כשהחלה את דרכה העצמאית בעולם ההיי-טק, היא גילתה את הפוטנציאל הגדול הטמון בנסיעות עבודה לחו"ל.
 
"בסוף שנות ה-20 שלי עבדתי בחברות גלובליות, כך שהצלחתי לשלב נסיעות עסקיות עם הנאה בטבע, והקפדתי להאריך את השהות שלי באותם מקומות כדי לגלות את עולמם של בעלי החיים", סיפרה. "רק בעשור האחרון התחלתי לצלם באופן מקצועי יותר ואני נלהבת לגלות כל יום דברים חדשים מאחורי העדשה".

 

אפרת (54) מצהירה על עצמה כמכורה לגאג'דטים חדשים, והמעבר לצילום בעידן הדיגיטלי פתח עבורה עולם חדש. "לא היה קל לנטוש את מצלמות הפילם, אבל מאז שהטכנולוגיה התפתחה, היא הביאה עימה צבעים וחדות מרהיבה".

 

גורילות הרים במרחק נגיעה 

במהלך השנים התמקדה אפרת בנסיעות בעולם שיועדו מלכתחילה למפגש ותיעוד עם בעלי חיים, אחת מהן כללה מפגש עם גורילות הרים ברואנדה. "הגעתי אומנם בעקבות העבודה, אבל החלטתי שאני לא מפספסת אותן וזו חוויה מטלטלת שלא מותירה ספקות רבים לגבי מוצאו של האדם", היא צוחקת.

 

"אחרי שהפקחים הביאו אותנו לקרבתן ודממה השתוררה במקום, העיניים ננעלות על הגורים. תוך שניות הם רצו אלי במטרה לשחק איתי, אך הקפדנו על הפרדה, כדי שלא אדביק אותם במחלות של בני אדם והם ידביקו אותי במחלות של בעלי חיים".

 

אחד הדברים שהקסימו את אפרת במיוחד במפגש עם הגורילות היה האופן בו החזיקו הנקבות את הגורים על הידיים, בדומה לבני האדם. "זה היה רגע נפלא ומרגש, אך אחריו הגיע אירוע מפחיד למדי, בו גורילת כסופת גב עצומה, מנהיג אחת המשפחות, ניסה להגיע לאחד הגורים, מעד והידרדר לכיווני במרחק נגיעה", היא משחזרת. "קפאתי במקומי והפקח שהיה לצידי, נדהם מכך שלא ברחתי. לא היתה לי סיבה לברוח ומאחר ולא היה לזכר כל עניין בי". 

 

העבודה בהיי-טק איפשרה לאפרת להגיע לקצוות העולם, אך את אחת הנסיעות המרתקות ביותר עבורה, היתה לאנטארטיקה. "זהו מקום שמעניק מוטיבציה רגשית אדירה כדי לצפות בבעלי חיים. באיי פוקלנד קיים גן עדן בלתי רגיל של יונקים, החל מכלבי ים, פילי ים ואריות ים, לוויתנים ועופות רבים מסוגים שונים", אמרה. "לראות פינגווין מקרוב זה כמו איש קטן ושעיר שמסתובב לו עם שארוול של נוצות".

 

הזמן עוצר מלכת 

לדבריה, אחד היתרונות במפגשים עם בעלי חיים באזור הנידח, הוא שלא קיים אצלם פחד מבני אדם, כך שהתאפשר לה לצלם אותם מקרוב ולא להסתמך על עדשות מפלצתיות. "הזמן עוצר מלכת כשמסתכלים על החיים של הפינגווינים במושבות הגדולות, או לחזות בקורמורנים המלכותיים מאכילים את הגוזלים כשמסביב מקיפים אותם מאות טורפים, שמחכים לרגע המתאים. אך עם כל הקסם, אנטארטיקה היא מקום שברירי, קיצוני ואכזרי. קשה לראות את הטורף והנטרף כל כך מקרוב, למרות שזהו מחזור החיים".

 

עם כל האהבה לטבע, מה שמרתיח את אפרת הוא פגיעה של בני האדם בסביבה ובבעלי החיים. בביקור באיי פוקלנד היא הזדעזעה מהאופי בו תושבי המקום מעניקים היתרי דיג המוני של קריל (סרטניות זעירות) לתושבי יפן. "כל מה שמעניין את הציידים היא כמות הסרטנים וחסרי החוליות שאפשר לדוג ולהרוויח מהם כסף. אחת השיטות שלהן לבדוק האם יש כמויות גדולות שלהם באזור, היא לתפוס בברוטליות פינגווין, ולפתוח לו את הקיבה כדי לראות כמה קריל הוא אכל. שום מזבח מחקרי לא יכול להרגיע אותי בעניין הזה".

 

אפרת לא מתעדת רק בעלי חיים, אלא גם נופים, אנשים ופרחים ובאתר הבית שלה ניתן לטייל במשך שעות רבות. "אני לא רוצה לקחת דבר מהטבע, אלא רק להביא הביתה את הרגע שלכדתי. הצילום מעיר לי את כל החושים ואני מנסה להעביר בו סיפור ורגש", היא מגלה. "אני מתחברת לעולם בעלי החיים, בעיקר מהסיבה שהחיים שלהם דומים לחיים שלנו באספקטים רבים. אני יכולה להעריץ את הקורמורנים המלכותיים שמנהלים זוגיות ורומנטיקה עדינה ומתלטפת. לא יזיק אם נלמד מהם כמה דברים לחיי היום יום שלנו". 

 

צילום: אפרת נקש

 

 
צילום: אפרת נקש

 

 
 
צילום: אפרת נקש

 

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מחוברת לטבע. אפרת נקש
צילום: מיכה וולך
אוהבת את המרחבים הפתוחים
צילום: אביב הלמן
וחובבת גאדג'טים
צילום: אביב הלמן
מומלצים