שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    לא עוצרת באדום

    במשך שנים ליאת הר לב, כוכבת הסדרה "רמזור", לא מצאה את עצמה. היא טיפסה על הרים וקרחונים, נתנה גז על טיולים מסוכנים לדרום אמריקה ולבסוף נחתה בקריירת משחק. ההימור שלנו: היא תעשה את זה לגמרי בגדול. ראיון בלי ברקסים

    הרבה חמצן עבר בפסגות ההרים מאז שליאת הר לב החליטה לקחת את עצמה בידיים ולעשות סוף לכל העיסוקים הסמי מסוכנים - כמו טיפוס הרים ולוליינות - שמצאה בהם מפלט לחוסר השקט והאושר שליווה אותה בחיים. הר לב, הדמות הנשית המצודדת שמככבת בסדרה הקומית "רמזור" שעולה השבוע בערוץ 2, כזוגתו של אמיר (אדיר מילר), היתה ממציאה במשך שנים ביוגרפיות שלמות בראיונות העבודה מול במאים כדי ליצור כלפי חוץ עניין בחייה. כך למשל, קטלגה את אביה כמנהל קרקס בבולגריה וסיפרה שרוב חייה גדלה עם דובים. "הייתי מתבאסת להגיד שאבי הוא סוכן ביטוח ושאמי היא קוסמטיקאית". סתם דוגמה.

     

    אבל למה המצאת? לא מצאת אפילו שלד אחד אמיתי בארונות של המשפחה שלך?

     

    "בדיוק השבוע אמא שלי סיפרה לי שהבת דודה שלי מאומצת ושהיא קיבלה טלפון מאמה הביולוגית שרוצה להיפגש איתה".


    "קשה לסמוך עליי בדברים הקטנים". ליאת הר לב (צילום ליאור נורדמן)

     

    טוב, לפני שלא תאמינו לאף מילה של הר לב, נתחיל מההתחלה. היא בת 28, נראית כמו הכלאה מוצלחת של תמר איש שלום ויונית לוי עם הבזקי מבט רציניים א־לה אילנה דיין. היא נולדה לורד ואילן, אבל ממש לא גדלה בקרקס מדראנו אלא ברעננה. "אף פעם לא לקחתי חלק בהופעות בבית הספר. תמיד צפיתי מהצד. זה תמיד נראה לי לא שייך אליי, זה לא עניין אותי. ידעתי שאני יכולה לעשות את זה יותר טוב, זה הרגיש לי שהם לא עושים את זה כמו שצריך. זה נשמע מתנשא, אבל זה מה שהרגשתי".

     

    למה לא למדת משחק והשתחררת מהתחושות האלה?

     

    "תמיד ידעתי שיש לי כושר חיקוי, אבל הרגשתי שזה לא מכובד, שרק תיאטרון זה קדוש. מה שכן, תמיד היה לי פטיש לקרקס אז החלטתי שזה הדבר ולכן למדתי התעמלות קרקע ומכשירים. הברקתי בזה. אני מתה על כל דבר שהוא מסוכן. כולנו בבית גמישים. אמא שלי מבשלת במטבח עם רגל על השולחן (מדגימה באמצע בית הקפה הנפת רגל מרשימה - נ.ר). אחר כך למדתי פסנתר והפסקתי. הייתי טוטאלית בזה וחשבתי שזו אמנות, לא כמו משחק. בגיל 18 טיפוס הרים. רציתי קצת אוויר הרים, אחרי שלמדתי כימיה בתיכון".

     

    אף אחד לא קלט את שידור המצוקות שלך?

     

    "אני זאת שלא אמרתי 'הי, תסכלו עליי'. לא אהבתי את הסביבה שבה הייתי, לא מצאתי את עצמי. חבל שלא ידעתי אז את מה שאני יודעת היום. כל הזמן נרשמתי למקומות ועזבתי. לא ידעתי איפה יהיה לי שקט".

     

    אז ברחת לטפס בהרים הגבוהים?

     

    "אני מניחה שרציתי לברוח אבל גם להראות שהנה אני, הקטנה, יכולה לעשות את זה. בצבא הייתי מדריכת חי"ר כי כל החברות שלי הלכו. לרגע לא עלה לי בראש להיות בתיאטרון צה"ל. החבר שהיה לי אז, רצה שאלך לקורס טיס אבל בקושי לנהוג אני מצליחה".

     

    איך עבר עלייך השירות הצבאי?

     

    "זה היה מוזר. היה לי רובה צלפים ענק ובשביל ללמד חיילים לירות הייתי צריכה להתנתק מעצמי. לימדתי אנשים להרוג. לא יודעת איך העברתי את השנתיים האלה. בשביל לא להשתגע עשיתי חיקויים לכל הצוות".

     

    חזרת לארץ מטיול אחרי צבא כדי לעשות מה בדיוק?

     

    "היתה לי תובנה קלושה שמה שבא עכשיו, אני אעשה. מלצרתי וכתבתי במקומון ברעננה ומיד הבנתי שזה לא בשבילי. בעיקר היה לי קשה להיצמד לעובדות. אני יודעת לכתוב, פשוט לא את האמת".


    "הייתי ערה כמעט שלוש שנים, רציתי לבלוע את החיים". ליאת הר לב

     

    לאט לאט היא התקרבה למקום שבו היא נמצאת היום כשלקחה קורס במשחק אצל יורם לווינשטיין. "זה היה רגע מכונן, החלטה אימפולסיבית שלא ידעתי כמה היא תשפיע עליי. בהתחלה זה נראה לי דבילי לרצות להיות שחקנית. כשהקורס נגמר המורים שכנעו אותי להירשם ללימודים אבל משהו בווייב שם לא עשה לי את זה. אז החלטתי להירשם לניסן נתיב, רק כי זה שם ששמעתי עליו.

     

    "עשיתי אודישן מול ניסן ולא ידעתי שזה הוא בכלל. אני רואה איש קטן עם שיער לבן, הולך מוזר, חשבתי שאולי הוא אב הבית. רקדתי, עשיתי דברים קרקסיים, ואז הוא אמר לי: 'עכשיו תשכנעי את הכיסא שאת צריכה ללמוד פה'. לא הבנתי מה הוא רוצה ממני, התחצפתי אליו, שאלתי אותו אם הוא מבין שזה רק כיסא. בסוף שכנעתי את הכיסא. ואותו. ואז הרגשתי שזה מקום שבו אני יכולה להיות כל החיים, או לפחות שלוש שנים. והייתי ערה כמעט שלוש שנים, רציתי לבלוע את החיים".

      

    בתום הלימודים, היא הופיעה בכל מקום - תפקידי אורח בסדרות "החיים זה לא הכל", "החבר'ה הטובים", "הבורגנים", "אבידות ומציאות", הופיעה בתיאטרון בהצגות "מובטל נולד", קפה ערבה" ו"הונור", עשתה הצגות פרינג' ופרסומות בטלוויזיה, דיבבה בסרטים מצוירים, הופיעה בקליפ של דניאל סלומון לשיר "הייתכן" ואפילו ניסתה להתקבל ללהקת מיומנה. 


    "אדיר הוא אדיר". הר לב ומילר ב"רמזור" (צלם: אלדד רפאלי) 

     

    "המשכתי את עניין ההתגרות", היא מסבירה את הבחירה האחרונה, "ראיתי שיש אודישנים למיומנה שמיועדים רק לרקדנים מקצועיים וכמובן שלא רקדתי יום בחיי. הכנתי נאמבר שכלל אלמנטים קרקסיים ו... לספר את הסיפור או שאני מבזבזת לך את הטייפ?".

     

    כבר הרבה זמן שהטייפ שלי לא התמוגג כל כך.

     

    "כמובן שנפלתי בשלב הראשון. נשארתי באולם וכשהמתמודדים שעלו שלב עשו את קטע הסולו שלהם, אמרת לעצמי ששלי יותר מעניין. ביקשתי דקה מזמנם ועשיתי את הנאמבר שלי. והתקבלתי. בסוף המופע בוטל".

     

    ב"רמזור" היא מגלמת כאמור את טלי, חברתו של אמיר (מילר), אחד משלושת חברי ילדות שמוצאים את עצמם בתחילת שנות ה־30 בחייהם כל אחד במקום אחר: אמיר מפיק אירועים לוועדי עובדים ומנהל זוגיות משולשת עם טלי והכלבה ירדנה; איצקו (ליאור כלפון) נשוי ללילך העיתונאית האסרטיבית (יעל שרוני) ואב לילדה בת שבע; חפר (ניר לוי) הוא רווק נצחי שעדיין לא התבגר.

     

    הופתעת כשקיבלת תפקיד משמעותי ב"רמזור"?

     

    "אה, זה סיפור מעניין. הם חיפשו המון זמן את טלי, חברתו, שאמורה להיות מאוד גבוהה ולא מצאו. עשיתי אודישן טוב ואדיר והבמאי רני סער החליפו מבטים ואמרו לי שהיה אודישן ממש טוב אבל הבעיה שאני נמוכה. אדיר נעמד לידי ואמר שהוא מרגיש כמו פדופיל כי כל חייו היו לו חברות גבוהות. יצאתי משם נסערת. זה היה אוגוסט ודפקתי הופעה עם עגילים.

     

    "התעצבנתי, נפל לי העגיל, המייק־אפ נמרח לי, קיללתי וחזרתי אליהם. אמרתי להם שאולי אני לא יכולה להיות שחקנית כדורסל, אבל אני בטח יכולה להיות החברה של אדיר ושגם לי יש חבר גבוה. אמרתי לאדיר שהוא בטח יודע שבטלוויזיה יש טכניקות להגביה ושאני יכולה לספור 10 שחקניות שהן בגובה שלי כמו אניה בוקשטיין, עדי אשכנזי וברברה סטרייסנד והדוגמה השלישית נורא הצחיקה אותם. אמרתי את דברי ויצאתי משם. נראיתי כמו מישהי שדרסו אותה. אחרי כמה שניות המלהקת התקשרה אליי שאחזור. התברר שקיבלתי את התפקיד עוד לפני הנאום שלי. צרחתי משמחה ואדיר אמר לי שאף אחת לא שמחה כל כך להיות חברה שלו".

     

    איך זה לעבוד עם אדיר?

     

    "אדיר הוא אדיר. הוא אדם חכם שמבין הומור בצורה מעוררת התפעלות ממש. הוא מצחיק, גם כי יש לו חוש הומור וגם כי יש לו סקרנות ויכולת התבוננות באנשים. גם כשמצלמים את הסדרה שלו, יש לו את היכולת להקשיב לאנשים. כשהוא היה אומר לי איך לשחק את התפקיד חשבתי שאני יודעת יותר טוב. אחרי שראיתי את החומרים הבנתי שהבן אדם גאון".

     

    בנוסף ל"רמזור" היא מככבת במחזה מאת יאיר לפיד, "הגיל הנכון לאהבה", שעלה בסוף החודש שעבר בקאמרי תחת שרביטו של הבמאי רוני פינקוביץ'. הר לב מגלמת בחורה שמנסה להחזיר את אמה (מירב גרובר) הביתה אחרי שזו נפרדה מבעלה (שמואל וילוז'ני) בתום 31 שנות נישואין".

     

    איך היה המפגש עם יאיר לפיד?

     

    "כשנפגשנו הודיתי לו על הסוכריות שהוא שם לי בטקסט. בהתחלה לא הבין על איזה סוכריות אני מדברת...".

     

    למה את מצפה אחרי שההצגה והסדרה יצברו תאוצה?

     

    "לכלום. אני כבר מבינה איך זה עובד. אני כבר לא חושבת שמחר אהיה בהוליווד. אני לא מחכה לבוקר שאחרי".

     

    לא בא לך להיות מפורסמת?

     

    "אני לא אדם ייצוגי. אני עושה דברים נורא מביכים. אני מדברת ברחוב, עושה חזרות על דיאלוגים, מתאפרת במכונית וזה לא נעים כי מתחילים לזהות אותי ברחוב. בהתחלה, בסיום ההצגות בניסן נתיב, לא היה לי עניין במחיאות הכפיים. בשלב הזה הייתי חושבת על ההצגה, ואמא שלי שישבה בקהל היתה עושה לי סימנים לחייך. אני זוכרת שהיינו מגיעים מורעבים לפרמיירות. היו שם עוגות, אכלנו בטירוף ואמרתי לעצמי איזה באסה זה להיות מפורסם, לראות את כל העוגות האלה ולא לאכול. זה לוותר על החירות שלך".

     

    • את הראיון המלא עם ליאת הרלב תוכלו לקרוא בגיליון החדש של "פנאי פלוס "


     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ליאת הר לב
    צילום: ליאור נורדמן
    לאתר ההטבות
    מומלצים