עוד לא נולד גבר שינצח את 'החברה הכי טובה'
נכון, יש כמה בחורות שאין להן כזאת. נכון גם שלגברים יש את פונקציית "החבר הכי טוב", אבל אלה שני דברים שונים לגמרי. אנחנו לא מתייחסים לזה באותו אופן, אנחנו לא משתמשים בזה באותו אופן ואנחנו לא זקוקים לזה באותו אופן
אני יודע שזה נושא טעון, עניין ההבדלים בין גברים לבין נשים. אני יודע. גם לי ברור שגברים ונשים מאוד דומים מהרבה בחינות מעצם היותם בני אדם, או אם תרצו, מעצם היותם אורגניזמים. אבל יש הבדלים, ואחד מהם הוא, שלגברים אין את פונקציית "החברה הכי טובה".
החברה שלך לשעבר: "את יודעת? כל כך לא נעים לי. יוסי כזה בחור זהב. לא היה לי לב לספר לו שפגשתי מישהו שהבטיח שהוא יעזוב את האשה שלו בשבילי. אני מרגישה כל כך לא נעים. יוסי היה כל כך טוב אלי, כל כך השקיע בי. אפילו הסקס היה טוב. אפילו כשהוא היה בתקופת הקשה ההיא ובקושי היה לו זמן הוא התעקש לבוא לבקר אותי ולחייך אלי ו...."
נכון, יש כמה בחורות שאין להן חברה הכי טובה. נכון גם, שלגברים יש את פונקציית "החבר הכי טוב", אבל אלה שני דברים שונים לגמרי. אנחנו לא מתייחסים לזה באותו אופן, אנחנו לא משתמשים בזה באותו אופן ואנחנו לא זקוקים לזה באותו אופן. שני דברים שונים לחלוטין.
לפונקציית "החברה הכי טובה" שימושים שונים. למעשה, היא ממלאת מספר פונקציות. אלו החשובות עבורנו, הגברים, הן אלו הקשורות למערכות יחסים.
הפונקציה הראשונה היא פונקציית "היועצת". אצלנו הגברים, אחת לזמן מה, מישהו שואל "מה קורה איתך ועם מיכל?", מישהו עונה "הכל סבבה" ואז אנחנו ממשיכים הלאה אל מה שמעניין אותנו באמת. אצלן זה לא עובד ככה.
הרבה גברים אוהבים להתלונן על שיחות יחסינו-לאן?, אבל האמת היא, שרוב שיחות יחסינו-לאן? בכלל לא מתנהלות איתנו, אלא מאחורי הגב שלנו. את רוב שיחות יחסינו-לאן? הן מנהלות עם "החברה הכי טובה". עבור בחורות זה סוג של תחביב. באמת. ממש כמו שאנחנו נפגשים לרכיבה על אופניים בשבת או הולכים למשחקי כדורגל פעם בשבוע. הן עושות שיחות יחסינו-לאן? וכמו בכל ספורט עממי, גם כאן יש חוקים.
החברה שלכם לא באה אל "החברה הכי טובה" ואומרת לה: "תשמעי, יש משהו בקשר ליוסי שאני רוצה לדבר איתך עליו". זה מנוגד לחוקים. בפועל, זה הולך בערך ככה:
החברה הכי טובה: "היי מקסימה, מה נשמע?"
החברה שלכם: "מצויין, יפה אחת. מה איתך?" (מבט של "תשאלי אותי מה קורה איתי ועם יוסי")
החברה הכי טובה: "אז מה קורה איתך ועם יוסי?"
החברה שלכם: "הכל בסדר, באמת" (מבט של "נו, תשאלי אותי שוב")
החברה הכי טובה: "כן? יופי. אז מה.. מה קורה איתך ועם יוסי?"
החברה שלכם: "איזה מצחיק זה שאת שואלת, כי האמת היא שיש משהו שקצת מפריע לי בקשר".
זאת רמת תקשורת הרבה יותר מתקדמת מזאת שאנחנו מכירים.
אחר כך "החברה הכי טובה" מיעצת לחברה שלכם מה לעשות. מה הכשיר אותה לתת את הייעוץ הזה? אממ...כלום. שום דבר. אולי זה יפתיע אתכם, אבל לא נדרשת הסמכה או חוכמת חיים כדי לנהל את מערכות היחסים שלכם. כל שנדרש הוא להיות "החברה הכי טובה". זאת שיטת 'חברה מביאה חברה'.
פונקציה נוספת של "החברה הכי טובה" היא פונקציית "אשת הסוד שלא ידעת שיש לך". אתה מספר לחברה שלך את הסודות הכי כמוסים שלך. אתה משביע אותה שלא תספר לאף אחד. גם לא ל"חברה הכי טובה". היא נשבעת לך שלא תספר.
חוק "שבועה נוספת מכשירה"
בפגישה הבאה שלה עם "החברה הכי טובה", הן מגיעות מהר מאוד לשלב הסחר באינפורמציה. זה כמו "מונופול", אבל למתקדמות. החברה שלך רוצה לספר, אבל אז היא נזכרת שהשבעת אותה שלא תעשה את זה. מה שאתה לא יודע הוא שבספר החוקים של הנשים קיים חוק שנקרא "שבועה נוספת מכשירה". חוק זה מאפשר לכל בחורה להכשיר את הפרת השבועה שניתנה לחבר שלה. זה הולך ככה:
החברה שלך: "אוי, זה מזכיר לי שיוסי... אוי! לא, לא, לא! אני לא יכולה לספר".
החברה הכי טובה: "לא, אם זה משהו אישי אז אל תספרי".
החברה שלך: "טוב, אבל תשבעי לי שאת לא מספרת לאף אחד. את נשבעת?"
החברה הכי טובה: "ברור, נשבעת לך בפלולה של האחיין שלי. בטח שנשבעת".
החברה שלך: "טוב. את יודעת שיוסי...."
שבוע אחרי זה כל הבחורות בשכונה כבר יודעות שעד גיל 13 עוד הרטבת במיטה. אבל מבחינתן זה בסדר, כי כל אחת השביעה מישהי שלא תספר, ושבועה נוספת מכשירה.
פונקציה שלישית היא פונקציית "היחידה למשימות מלוכלכות". יש דברים שבחורות לא עושות בעצמן. בשביל זה יש להן את "החברה הכי טובה". דוגמה טובה לזה ניתן למצוא כשהחברה שלך מחליטה לזרוק אותך. העניין הוא, שאם היית ממש בסדר איתה היא מרגישה עם זה קצת לא נוח. גם לא נעים לה ללכלך עליך בלי סיבה. כשזה קורה, "החברה הכי טובה" הופכת ל"זאב" מהסרט "ספרות זולה". היא כבר תטפל בזה. זה הולך בערך ככה:
זווית נשית:
כשהחבר שלי לא סובל את החברה הכי טובה שלי
קורן דור
ניהלתי חיים כפולים: החיים שלי ושלה, שמתנהלים מדרום פלורנטין ועד פיצה עגבניה בשינקין בצהרי שישי, עם גלידה ביד ורכילות על אמא שלו, ובערבים ביליתי איתו, בתוך הכירבולית מול הטלוויזיה, בלי מילה על חברות ובנות ועליה
החברה הכי טובה: "רגע, רגע ,רגע! היתה לו תקופה קשה?"
החברה לשעבר שלך: "כן, הוא היה כל כך עסוק וגם היתה את הפעם ההיא שהוא לא הרגיש טוב ו..."
החברה הכי טובה: "ובתקופה הקשה הזאת, לטענתו !!, הוא.. הוא... לקח אותך לשתות קפה? הוא קנה לך משהו? הוא.... שטף כלים? הממ?"
החברה שלך לשעבר: "תראי, הוא היה בתקופה קצת..."
החברה הכי טובה: "זאת אומרת שלא?"
החברה שלך לשעבר: "אממ.. לא".
החברה הכי טובה: "זאת אומרת שהוא זילזל בקשר?"
החברה שלך לשעבר: "תראי אממ.. אה..."
החברה הכי טובה: "את יודעת מה אני חושבת? אני חושבת שהוא לא היה מספיק טוב בשבילך. זה לא שיש לי משהו אישי נגד יוסי, כן? אבל אני חושבת שמישהו שאכפת לו ממך לא היה מתנהג ככה. את יודעת מה? אני חושבת שזה גובל בהתעללות רגשית!"
חצי שנה אחר כך אתה פוגש את האקסית שלך ברחוב. אתה מחייך אליה. אתה שואל אותה לשלומה, אבל היא לא עונה לך. אתה שואל אותה אם הכל בסדר ואז היא מתפרצת: "תתבייש לך!" והולכת.
בשביל זה יש את "החברה הכי טובה". עוד לא נולד הגבר שיוכל לנצח את "החברה הכי טובה". אני יודע שיש גברים שחושבים שהם הצליחו. זה נדמה להם או שהיא פשוט לא היתה באמת "החברה הכי טובה". זה בלתי אפשרי לנצח אותן. הכישלון הזה מובנה בהגדרת "החברה הכי טובה".
כמו לקחת את הכלב שלך לווטרינר תאילנדי
יש גברים שחושבים שהם יתחכמו ובמקום להיאבק בהן הם פשוט מנסים להתחבב עליהן. בכך הם רק מחמירים את מצבם. זה חכם בערך כמו לקחת את הכלב שלך לווטרינר תאילנדי. תמיד תוכל לומר אחר כך "תראו, מי היה מאמין ש....", אבל עדיין תצא טמבל.
זה משהו שצריך ללמוד לחיות איתו. פשוט לקבל את זה, פרט למקרה אחד: אם פגשתם מישהי שהיא ו"החברה הכי טובה" מתראות כל יום או משוחחות כל יום בטלפון ובשעות די קבועות. אין לכם מה לחפש שם. תברחו. אני מכיר בחורה שגם בגיל 27 , כשהיה לה חבר, "החברה הכי טובה" היתה מתקשרת אליה כל לילה לאחל לה לילה טוב. זאת לא "החברה הכי טובה", זאת מתחזה. היא פשוט לא יודעת את זה אולי, אבל היא משהו אחר לגמרי, משהו לא טוב. היא האויב.
אחרי המהפכה הפמיניסטית, זכות הבחירה לנשים, קריירה וכו', יש משהו שלעולם לא תשתחררו מאחיזתו - החברה הכי טובה.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
