הקופות המפעליות - זן הולך ונעלם?
החודשים האחרונים הציפו אל פני השטח את חשיבות איכות הניהול בקופות הגמל ובכללן קופות הגמל המפעליות, המרכזות כ-55 מיליארד שקל, כ-20% מענף קופות הגמל. האם קופת הגמל של התעשייה האווירית היא סנונית ראשונה, המאותתת כבר כיום כי עבר זמנן של הקופות המפעליות?
החודשים האחרונים הציפו אל פני השטח את חשיבות איכות הניהול בקופות הגמל. בעוד פרפקט נדרשה לתקן תשואה רטרואקטיבית ופריזמה חשפה את כשלי ניהול ההשקעות בקופות הגמל חרמון ותבור לציבור, גם בקופת הגמל של התעשייה האווירית בה איבדו העמיתים 8% בחודש, נחשפו ליקויים חמורים.
קופת הגמל של התעשייה האווירית היא חלק מקופות גמל המפעליות שהוקמו ביוזמת ארגוני עובדים במפעלים או בסקטורים שונים. כיום קופות גמל מפעליות מרכזות סכום אסטרונומי של 55 מיליארד שקל מכספי הציבור - כ- 20% מתעשיית קופות הגמל (268 מיליארד שקל).
כדי לבחון האם קופת הגמל של התעשייה האווירית היא סנונית ראשונה, המאותתת כבר כיום כי עבר זמנן של הקופות המפעליות, פנינו לשני מומחים בתחום שינסו להכריע בסוגיה: אייל בן שלוש, הרוח החיה מאחורי וועדת בכר שסבר כבר אז כי הקופות המפעליות הן זן נכחד וכן לעו"ד דביר כרמון, בעל משרד עו"ד המתמחה בתחום חסכון ארוך טווח המטפל בין השאר בגופים מוסדיים סקטוריאלים.
"קופות הגמל המפעליות הן עדיין המוצר האופטימלי של המשק. כמעט כל אדם יכול למצוא את עצמו משויך לקופת גמל מפעלית. ישנם סקטורים רחבים כדוגמת סקטור האקדמאים, סקטור המנהלה והפקידים וסקטורים רחבים אחרים שיכולים לשרת את ציבור החוסכים לטווח ארוך, כך שלומר שהקופות המפעליות צריכות להיעלם מן העולם - זו נבואה שאני בספק אם תגשים את עצמה, אומר דביר כרמון, בעל משרד עו"ד המתמחה בתחום חסכון ארוך.
בעידן של אחרי ועדת בכר יש זכות קיום לדעתך גם לקופות המפעליות הקטנות?
"אני בהחלט חושב שלאור דרישות הרגולציה המחייבות השקעה במערכות מיכון, אבטחת מידע, חלה התייקרות בניהול הכספים בחיסכון ארוך הטווח. כפועל יוצא, קופות מפעליות קטנות המנהלות נכסים בהיקף כספי הנמוך מחצי מיליארד שקל, יהפכו ללא רלוונטיות. כאשר העלויות הקבועות מתחלקות על היקף נכסים קטן יחסית, שיעור ההוצאות בפועל גבוה וזאת גם הסיבה שלא מעט קופות מפעליות קטנות עברו לידיים פרטיות. יחד עם זאת, קופות מפעליות המנהלות נכסים בהיקף של למעלה ממיליארד שקל נהנות מיתרון לגודל - יתרון המאפשר להן לעמוד בדרישות הרגולטור ועדיין לספק לעמיתים תנאים עדיפים".
הקופות המפעליות העלו אף הן את דמי הניהול, היתרון בעלויות לא התבטל?
"הייתה עלייה קלה בחלק מהקופות המפעליות, אך עדיין הפערים בדמי הניהול הם משמעותיים. הבעיה היא שאף אחד היום לא בודק את התשואה נטו וזה משרת את הקופות של הגופים הפרטיים שגובים 1.5%-2% בשנה. בחמש שנים האחרונות הקופות המפעליות השיגו תשואה נמוכה ב-1% מתעשיית קופות הגמל, כך שבנטרול דמי הניהול הקופות המפעליות הציגו תשואה עדיפה נטו. גם העובדה שהגופים מפרסמים באתר הגמל-נט את דמי הניהול הממוצעים יוצרת עיוות, כיוון שחלק מהעמיתים בקופות של הגופים הפרטיים מסבסדים עמיתים אחרים להם יש דמי ניהול מופחתים".
בכל זאת, קשה להתווכח עם העובדה שהניהול בקופות המפעליות איכותי פחות?
" זאת הנחה שגוייה ופופוליסטית ללא ביסוס עובדתי. בדירקטוריונים של הקופות המפעליות יושבים נציגי עובדים או נציגי מעסיקים שלמעשה נבחרים מתוקף היותם בעלי בקיאות בשוק ההון. הערך המוסף הוא שאותם דירקטורים מודעים לצורכי העמיתים כיוון שהם מכירים את הסקטור אותו הם מייצגים".
חוסר הניסיון לא מהווה חיסרון?
"לחברי הדירקטוריון יש ניסיון בתחום הניהולי ולחלקם בתחום ההשקעות. צריך לזכור שמה שנדרש מהדירקטוריון הוא לקבוע בקווים כלליים את מדיניות הקופה ואת האופן בה הקופה תנוהל. מעבר לכך, ממנה דירקטוריון הקופה המפעלית את חברי וועדת הביקורת וועדת ההשקעות הכוללים נציגות חיצונית וכאן שמים דגש על מקצועיות וניסיון".
מה באשר לטיב מנהלי ההשקעות?
"בניגוד לרושם השלילי שמבקשים בתי ההשקעות הפרטיים לייצר בנוגע לאיכות מנהלי ההשקעות בקופות המפעליות, העמיתים זוכים לניהול מהמדרגה הראשונה. כך למשל בקופת הגמל של האקדמאים נבחרו לנהל את ההשקעות שלושה גופים שונים: אלטשולר שחם, פסגות ומנורה במסגרת מכרז שערכה הקופה, בנובמבר אשתקד, בין מנהלי התיקים..מהלך זה הוכיח את עצמו ואף דחף את ההסתדרות לבצע מכרז עבור כל הקופות המפעליות. לקבל ניהול איכותי משלושה גופים מובילים ולשלם בסופו של דבר דמי ניהול בשיעור של 0.26% זאת פריבילגיה שאף עמית לא יקבל בקופת גמל אחרת".
"היקף הנכסים של קופת הגמל לאקדמאים עומד כיום על כמיליארד שקל, שחולק בין הגופים המנהלים, כך שמעבר לעלות הניהול הנמוכה שנקבעה ברמה של כ-0.08%, נהנים העמיתים גם מפיזור ההשקעה ומהאפשרות להחליף את מנהל ההשקעות בהתאם להצלחותיו. בניגוד לשאר עמיתי הקופות בתעשייה, הנאלצים באופן אישי לבחון באופן עקבי את תוצאות הקופות שלהם ולהתנייד בהתאם על מנת להחליף את מנהל ההשקעות. בקופת הגמל של האקדמאים העמיתים אינם נדרשים לכך, ועדת ההשקעות המקצועית של הקופה יכולה להחליף מנהל במידת הצורך למנהל מוצלח יותר, ללא צורך בהליך אישי אל מול העמית.
יתרון נוסף להעברת ניהול ההשקעות לגופים הפרטיים הוא חשיפה לביקורת והפיקוח של גופים אלו מעבר לבקרה והפיקוח של הקופה עצמה".
מה באשר ליתרון לגודל של הברוקרים הפרטיים?
"ליתרון לגודל יש גם חסרונות במקרה של הברוקרים הפרטיים. אמנם ברמת הבקרה והפקוח הם נטולי אינטרסים, אך בכל הנוגע למבנה בתי ההשקעות היום הם חשופים לניגוד עניינים לדוגמה רובם הם גם בעלי חברות חיתום וברוקראז'. אי אפשר להתעלם מהעובדה שבגופים הפרטיים מנהלי ההשקעות נמצאים בקונפליקט לא פשוט, שהרי מצד אחד הם חייבים לפעול לטובת העמיתים בקופה ומצד שני הם מופעלים עליהם לחצים מצד החברות האחיות בבית ההשקעות לסייע לרווחיות על ידי תרומה להיקפי הפעילות של בית ההשקעות.
בשורה התחתונה - אין גיוסים משמעותיים בקופות המפעליות, איך אתה מסביר את זה?
בניגוד לשאר בתי ההשקעות, הקופות המפעליות לא משקיעות בפרסום לציבור הרחב, שכן בהגדרה הן פונות לסקטורים ספציפיים. צריך גם לזכור שהשקעה בגיוס לקוח חדש מתבצעת על חשבון העמיתים הקיימים בקופות, ואילו הקופות המפעליות גובות דמי ניהול על פי ההוצאות בפועל.
"מעבר לכך מקומם אותי שחלק מציבור כיום בוחרים להשקיע את כספי החסכונות והפנסיה שלהם כל סמך פרסומות בטלוויזיה בהם משתמשים בדוגמן, שחקן או סתם סירת מפרש כדי למכור אפיק חיסכון פנסיוני – זה זלזול באינטליגנציה לדעתי. ההשקעה בחסכון ארוך טווח היא מההשקעות המהותיות ביותר בחייו של אדם, בהיקף נכסים דומה לבית שהוא רוכש, ומנגד אנשים מקבלים החלטות הרות גורל בנושא זה בפחות זמן שהם משקיעים לרכישת פלזמה חדשה".
"בנוסף, לאף בנק כיום אין אינטרס להפיץ את הקופות המפעליות, כיוון שהוא לא יזכה לעמלת הפצה. עמלת ההפצה לבדה היא 0.25%, כך שתשלום עמלה לבנק מבחינת חלק מהקופות המפעליות משמעותה הכפלת דמי הניהול".
בניגוד לכרמון, אייל בן שלוש, לשעבר הממונה על שוק הון, חושב אחרת. בן שלוש שהתבטא בתקופת כהונתו במשרד האוצר, כי יש לחסל את תופעת הקופות המפעליות, מחזיק בעמדה זו גם כיום.
"צריך לעשות אבחנה בין השייכות של העמיתים למכשיר השקעה לטווח ארוך לבין ההתנהלות המקצועית שלו. היתרון היחסי הקופות הגמל המפעליות הוא לאפשר לעמיתים להשיג תנאים טובים יותר. מנגד, בכל מה שקשור לניהול הם בעמדה נחותה. בעולם החדש היכולת לכפות את התנאים הולכת ונחלשת הדרך לשמור על העמיתים היא לייצר להם יתרון יחסי"., מציין בן שלוש.
יש מגמה של הוצאת הניהול למנהלי השקעות חיצוניים – זה הפיתרון?
"להוציא את התיק לניהול חיצוני זה לא מספיק היום. הקופות המפעליות צריכות להעביר באופן מלא את הקופות לידיים פרטיות. השוק מתמחר נכון ידע וידע כאמור עולה כסף. המנהלים הפועלים בתוך הגופים האלה בחינם – אני לא בטוח שזה כדאי. אותם גופים השייכים להסתדרות קונים היום חבילות נופש במיליוני שקלים, ועל אותו משקל מדוע הם לא מחליטים לנהל בתי מלון".
מה לגבי קופות מפעליות גדולות – גם להן אין זכות קיום עצמאית?
"אני לא רואה יתרון יחסי של קופות הגמל המפעליות. מפעל גדול למרות שיש לו מעל חצי מיליארד שקל נכסים, צריך לבחור את מודל ייעוץ ובקרה נכון. אותו מפעל או ארגון צריך להתמקד היכן שיש לו יתרון יחסי ובהקשר הזה הוא ארגון רווחה ולא מוסד פיננסי. תפקידו של אותו מפעל לדאוג שהתנאים שהובטחו לעמיתים יתקיימו, לא מעבר לכך. לפיכך, אין לארגוני עובדים זכות קיום בפורמט היחסי בטח לא בביקורת וניהול השקעות".
צפיתם את הכשלים שנחשפים היום בקופות הגמל?
"אם מסתכלים באופן כללי, גם האופטימיים ביותר לא האמינו לפני שלוש שנים שתהיה התמקצעות של גופים, תפיסה חדשה ויקום עולם של מוצרים ופתרונות. כיום יש יותר מוצרים ויותר תחרות".
"הגופים הפרטיים הפכו בזמן קצר לשחקנים משמעותיים בשוק ההון. קופות הגמל וקרנות הנאמנות שרכשו בתי ההשקעות נשענות עדיין על מערכות התפעול של הבנקים, הבעיה היא שהגופים הפרטיים לא השכילו להתאים את מערכות הניהול והבקרה באופן כזה שיתאימו להיקף הנכסים שבניהולם.
"המצב הנוכחי, מחייב את בתי ההשקעות להתרכז כיום בניהול, שליטה ובקרה של תהליך ההשקעות. ללא אימוץ התפישה החדשה לפיה יש לשים דגש על מזעור הסיכונים התפעוליים וניהול הסיכונים, יש קרקע פורייה לכישלונות נקודתיים נוספים".
איך תיראה תעשיית קופות הגמל לדעתך עוד שנתיים-שלוש?
"אני מעריך שיהיו מיזוגים של גופים בינוניים, כיוון שלשחקנים קטנים יש יתרון בכך שהם שחקני נישה, ולעומתם לשחקנים הגדולים בשוק יש יתרון לגודל בשירות, בטכנולוגיה ובניהול סיכונים. לפיכך הגופים הבינוניים הם אלו שיצטרכו בעתיד הקרוב להחליט על המשך דרכם".
הקופות המפעליות – ייעלמו לדעתך בשנים הקרובות?
"אין לי ספק שזה יקרה בסופו של דבר, מתי זה יקרה קשה להעריך אבל זה תהליך שלא יקרה שנה-שנתיים".
אייל בן שלוש, לשעבר הממונה על שוק הון
מומלצים
