שתף קטע נבחר

"עברתי טראומה וחזרתי בטראומה"

למקרה שתהיתם, אז שחר מ"הישרדות" בהחלט ראויה. על האי היא ראתה את החולשות של כולם, אבל לא השתמשה בהן. עכשיו, ממושבה באשרם היא מסבירה שהיא לא מאמינה בתחמנות. "המשחק בנוי ככה שבסופו מחכים המושבעים והקהל"

ובימים ההם ב"טאיינו", איש הישר בעיניו יעשה. ותקם אישה אחת מהסבנאים ותאמר, מה לכם ג'יברואים, עד מתי תעלוזו?

 

אותה אישה היא שחר רז, יהודיה אשרמאית, דרומית, וישא קולו בן מסוים למשפחת מנו ויקרא לה "מורה" ו"רוחנית", ובת בריתו מרינה תכנה אותה "אשת הסמרטוטים". ותרא כי נטבחה אישיותה והועלתה כקורבן בגרסה של שבט סבאנה ל"בעל זבוב", ותקום החתלתולה השקטה ותהפוך את שרוואליה ותנהיג פוטש קטן, במהלכו תנסה לחבל במחומש השלטוני של ג'יבארו באקט התאבדותי כמעט, ותבקש להראות למשה ויעל את החושך שבדן. אבל למרות אומץ ליבה, המרד שהנהיגה כשל, ויאמר השבט את דברו לעידן קפון, וישקוט האי שלושה ימים.


שחר. געגועים לאשרם

 

בימים אלה, עת שחר מצטיירת כסודקת העיקרית של הבריתות הוותיקות בשבט "טאיינו", מבטיח לעצמו כל מכור "הישרדות" מצוי שישוחח עמה, ששומה עליו לצאת עם אחת או יותר מהתשובות הבאות: א. שהיא מורה, כמו שדן טוען;

ב. שהיא קורבן, בניגוד למה שדן טוען; ג. שהיא לא הולוגרמה, בניגוד למה שנטען ברשת. מראיון שניהלנו איתה, עולה שיש סיכוי שכל התשובות נכונות.

 

"אני בטח לא הולוגרמה" מכריזה שחר בשיחת טלפון, הנערכת בעודה מפיקה חגיגות פורים בנוסח יהודי האשרם. "זה עניין של שיקולי עריכה שאינם ידועים לי", היא מבהירה לכל מי שתהה על קיומה מאז תחילת העונה. "וזה בסדר, לא באתי ל'הישרדות' בשביל שיראו אותי. באתי בעיקר להיות זרוקה בטבע. בזה היה לי יותר קל מאחרים שם, כי אני לא מפחדת מהטבע. אני גם מנחת קבוצות, ומאוד עניין אותי לראות מה קורה בתוך קבוצה שנמצאת בתנאים כל כך קיצוניים".

 

את חושבת שהתנהגת כמו מנחת קבוצות, בגלל זה כולם התלוננו עלייך?

 

"לא. לפחות לא כל עוד היו שתי קבוצות, נוצרה איבה בין שתיהן, וזה משהו שהניע אנשים לפעול. ב'טאיינו' היה צריך לייצר אויב חדש, שונה – זו הדינאמיקה של המשחק: 'מצא את השונה והתקף'".


שחר. היא מורה, היא לא הולוגרמה והיא בהחלט קורבן

 

ואכן, בפרקים האחרונים, שחר עברה את אבולוציית עוף החול: מנעלם לקורבן, ומקורבן למנהיגת מרד. אחרי שבסמסטרים הראשונים על האי, נאלץ מי שחיפש אותה להריץ את הפרקים קדימה ואחורה בתקווה לאתר שבריר הופעה שלה, בשני הפרקים האחרונים השחר עלה על שחר. רק שבתחילה הוא היה אדום, עת עטו עליה שיירי שבט 'ג'יבארו' ונספחיהם משבט 'סבאנה', וכל שבט 'טאיינו' התהפך עליה, מינוס עידן קפון ומשה דן, שני צדיקים מפוקפקים בסדום שבקאריביים. "תחת התנאים האלה, האנשים מסוימים האלה, התנהגו בצורה המסוימת הזאת", היא נזכרת ברגעים הקשים.

 

עברת טראומה.

 

"בוודאי. לגמרי. זה מאוד בולט. עברתי טראומה וחזרתי בטראומה. זו היתה חוויה מאוד מאוד קשה. לחיות בלי אוכל, בלי קורת גג - זה דבר שביקשתי אותו, שרציתי אותו, הוא לא היה לי קשה. החוויה האנושית היא שהיתה לי טראומטית. לפגוש באנשים שהשיח המרכזי שלהם זה איך לשבור אותך, איך לגרום לאנשים לעשות את מה שהם עושים...אין לי מלים..."

 

רצית לברוח מהאי ואין לאן?

 

"לא. לא רציתי לברוח. בשלב הראשון זה תפס אותי מופתעת. ב'סבאנה' היה לי מקום מאוד טוב. ואז כשנהיה איזשהו עליהום עלי ב'טאיינו', פתאום ההישרדות שלי השתנתה להתמודדות עם התעללות חברתית. זה בא לי במפתיע כי לא היתה לכך שום הצדקה אסטרטגית. היה לאנשים קשה, לכן הם התחילו להתאגד ולהוציא את זה נגדי. מהרגע שהבנתי שזה מה שקורה, אמרתי, 'אוקיי, אז זאת ההישרדות שלי – אני יודעת מול מה אני מתמודדת'. היתה השלמה.

 

"כשאני צופה בזה עכשיו, כיף לי גם לראות איך בנקודות הכי קשות שלי והכי תחת לחץ ובמקום הכי נמוך ומאוים שאפשר להגיע אליו, היו גבולות שלא חציתי.

יכולתי לנצל את הרצון של משה להתקרב אלי, את הפחד של יעל מאנשים, היה שם כר פורה מאוד לפעילות מניפולטיביות".

 

דן חשב אחרת.

 

"בוודאי שהוא חשב אחרת. אנחנו קוראים לזה השלכה בעולם שלנו. היה נורא יפה לראות איך הוא עומד ורב איתי בלי שאני רבה בחזרה, והוא צועק 'את מלכלכת עלי'. ואני יודעת שלא אמרתי מלה רעה למישהו לאורך כל המשחק. ראיתי איך אנשים העמידו את משה תחת טרור ולחצים מאוד קשים, התעללו בו כדי לנצל את הקול שלו, והוא נקרע בין הפעלות כוח של אנשים שונים, בכיוונים שונים. נעמה הצליחה לקשור את יעל רגשית, וניצלה את זה. בניגוד לאנשים אחרים, אני חושבת שהדרך חשובה מהכל. ראיתי את החולשות של כולם, אבל לא השתמשתי בזה".

 

ואולי היית צריכה?

 

"לא. הדרך שלי הביאה אותי מאוד רחוק. דן בחר לצייר את סבאנה' כלא אסטרטגיים. אבל עובדתית, כל מי שנכנס לעולם ה'אסטרטגי' של 'ג'יבארו', יצא מהמשחק. אני לא מנותקת, אבל לא אדרוך על גופות. לא אגרום נזק נפשי לאדם במשחק על פרס כספי".

 

מי הכי גרם לך תעוקה נפשית? דן שמגלגל עיניים בכל פעם שאת מדברת?

 

"אני רואה את זה וצוחקת. זה הר שמתפרץ על כלום. זאת התנהלות של פחד. הוא נבהל. אחרי שנשברתי קיבלתי שקט נפשי, עוצמה אמיתית שממנה החלטתי לא שאני אלחם עם דן, אלא שאומר את שלי. הוא כל כך מתרגש מזה. מצחיק".

 

הצלחת להוציא אותו מכליו.

 

"לא ניסיתי. הוא הצליח להוציא את עצמו מכליו, זה מה שכל כך מצחיק. ואז שוב, כרגיל, צריך מישהו חיצוני להצביע עליו. אני לא נהנית לצפות בזה, אבל יש מקומות שזה לגמרי מעלה לי חיוך. אני אדם מחייך. בתחילת שידור התוכנית, גיליתי שמזהים אותי ברחוב רק בשנייה שאני מחייכת. זה קורה בערך 90% מהזמן. אני מסתכלת על הדברים הקשים במבט משועשע, כשאפשר, אבל לא ממקום מאולץ. באותה מידה - כשקשה לי אני בוכה".

 

ומה חשבת על הדיבור הלגלגני עלייך מאחורי גבך?

 

"הדיבור היה לגלגני באותה מידה גם בפנים, כך שלא הופתעתי. בכל הפרקים לא ראיתי עדות אחת שהפתיעה אותי".

 

אז הם היו כנים יחסית.

 

"כנות זו לא המלה נכונה. באיזשהו שלב הטבע שלהם גבר עליהם - למצוא את החלש לכאורה ולהוציא עליו את כל הארס. זה גבר על השיקולים האסטרטגיים שהם כל כך מתגאים בהם. מי שהבין שהוא עושה טעות אסטרטגית גדולה, בזה שהוא נכנע לטבע האמיתי שלו, חזר להיות צבוע".

 

מרינה?

 

"כן, שאמרה לעצמה 'היא הולכת למושבעים מה אני עושה?' ובאה ליישר איתי את ההדורים"

 

לא הסתדרת איתה.

 

"כן, דן ומרינה היו הכי בוטים, הם הכי נכנעו לטבע שלהם במקום הזה".

 

ונעמה?

 

"נעמה היא סוג של מחרה מחזיק אחרי שני אלה. ההתנהלות הכוחנית, הלקחת אנשים ולנצל אותם - אלה הדברים שלא הסתדרתי איתם ואני גאה בזה".

 

אמרו שאת מורה. אבל לא הובאו עדויות מצולמות לדידקטיות שלך.

 

"אם הייתי עושה משהו כזה, תהיי בטוחה במאה אחוז שהיו מראים אותו. לא הראו כי לא היה".

 

האמנת למה שאמרו עלייך?

 

"זה שיעור באיך שדברים שאנשים אומרים משפיעים על אחרים. אפילו עלי השפיעו. אם כולם כל כך לא אוהבים אותי, אולי יש לזה סיבה? ערערו אותי שם, אבל הרי באתי ממקום שממתמחה בלתת את המרחב לריפוי. יש לי הרבה כלים ואני גם מוקפת באנשים מרפאים, אז היה לי מאיפה לצאת ולאן לחזור".

 

מה אומרים על כל זה באשרם?

 

"אנשים פה נהנים לראות איך אני לא הופכת חלק מהעולם הזה ועדיין נשארת בו. אני שורדת בלי להפוך לדבר הזה שאני לא".

 

היית מזמינה את דן לאשרם?

 

"לא".

 

למה?

 

"אני לא פה והאשרם לא פה בשביל לשכנע שזו הדרך הנכונה, ואני לא צריכה לקבל ממנו אישור לדרך החיים שלי".

 

התכוונתי למפגש.

 

"מפגשים זה עם מי שרוצים. אני בקשר עם האנשים שעשו את הבחירות היותר מוסריות. טינה, מושיק. גם ורה ומולי זוכרים אותי לטובה".

 

טוב, דן שיחק את המשחק.

 

"הוא לא שחקן טוב כמו שהוא עושה מעצמו. הדוגמא הכי טובה היא המקרה שלי בו האישיות גברה על האסטרטגיה. הוא כל הזמן מדגיש 'בגלל שאני דן התחמן אני מצליח'. ואני אומרת, אם מישהו כזה מצליח - זה למרות שהוא כזה. גם אם אתה מגיע רחוק, אבל בצורה שהיא לא מכבדת אותך ואחרים, המשחק בנוי ככה, שבסופו מחכים המושבעים ומחכה הקהל".

 

מה עוד מחזק אותך, תגובות של אנשים?

 

"מתקשרים לאשרם, שולחים מיילים, הפייסבוק שלי מפוצץ. כמות התמיכה בשבועות האחרונים מהציבור היא מדהימה. אנשים כותבים לי שהם מתרגשים, מזדהים איתי, אומרים: 'את ישראל היפה ואנחנו אוהבים אותך' ומתעניינים בדרך החיים שלי. אני שומעת אמירות קשות מאנשים כמו – 'הפנים של 'הישרדות' זה הפנים של החברה'. אבל לאור כל התגובות שקיבלתי, אני יכולה להגיד בביטחון שהפנים של החברה הם לא הפנים של 'הישרדות'. לחברה יש הרבה פנים, ואני מאמינה באנשים, זה לא השתנה אצלי".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
חזרה להיות צבועה. מרינה
צילום: אייל נבו
לאתר ההטבות
מומלצים