רציתי לשעשע בחור משדרות בימים אדומים
מאחר שעברתי את הגיל בו "אימוץ חיילים" נחשב חוקי, החלטתי למצוא גבר משדרות. לאחר חיפושים קדחתניים באינטרנט ובמקומון, מצאתי אחד שענה כמעט על כל הקריטריונים
בחור משדרות זה טוב ויפה, אבל יש גבול למידת הסיכון בה אני מוכנה לשים את עצמי בשביל גבר. עם כל הכבוד לטלי מורנו (ויש כבוד!) אני לא מתכוונת ללכת אל לב התופת רק בשביל שייקחו אותי ברצינות כבחורה. מזמן השלמתי עם זה שאף פעם לא ייקחו אותי ברצינות, בטח שלא עם החזה שלי. אי לכך, ההגעה הפיזית לשדרות ירדה מן הפרק.
לאחר שהבהרתי לעצמי נקודה זו, החלו לצוץ כמה דרישות ראשוניות: גבר שמתגורר בשדרות, אבל מגיע לפחות פעם בשבוע לאזור המרכז, כדי לבקר כמובן - אותי! לאחר חיפושים קדחתניים באתרי ההיכרויות השונים, בפייסבוק, וגם מודעה במקומון, השיב גבר אחד שהצליח לענות כמעט על כל הקריטריונים.
נ', בן 25 (צעיר ובריא, כבר מתחיל טוב), במקור מעיר הולדתי, גר בקיבוץ ליד שדרות, לומד במכללת ספיר ועוסק בפעילות התנדבותית. מוש-לם! אמנם הוא לא גר פיזית בשדרות, אבל זה מספיק קרוב. וגם ידוע שמי שיוצאת עם סוג של פילנתרופ, הופכת עם הזמן בעל כורחה להיות לאחת כמוהו.
כך יצאנו לדייט. בתוספת יין וכישורי הדייט הראשון שלי, שלא ניתן להטיל בהם ספק (אני מהממת בדייט הראשון. בשני, לרוב, מתחילות הבעיות) גילית להפתעתי שהגבר אפילו צנוע, לא סובל מטראומות קשות מדי ולא מתהדר בסיפורי "צבע אדום" קורעי לב. במקום זה הוא סיפר לי על דטרמיניזם פשוט, בעוד אנחנו מדברים בטלפון והוא עורך קניות בסופר של שדרות בין קסאם לקסאם.
כן... התלהבתי, ומכאן הדרך למיטה היתה קצרה. בחישוב מדויק, חמישה מטרים מהספה לסלון.
גברים במלחמה מגיבים במהירות לסקס
ככל הנראה, גברים במלחמה מגיבים במהירות לסקס, אולי אפילו, יותר מדי מהר. החוויה, אם כן, היתה קצרה, אם כי לא בלתי נעימה. אני כבר לא זוכרת באיזה שלב במיטה נשמע קול נשי קורא את המילים "צבע אדום", אבל כמה רגעים ממש אחרי זה, קם והתלבש נ' במהרה ונפרד ממני לשלום.
בימים שלאחר מכן ירד נ' למחתרת, ואני כבר התחלתי לתהות אם מתחת לפסאדת הסטודנט הפילנתרופ מסתתר סוכן שב"כ פעלתני שנמצא בפעולה מסוכנת ולכן לא יכול לכתוב לי אפילו לרגע הודעה. אחרי שעברו שלושת הימים הקריטיים, הבנתי שנפלתי בפח של עוד אחד ש"גומר מהר ולא מתקשר". כהרגלי בקודש, סימנתי "וי" על מאמץ מלחמתי ראוי ותכננתי את התרומה הבאה שלי לאומה, כשבערב ישבתי מול מיקי ויעקב ושמעתי את החדשות על ההרוג במכללת ספיר.
ידידי א' התקשר אליי ושאל "בדקת שנ' חי?"
"נראה לי שכן", עניתי. "ובכלל, ככל הידוע לי הוא לא נשוי עם ילדים".
"אבל אולי הוא נפצע, או שהלכה לו המכונית?" הציע ידידי האופטימי.
ניתקתי את השיחה וחשבתי לרגע. למרות שידעתי שנ' לא מעוניין בשיחה ממני ברגעים שכאלה, ובהחלט לא רציתי לרמוז לו שאני עדיין מעוניינת בו או משהו, עלו לרגע רחמיי על הבחור. חייגתי אליו, והוא לא ענה. החלטתי אם כן לכתוב לו SMS מתעניין ולא יומרני. "הכל בסדר? ראיתי חדשות", כתבתי. כדי שחס וחלילה שלא יחשוב שאני דואגת למערכת היחסים הווירטואלית שלנו.
נ' העדיף שלא להגיב.
עברו כמה ימים מאז אותו SMS, ולא נשאר לי אלא לפנות למשטרת ישראל: אנא, חפשו ומצאו את נ'. ככל הנראה הוא קבור מתחת להריסות במקום כלשהו, מנסה לשווא להגיע לטלפון הנייד שלו. עזרו לו. בבקשה.
- הטור הזה נכתב בחיוך. בינתיים אני פונה לתושבי שדרות ומחזקת את ידי כל התושבים שם, במיוחד הרווקים שביניהם. אני שולחת גם קריאה לרווקות המרכז בכל זאת לא לומר נואש ולפנות גם לכיוון דרום.
הטבה לרווקי שדרות ויישובי עוטף עזה
אתר ההיכרויות JDate מעניק באהבה לתושבי שדרות הרווקים והרווקות מנוי לחודש.
לקבלת ההטבה יש לפנות לשירות הלקוחות בטלפון: 09-9701710
או באימייל: help@jdate.co.il
הפונים יתבקשו לשלוח לאימייל זה או לפקס 09-9510726 את צילום תעודת הזהות שלהם.
ההטבה בתוקף עד 31.3.2008 וכפופה לתנאי השירות והרכישה של JDate
בהצלחה!
