ועדת חוץ וביטחון אישרה את חוק המילואים
השבוע צפוי לעלות בכנסת לקריאה סופית חוק המילואים - לפיו חיילי מילואים ישרתו לא יותר מ-54 ימים וקצינים 84 ימים בשלוש שנים. בנוסף יקבלו המילואימניקים שתי נקודות זיכוי מס. עלות החוק: 800 מיליון שקלים בשנה
ההיסטוריה בדרך: ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה הבוקר (יום ב') לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק המילואים, אשר צפויה לעלות לאישור סופי במליאת הכנסת השבוע, עוד לפני היציאה לפגרה.
על פי הצעת החוק, מספר הימים המרבי לשירות מילואים לגבי מי שאינו קצין וממלא תפקיד שאינו פיקודי הינו 54 ימים במשך שלוש שנים; חייל מילואים שאינו קצין וממלא תפקיד פיקודי ישרת במילואים לכל היותר 70 ימים במשך שלוש שנים; חייל מילואים שהוא קצין ישרת במילואים 84 ימים לכל היותר במשך שלוש שנים.
בכל מקרה, קובע החוק, אורכו של שירות מילואים למטרת תעסוקה מבצעית לא יעלה על 25 ימים בכל שירות. בנוסף, חייל מילואים לא ייקרא לשירות מילואים למטרת תעסוקה מבצעית יותר מפעם אחת במהלך תקופה של שלוש שנים רצופות. עם זאת, שר הביטחון יוכל לקבוע כי חייל ייקרא לשירות מילואים יותר מפעם אחת בשל צרכים בטחוניים.
בנוסף, שר הביטחון יוכל לקבוע בצו, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, כי מספר הימים המרבי בו יישרת חייל מילואים יהיה עד 108 ימים בתפקידים מיוחדים, למשך תקופה של שלוש שנים במספר מקרים בהם: צורך בתקופת הכשרה ואימון ארוכות יותר וחוסר בכוח אדם.
על פי הצעת החוק, שר הביטחון רשאי יהיה לגייס מילואים בצו 8 באישור הממשלה. בנסיבות חירום, יוכל השר להסתפק באישורו של ראש הממשלה. אם ראש הממשלה משמש גם כשר הביטחון, יתייעץ עם ממלא מקומו. בנוסף, יחויב שר הביטחון להביא את הצו שהוציא לאישור, בתוך 48 שעות, לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
הצעת החוק קובעת גם את התגמולים והזכויות של חיילי המילואים. עלותה של הצעת החוק הינה על-פי ההערכה כ-800 מיליון שקל. חיילי מילואים יקבלו מענק בשווי של עד שתי נקודות זיכוי במס, חייל מילואים שמשתכר שכר מינימום או לא עובד יקבל כ-5,000 שקלים עבור חודש מילואים. בנוסף, יינתנו פיצויים בגין אובדן הכנסה בשל ימי מילואים.
הממשלה תקבע את היקף המילואים
ההצעה, שמורכבת מהצעת חוק ממשלתית ומהצעת חוק פרטית שמוזגו, עוסקת בחובת שירות המילואים, בהיקף מערך המילואים, בהגבלה על הקריאה לשירות מילואים, בתגמולים למשרתים במילואים ועוד. חלק מהצעת החוק הפרטית יידון בעתיד בהמשך."מטרתו של חוק זה להגדיר את מבנה מערך המילואים של צבא הגנה לישראל, כשירותו ומטרותיו, וכן את המתווה לקריאה לשירות מילואים ואת חובותיו של חיילי המילואים וזכויותיו, והכל תוך ראיית מערך המילואים כחלק בלתי נפרד מצבא ההגנה לישראל", קובעת מטרת הצעת החוק.
על פי הצעת החוק החדשה, היקף מערך המילואים למשימותיו בשעת חירום ייקבע בידי הממשלה, לפי הצעת שר הביטחון. הממשלה - קובעת הצעת החוק - תבחן לפחות אחת לשנה את הצעתו של שר הביטחון ואת הצורך לערוך בה שינויים. מידי שנה יציג השר לממשלה ולוועדת החוץ והביטחון את רמת הכשירות הנדרשת ממערך המילואים, כפי שאושרה על ידו.
ומה באשר לנמנים עם מערך המילואים? הצעת החוק קובעת כי "יוצאי צבא שנמצא כשיר לשירות ביטחון לפי החוק, ושאינו בשירות סדיר, יימנה עם מערך המילואים, אלא אם קיבל פטור לכך". למעשה, השירות במילואים יהיה אוטומטי וצה"ל יישאר "צבא העם".
סגן שר הביטחון, מתן וילנאי, שקידם את הצעת חוק המילואים אמר בעקבות אישורו: "מדובר בצעד חשוב ביותר בדרך לחקיקת חוק היסטורי לטובת אנשי המילואים וצה"ל".
יו"ר ועדת החוץ והביטחון בכנסת, ח"כ צחי הנגבי (קדימה), אמר בסיכום הדיון בוועדה כי "הכנסת התאחדה כאיש אחד סביב מערך המילואים". לדבריו, "הנמנים על מערך המילואים מהווים קבוצה נבחרת בחברה הישראלית המרימה תרומה ייחודית למדינה. החוק, המסדיר את כלל מנגנוני הקריאה, השירות, הפיצוי, התגמול וההוקרה לחיילי המילואים, מהווה בשורה של ממש לאותם אזרחים ישראלים אשר נושאים על שכמם את ביטחון ישראל עשרות שנים, גם לאחר שסיימו את שירותם הסדיר".
לפנייה לכתב/ת 
