שתף קטע נבחר

צילום: ויז'ואל/פוטוס

דברים שצריך לדעת על דלקות בדרכי השתן

אלפי תינוקות, פעוטות וילדים סובלים מדלקות בדרכי השתן מדי שנה. במרבית המקרים, הגורם לכך הם חיידקים צואתיים. הבשורה היא שאפשר למנוע את מרבית המקרים. מדור נוסף בסדרת הדברים שכל הורה חייב לדעת

כאחוז מכל הבנים וכ-5 אחוז מהבנות יסבלו עד גיל 5 מדלקות בדרכי השתן, הגורמות לתגובה דלקתית בכיס השתן, אך עלולות לעלות מעלה ולפגוע בכליות ואף לחדור לזרם הדם ולגרום למחלה קשה. במרבית המקרים הגורמים לכך הם חיידקים צואתיים שנובעים מהיגיינה לא נאותה, אבל מתברר שיש מה לעשות כדי להימנע מהתופעה.

 

למה זה קורה?

דלקות בדרכי השתן נגרמות בעיקר מחיידקי אשריכיה קולי (E. Coli), קלבסיאלה, פרוטאוס ואנטרוקוק וכן מחיידקים אחרים מאותה משפחה הקרויה גרם שלילי. אופן חדירת החיידקים שונה בין נשים לגברים וקשור באורך השופכה, שהיא הקטע המקשר בין שלפוחית השתן לפתח יציאת השתן.

 

אצל בנות היא קצרה (3-2 סנטימטרים בלבד) ומאפשרת מעבר נוח של חיידקים מאזור פי הטבעת לשלפוחית השתן. לעומת זאת, אצל גברים השופכה ארוכה הרבה יותר (25-20 סנטימטר אצל גבר בוגר), מה שמקטין את הסיכוי לחדירת חיידקים בצורה זאת.

 

הסיבה העיקרית לדלקות בדרכי השתן אצל ילדים היא ניגוב לא נכון של העכוז. הניגוב לאחר פעולת מעיים או בעת החתלה, צריך להיעשות בעיקר אצל בנות, מאיזור איבר המין לכיוון פי הטבעת. ניגוב הפוך או ניגוב ב"סיבובים" עלול לגרום לחדירת החיידקים ישירות אל הנרתיק ומשם לדרכי השתן.

 

סיבה שכיחה נוספת היא התאפקות של הילד, בתקופת הגמילה מחיתולים: הילד מנסה להישאר "יבש", השתן מצטבר בשלפוחית מה שיוצר חממה נפלאה לחיידקים וסיכוי מוגבר לדלקת בדרכי השתן.

 

סיבות נוספות שכיחות פחות הן מומים מולדים בדרכי השתן, ובהם רפלוקס הגורם אצל 1% מהילדים לחזרת שתן אל הכליות ומומים נוספים בפות או בפין.

 

הסכנה המרכזית בדלקות בדרכי השתן היא דלקת בכליות הקרויה פיילונפריטיס. דלקת כזו, אם אינה מטופלת בזמן גורמת לצלקת ברקמת הכליה ועלולה לפגום בתפקוד הכליות ולגרום גם לעליית לחץ דם ולצורך בטיפול תרופתי ובדיקות תכופות.

 

הסימפטומים

הסימנים לדלקות בשלפוחית השתן דומים בקרב בנים ובנות וכוללים תכיפות ודחיפות במתן שתן, צריבה, ולעתים אף שינויים בצבע השתן, שעלול להיות עכור. גם ריחו של השתן עלול להיות חריף מהרגיל, שכן החיידקים גורמי הדלקת מפרקים את חומרי השתן, פעולה כימית המלווה בהיווצרות גזים.

 

כאמור, החיידקים המתבייתים על שלפוחית השתן עלולים לעלות לעבר הכליות, אז הם גורמים לדלקת המכונה פיילונפריטיס המתבטאת בעליית חום הגוף, צמרמורת, כאב בטן ומותן, שתן כהה (שתן קוקה-קולה) ולעתים לפגיעה בכליה. במקרים חמורים חודרים החיידקים גם לזרם הדם, אז הם גורמים לזיהום הקרוי יורוספסיס שעלול להיות קטלני.

 

האבחון

הכלי הראשון לאבחון דלקת בדרכי השתן הוא התשאול הרפואי. דיווח על הסימנים האופייניים לדלקת זאת, ולעתים אף על דם בשתן וכאבים עוויתיים בבטן התחתונה, מבהיר את הצורך בבדיקת שתן כללית ובבדיקת שתן לתרבית.

 

בתרבית השתן מנסים לבודד את החיידק הגורם לדלקת כדי לזהות אותו ולקבוע מהו הטיפול האנטיביוטי המתאים ביותר. הרופא עשוי לבצע גם בדיקת דם שתאשר האם אכן קיים זיהום חיידקי המתבטא בעלייה של כדוריות הדם הלבנות (לויקוציטוזיס).

 

איך מטפלים?

הטיפול בדלקות בדרכי השתן הוא כאמור באמצעות אנטיביוטיקה המתאימה לסוג החיידק הגורם לדלקת, בכדורים, או בעירוי תוך-ורידי שמחייב אשפוז בבית החולים. ככלל נהוג לאשפז כל מקרה של דלקת בדרכי השתן אצל תינוקות מתחת לגיל חצי שנה, בשל החשש לזיהום כללי ולפגיעה כלייתית. במהלך אישפוז כזה יקבל הילד אנטיביוטיקה לתוך הוריד, עד קבלת תוצאות תרבית השתן המאשרת את סוג החיידק שצמח, שיאפשר בחירת אנטיביוטיקה ספציפית יותר.

 

במקרים בהם הילד חיוני, עירני, פעיל, אינו מקיא ומסוגל לבלוע תרופה מקובל להתחיל טיפול דרך הפה למשך כ-10 ימים עד שבועיים, לאחריהם ממשיכים בטיפול מונע במינון נמוך, עד לביקורת אצל נפרולוג ילדים.

 

איך מונעים?

  • נגבו נכון
    שמירה על היגיינה נכונה בעיקר לגבי בנות, שאצלן כאמור אחד הגורמים העיקריים להופעת הדלקת הוא נדידת חיידקים מאזור פי הטבעת לנרתיק. מדובר לא רק ברחצה, אלא גם בניגוב יסודי של פי הטבעת לאחר כל יציאה, והקפדה על ניגוב הצואה לא לעבר הנרתיק, אלא בכיוון ההפוך.

 

  • לא להתאפק
    הרגילו את הילד להימנע מהתאפקות, באמצעות תגמולים ועידוד.

 

  • מעקב רפואי
    אם הילד סובל מ-3 דלקות דרכי שתן בשנה או יותר, יש לגשת לייעוץ אצל נפרולוג ילדים אשר ישקול ביצוע הדמיה של דרכי השתן לאיתור מומים.

 

  • חמוציות
    מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי שתיית מיץ חמוציות (cranberries) משנה את דרגת החומציות בשתן (pH) ויוצרת בנוזל השתן תנאים המסייעים בהשמדת החיידקים. מהמחקרים אף עולה כי שתייה יומיומית של מיץ חמוציות מונעת התפתחות של זיהומים חוזרים בדרכי השתן. עם זאת, עדיין חלוקים המומחים באשר ליעילות החמוציות. כך או כך, מיץ החמוציות לא הוכח כיעיל במניעת הדלקות אצל בנים.

 

  • אנטיביוטיקה עד הסוף
    אם הילד לקה בדלקת בדרכי השתן, הקפידו על סיום הטיפול האנטיביוטי עד סופו. גם אם מצבו של הילד משתפר, הפסקה של הטיפול לפני שחלפו 10-14 ימים, עלולה לגרום להתרבות של חיידקים בודדים שנותרו, ואף להיווצרות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.

 


פורסם לראשונה 27/03/2008 23:21

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים