שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מִי שֶׁבֵּרַךְ לְהַתָּרַת עֲגוּנוֹת
    תפילת 'מִי שֶׁבֵּרַךְ לְהַתָּרַת עֲגוּנוֹת וּמְסֹרַבוֹת גֵּט' תיקרא השבת בבתי הכנסת בארץ ובחו"ל מכל הזרמים, לציון יום העגונה החל בתענית אסתר. גבאים, להדפיס ולשמור

    את תפילת "מִי שֶׁבֵּרַךְ לְהַתָּרַת עֲגוּנוֹת וּמְסֹרַבוֹת גֵּט" חיברתי בקיץ תשס"ו. תפילה זו היא עתירה כלפי שמים לסיוע בהתרת העגונות ומסורבות הגט מכבליהן וממוסרותיהן. למרות המודעות ההולכת והגוברת בשנים האחרונות לגורלן של העגונות ומסורבות הגט באשר הן, ובאורח מיוחד בשנים האחרונות ממש, וחרף ההצלחות שניכרו ושנרשמו בהתרת עגונות אחדות, התופעה המצערת של הימצאות עגונות ומסורבות גט עודנה מהלכת בקרבנו, ועדיין מצריכה פילול עד לביטולה ולמיגורה כליל.

     

    תפילת 'מִי שֶׁבֵּרַךְ לְהַתָּרַת עֲגוּנוֹת וּמְסֹרַבוֹת גֵּט' מיוסדת כל כולה על מקורות ידועים, ויונקת מנוסחאות תפילה מוכרות. מחד גיסא, היא אינה מזכירה באורח מפורש את המאמצים האנושיים שראוי שהציבור ינקוט לטובת העניין, ואולם מאידך גיסא, מובן שהיא כלל אינה באה לבטלם או להפחית מערכם, ונחוצה ודרושה בעת ובעונה אחת פעילות בשני המישורים והמרחבים הללו כאחד.

     

    'מִי שֶׁבֵּרַךְ לְהַתָּרַת עֲגוּנוֹת וּמְסֹרַבוֹת גֵּט' מיועד בראש ובראשונה להיות נישאת בציבור בבתי הכנסת בשבת כאחת מבין תפילות 'מי שבירך' הנאמרות. נראה כי מקום מתאים לאמירתה הוא לאחר תפילת 'מי שבירך' לחיילי צה"ל. המועד הראשי לנשיאתה אמור להיות השבת הקודמת ליום העגונה הבין-לאומי, הֶחָל מדי שנה בתענית אסתר, ואפשר גם לאומרה בציבור בתענית אסתר עצמה. התפילה מתאימה גם להיות נישאת לעתים מזומנות יותר, ולא מן הנמנע שיהיו קהילות שימצאו לנכון לאומרה מדי שבת מברכים, או אפילו מדי שבת בשבתו.

     

    תפילת 'מִי שֶׁבֵּרַךְ לְהַתָּרַת עֲגוּנוֹת וּמְסֹרַבוֹת גֵּט' פורסמה והופצה לראשונה בשנת תשס"ז לקראת יום העגונה הבינלאומי, שחל אז בשבת. בעקבות זאת נאמרה התפילה בבתי כנסת לא מעטים בארץ ובחו"ל מכל הזרמים. בשנה הנוכחית, שנת תשס"ח, השבת הקודמת ליום העגונה היא שבת פרשת ויקרא וכן גם שבת זכור.

     

    תפילה זו כתובה בתבנית דומה ל'תְּפִלָּה עַל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּרְצְחוּ בִידֵי בְּנֵי זוּגָן', שנתחברה על ידי בשנת 2001, תפילה הנאמרת בשנים האחרונות בבתי כנסת רבים בשבת הסמוכה ליום הבין-לאומי למאבק באלימות נגד נשים, הֶחָל ב-25 לנובמבר וכן במסגרת טקסים השונים שנערכו בהקשר ליום זה.

     

    בהקשר לנשיאת תפילות שנתחברו בידי נשים, אפשר להזכיר כי בצפון אפריקה לא נמנעו מלומר פיוטים שחוברו בידי המשוררת העברייה ממרוקו בת המאה השמונה עשרה, פריחא בת רבי אברהם בר אדיבה. אולם למרות הפתיחות בזמננו בקהילות רבות לאמירת תפילות שנתנסחו בידי נשים, נשיאת תפילה שנתחברה בידי אישה עדיין אינה זוכה לאישור בכלל בתי הכנסת שבאיהם נמנים עם הציבור הדתי. עמדה מעין זו מצערת,

    והגישה היאותה לדידי היא כי יש לקבל את האמת ממי שאמרה וכי אין כל איסור שנשים תחברנה תפילות.

     

    באותן קהילות שבהן נאמרים 'תְּפִלָּה עַל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּרְצְחוּ בִידֵי בְּנֵי זוּגָן' ו'מִי שֶׁבֵּרַךְ לְהַתָּרַת עֲגוּנוֹת וּמְסֹרַבוֹת גֵּט' התקבלותן הייתה לעתים החלטת הרב ולעתים החלטת הגבאים או הציבור. גם בקהילות שבהן עדיין אין הסכמה רחבה לומר תפילות שנתחברו בידי נשים, מי שמבקשים לומר את 'מִי שֶׁבֵּרַךְ לְהַתָּרַת עֲגוּנוֹת וּמְסֹרַבוֹת גֵּט' יכולים לעשות כן ביחידות בתוך בית הכנסת גופו, או לחלופין לאומרה בבתיהם לאחר התפילה בבית הכנסת.

     

    לאור האמירה בפועל של 'תְּפִלָּה עַל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּרְצְחוּ בִידֵי בְּנֵי זוּגָן' בקהילות רבות במספרים גדלים והולכים, ועל רקע ההתקבלות הנאה של 'מִי שֶׁבֵּרַךְ לְהַתָּרַת עֲגוּנוֹת וּמְסֹרַבוֹת גֵּט' כבר בשנתו הראשונה, סבורה אני שאמנם מסתמנת פריצת דרך ומגמה של יתר פתיחות לאמירת תפילות רשות שנתחברו בידי נשים ולקליטתן אל תוך הליטורגייה הנאמרת במעמד ציבורי וקהילתי בתוככי בית הכנסת.

     

    להלן נוסח התפילה:

    מִי שֶׁבֵּרַךְ לְהַתָּרַת עֲגוּנוֹת וּמְסֹרְבוֹת גֵּט 

     

    מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וְאִמּוֹתֵינוּ שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, הוּא יִזְכֹּר וְיִפְקֹד לְטוֹבָה אֶת כָּל נְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל הָעֲגוּנוֹת וּמְסֹרְבוֹת הַגֵּט, וְיַעֲזֹר וְיָגֵן וְיוֹשִׁיעַ לָהֶן, וְיוֹצִיא מִמַּסְגֵּר נַפְשָׁן לְחַיּוֹתָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה.

     

    הָאֵל הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה, הַפּוֹדֶה וּמַצִּיל בְּכָל עֵת צוּקָה, הוּא יַעֲנֶה אֶת הַנָּשִׁים הַצְּרוּרוֹת אַלְמְנוּת חַיּוּת וְיִשְׁמַע קוֹל צַעֲקָתָן, וִיבַטֵּל וִישַׁנֶּה לְטוֹב אֶת מַחֲשֶׁבֶת הַבְּעָלִים הַמְּסָרְבִים לָתֵת לִנְשׁוֹתֵיהֶם גֵּט, כִּי הוּא אֱלֹהֵי כָּל בָּשָׂר, הֲמִמֶּנּוּ יִפָּלֵא כָּל דָּבָר.אַחֲיוֹתֵינוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הַנְּתוּנוֹת בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה – הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶן, וְיוֹצִיאֵן מִצָּרָה לִרְוָחָה וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה.

     

    הָאֵל הַמּוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת, יִתֵּן בְּלֵב דַּיָּנֵי יִשְׂרָאֵל רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה' לְהַתִּיר אֶת כָּל הַנָּשִׁים הָעֲגוּנוֹת וּמְסֹרְבוֹת הַגֵּט מִכִּבְלֵיהֶן, לְהָקִים שְׁכִינָה מֵעֲפָרָהּ, שֶׁכָּל הַמַּתִּיר עֲגוּנָה אַחַת כְּאִלּוּ בָּנָה אַחַת מֵחֻרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם הָעֶלְיוֹנָה. וִיקֻיַּם בָּהֶן מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: 'יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ'.

     

    מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים יַעֲמֹד לִימִינָן, יָרִים אֶת קַרְנָן, יַעֲלֶה לָהֶן אֲרֻכָה וּמַרְפֵּא, וְלֹא יִהְיֶה לָהֶן עוֹד שֵׁאת וְשָׁבֶר. וְיִזְכּוּ לִבְנוֹת בָּתִּים נֶאֱמָנִים בְּיִשְׂרָאֵל. בַּעֲבוּר שֶׁכָּל הַקָּהָל הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה מִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶן, הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְנֹאמַר אָמֵן.

     

    להרחבה על פעילות יום העגונה - כנסו לאתר קולך

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים