סוויט סיקסטין: מסיבת טרנס

בדו"חות המשקיפים, שמוגשים אחרי כל משחק בליגת העל, מופיע סעיף שלפיו השחקן ה-13 אמור ללבוש את הגופייה מספר 21. אמש (ה'), בניצחון מכבי תל אביב על ז'לגיריס קובנה, ה-21 שלה היה שווה הרבה יותר מ-13 - אבל אלה לא רק 17 הנקודות ושמונת האסיסטים שהפכו את יותם הלפרין למצטיין במשחק.

• מסיבת פורים: מכבי ת"א חגגה על ז'לגיריס / צפו בתקציר
• צביקה שרף: "עשינו יותר מהמקסימום"
• אחרי ההדחה: שאראס עשוי לעזוב את פנאתינייקוס
  

משהו השתחרר אצל הגארד התל אביבי אחרי שלשת השוויון במדריד. הוא מעורב, יוזם, בטוח בעצמו ואפילו השחיל שלשת ענק מחצי מגרש. הלפרין ביצע 29 פעולות (20 מהן חיוביות) ב-35 דקות, והיו כבר משחקים שבהם הגיע למחצית הכמות בפרק זמן דומה. מתברר שהוא אוהב את משחקי הפתיחה והנעילה, ולא בכדי הגיע לשיאו דווקא במחזור הראשון והאחרון של שלב הבתים ושל הטופ 16.

אם יותם ימשיך כך גם ברבע הגמר מול ברצלונה, ייתכן שמיד אחרי משחק הפתיחה יגיע משחק הנעילה. ולא בארסה היא זו שתנצח. אבל עד לפתיחת הסדרה הזו יש עוד זמן. קודם לכן, שווה להעיף מבט לאחור - לאחד משלבי הטופ 16 המרתקים שהיו בתולדות היורוליג.

סדר עולמי חדש

פנאתינייקוס וריאל מדריד בחוץ, פנרבחצ'ה אולקר ופרטיזן בלגרד בפנים. פנאיוטיס יאנאקיס קיבל מפיני גרשון קבוצה גמורה, ובדרכו האיטית והלא אטרקטיבית הפך את אולימפיאקוס לשורדת היחידה מיוון. דייויד בלאט פתח את הטופ 16 עם ניצחון גדול על פאו וסיים עם שבעה שחקנים. נבן ספאחיה, שבעונה שעברה התקשה לעמוד בלחץ של מכבי, שייט להנאתו עם טאו ויטוריה.

מונטפסקי סיינה, שכבר הפכה את הליגה האיטלקית למגרש המשחקים הפרטי שלה, מסתמנת כקבוצה הכי מאיימת באירופה. אחרי צסק"א מוסקבה, כמובן, במה שנראה כשירת הברבור של אטורה מסינה. ואי אפשר בלי צביקה שרף, ש-17 שנים אחרי הפיינל פור האחרון שלו - נמצא היכן שז'ליקו אוברדוביץ', יסמין רפשה וסרג'יו סקאריולו היו חולמים להיות.

נומרו אונו: טרנס מוריס (מכבי ת"א)

תגידו שזה פרובינציאלי, אבל אי אפשר שלא לבחור בטרנס מוריס ל-MVP של הטופ 16. עוגן של יציבות, מינימום טעויות, ממוצע של דאבל-דאבל (14.7 נקודות ו-10.2 ריבאונדים), מטרייה אווירית (2.2 חסימות) וכושר דיוק מדהים מחוץ לקשת (13 מ-21, 61.9 אחוז) - כשתמיד השלשות מגיעות ברגע הכי נכון.

טרנס מוריס. סופרסטאר בלי גינונים של כוכב (צילום: אלי אלגרט)

קבוצה של איש אחד: וויל סולומון (פנרבחצ'ה אולקר)

הוא היה השחקן הכי מושמץ במכבי מאז קווינסי לואיס ועד וויל ביינום, והיום מתגעגעים אליו ביציעי היכל נוקיה. אומרים שוויל סולומון מתאים רק לקבוצות קטנות, אבל הוא הפך במו ידיו את פנרולקר לאחת משמונה הגדולות באירופה.

סולומון לא ירד מדאבל פיגרס בטופ 16. הוא תרם בכל אספקט אפשרי - 20.5 נקודות, 3.5 ריבאונדים ואסיסטים, שלוש חטיפות, 6.2 עבירות שנסחטו. 32.9 האחוזים שלו לשלוש בשלב הראשון הפכו לפתע ל-50, וכן, כדי שלא נחשוב שהוא התחרפן, הוא גם דאג לאבד 4.3 כדורים בערב.

וויל סולומון. הבעלים החוקיים של פנרבחצ'ה (צילום: איי אף פי)

וונטיגו מי? מילט פלאסיו (פרטיזן בלגרד)

הבחירה בניקולה פקוביץ' כנציג הסינדרלה מבלגרד בחמישייה היא אולי הטבעית ביותר, אבל החלטנו להימנע ממנה. הסנטר המונטנגרי בן ה-21 למד על בשרו עד כמה קשים חייו של כוכב על בהתהוות. הוא העמיד מספרים נאים בטופ 16, אבל היריבות למדו אותו. הוא פתח על הספסל כדי להימנע מבעיית עבירות, וגם סחט פחות: אם בשלב הראשון ביקר פקוביץ' 7.8 פעמים על הקו במשחק, הרי שבשלב הנוכחי הוא זרק רק 3.1 כדורים מהעונשין.

מילט פלאסיו. קילר במלוא מובן המילה (צילום: איי אף פי)

פלאסיו אינו הרכז הכי טוב באירופה. ללין גריר, למשל, היו מספרים מרשימים ממנו בטופ 16. הוא גם לא הכי חכם ובוודאי לא הכי מסודר. אבל מתברר שיש לו קילינג אינסטינקט בכמויות מסחריות. הוא היה אדריכל הנצחונות הביתיים על מונטפסקי (26 נקודות) ופנאתינייקוס (24), ובארבעת המשחקים האחרונים קלע 18.7 לערב ב-63 אחוזים מהשדה.

לאוניקאחה מלאגה יש תשעה זרים, לריאל ולווירטוס רומא שמונה, לז'לגיריס שישה ולפאו חמישה. לפרטיזן יש רק אחד, והוא הוביל אותה רחוק יותר מכולן ביחד.

רומיין סאטו, משקיף מימין. הברומטר של סיינה בטופ 16 (צילום: איי אף פי)

מאפריקה באהבה: רומיין סאטו (מונטפסקי סיינה)

רימאס קאוקינאס היה אחד השחקנים החשובים בסגל של מונטפסקי. הוא גמר את העונה כבר בדצמבר, ואיכשהו הספינה התייצבה מחדש. ל'איכשהו' הזה קוראים רומיין סאטו, גארד/פורוורד מהרפובליקה המרכז אפריקנית, בעונתו הראשונה ביורוליג.

למרות שלא עלינו: ג'רמיה מאסי (אריס סלוניקי)

גילוי נאות: ג'רמיה מאסי הוא אחד השחקנים האהובים עליי באופן אישי. קשוח, אטרקטיבי, עם לב ענק וכישרון נדיר. אריס סלוניקי לא עשתה משהו מיוחד בטופ 16, ולמען האמת לא הרשימה גם קודם לכן, אבל בכדורסל - כמו בכדורגל - אחד הכוכבים הגדולים ביבשת עונה לשם מאסי. מעטים, אם בכלל, האנשים שמסוגלים לעצור אותו.

ג'רמיה מאסי. רמה בפני עצמה (צילום: איי פי)

לאורך כל השלב השני הוא לא ירד מדאבל פיגרס וסיים עם ממוצעים נהדרים של 20 נקודות ו-9.3 ריבאונדים, ובדרך סחט גם 5.7 עבירות למשחק. החדשות הרעות הן שהוא חתום לעונה נוספת באריס, וניאלץ להמתין עוד שנה לפחות עד שנראה אותו בקבוצה שמתאימה למידותיו האמיתיות. נחכה בסבלנות.

הוחלף ברגע האחרון: לין גריר (אולימפיאקוס פיראוס)

עם הכדורסל הכי מגעיל באגן הים התיכון, יאנאקיס מתחיל להזכיר את הקמפיין הענק שלו עם נבחרת יוון באליפות אירופה ב-2005. לין גריר נתן טופ 16 מדהים. הוא נבחר פעמיים ל-MVP השבועי (בשתיהן נגד מכבי), אבל יצא מהחמישייה בגלל חולשתו במשחק המכריע אמש מול ריאל.

רודריק בלאקני האפור והלא אנוכי, כמו שיאנאקיס אוהב, הוריד מגריר את מעמסת ניהול המשחק - והבחור השתלט על אולימפיאקוס. גריר הוא הכוכב הבלעדי של האדומים - עם 18.8 נקודות, 3.5 אסיסטים, שתי חטיפות, 89.1 אחוז מהקו והמון המון מנהיגות. מסינה וחניכיו לא ילקקו דבש בפיראוס.

לין גריר. נתן שלב מדהים, אבל היה חלש דווקא נגד ריאל (צילום: רויטרס)

רק על הקווים: נבן ספאחיה (טאו ויטוריה)

לטאו ויטוריה אין נציג בחמישיית השלב. אין לה גם שחקן שמתקרב לשם, כי בדומה לצסק"א, למשל, היא פשוט קבוצה. טיאגו ספליטר הצטיין במחזור הראשון והאחרון, סרג'י וידאל בשני, וויל מקדונלד בשלישי, זוראן פלאניניץ' ברביעי ופאבלו פריג'יוני בחמישי. בין לבין היא חסרה את איגור ראקוצ'ביץ' ופיט מיקאל, כשג'יימס סינגלטון מתחיל רק עכשיו את העונה שלו.

נבן ספאחיה לא חש אפילו מכה קלה בכנף מול כל הפציעות, הבעיות והצרות. המאמן הקרואטי פתח בניצחון חוץ גדול ואמוציונלי על האקסית מווילנה, המשיך בתצוגות ענק נגד פנר ובסלוניקי והגיע עד מאזן 0:5, כשקבוצתו קולעת 90.2 נקודות בממוצע.

טאו לא לקחה ברצינות את המשחק האחרון באיסטנבול ואיבדה מעט מהמוניטין: היא נפרדה מהמאזן המושלם וקלעה רק 59, כשספאחיה נוחת בטורקיה 24 שעות אחרי שחקניו - בגלל ששכח את הדרכון. בית ה' אמנם היה החלש מבין ארבעת הבתים, אבל את הבאסקים זה לא מעניין. הם שלטו בו ללא עוררין, ניצחו באולמות קשים וסיימו עם הרקורד הטוב ביותר. על הנייר, טאו אמורה להיות הספרדית היחידה בפיינל פור, וזה אומר הכל.

נבן ספאחיה. יציל את כבוד האומה הספרדית ברבע הגמר? (צילום: רויטרס)

חמש נקודות למחשבה

הוליס נתן, הוליס לקח. בסיכום השלב הראשון הכתרנו את הוליס פרייס למלך החדש של אירופה. הוא הוביל במו ידיו הצנומות את לייטובוס ריטאס וילנה למקום הראשון בבית ב', כשלא מעט נצחונות רשומים בבלעדיות על שמו. בטופ 16 זה התהפך. איש לא ציפה מהליטאים לעשות יותר מדי ללא מאט נילסן ומריונאס פטראביצ'יוס, אבל דווקא פרייס היה זה שהפסיד להם את כל המשחקים הצמודים, שבוע אחר שבוע.

מסינה מגמגם בספרדית? אחרי הנפילה של פאו, לא ברור מי יוכל לעצור את צסק"א. טראג'ן לנגדון מנע מסגנית האלופה הפסד ביתי מביך לרומא במחזור הראשון, כשקלע שלשת ניצחון מטורפת. הוא המשיך ושידרג עצמו לאורך הטופ 16, וחיפה על הירידה הקלילה (והזמנית) בכושרו של רמונאס שישקאוסקאס. תיאו פפאלוקאס חזר לעצמו ושבר את שיא האסיסטים של השלב הזה, אבל לתשומת לבו של מסינה: צסק"א הפסידה בשני משחקיה בספרד, כשהיא קולעת 64 ו-62 נקודות. סימן לבאות, לקראת הפיינל פור במדריד?

מארק סליירס. אליל ילדות למבוגרים (צילום: רויטרס)

הקונספציה שוב קרסה. למרות העניין הרב שעורר הטופ 16, לא מעט דברים צריכים להשתנות ביורוליג. השלב הראשון ארוך, מייגע ובחלקו הגדול מיותר. אין שום הצדקה לארבע נציגות איטלקיות או לשתיים מצרפת, כשרוסיה מקבלת רק אחת, ולמען האמת - נסתדר היטב גם עם שלוש ספרדיות ולא ארבע.

גם החוזים האוטומטיים עושים עוול, והגיע הזמן להכניס סיבוב מוקדמות לפני פתיחת המשחקים. לא עברת את השלב הראשון? תילחם בעונה הבאה במפגש נוקאאוט נגד אחת משמונה הראשונות ביול"ב קאפ. כשדינמו מוסקבה וחובנטוד בדאלונה יעיפו את פרוקום סופוט ולה מאן, הכדורסל האירופי ירוויח.

ובמקום השביעי בעולם: קטשפר