שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: שרון בק
    רק מה שאת אוהבת
    בספטמבר 2004 התראיינה שוש עטרי למוסף "7 ימים" של ידיעות אחרונות, לרגל "סודות ושקרים", רומן הביכורים שהוציאה. בראיון היא סיפרה על הייאוש מגברים, על הניסיונות להרות, ועל השנים שבהן הפכה מובטלת, נזקקה להשתלת כליה וחייתה על סף עוני

    הראיון עם שוש עטרי מתקיים בשכיבה על הספה. עטרי מתאוששת בימים אלה מניתוח בגב וסובלת מכאבים עזים. דווקא עכשיו, במצבה זה, היא נראית יפה ושברירית מאי פעם. בעקבות הניתוח השילה כ‭20-‬ ק"ג.

     

    לידנו מונח "סודות ושקרים‭,"‬ רומן הביכורים שלה (הוצאת ידיעות אחרונות‭,(‬ ספר ש"נכתב מתוך ייאוש‭,"‬ כדבריה. לאחר שעברה השתלת כליה בשנת 2000 ופוטרה ממשרתה ברדיו האזורי, מצאה עצמה עטרי כמעט חסרת כל. "שלוש שנים וחצי חייתי בעוני. בלי עבודה ובלי כסף. אמרתי לעצמי שאם אשב על התחת ואכתוב, זה הדבר היחידי שיציל אותי. הספר הזה נכתב בדפיקות לב חזקות. ממש הרגשתי את הלב שלי בלסת מרוב התרגשות".

     

    התוצאה מאכלסת 479 עמודים גדושים בקורותיה של הגיבורה שירה מילר, לשעבר עשירה לוי, בת למשפחה דתית מרחובות שעוברת עם אחותה הקטנה לתל-אביב רק כדי לחזור בשאלה, לשנוא את עצמה, לעזוב לניו-יורק, להתחתן עם טייקון פורנו מקומי, לכתוב פורנו בעצמה ולהתגלגל בין משברים, גברים, מועדוני סאדו והרפתקאות נוספות.

     

    יש משהו מפתיע בבסיסו בנושאי העיסוק הנועזים שבחרה עטרי לספרה. עד היום היא הקפידה שלא לחשוף הרבה מחייה הפרטיים. עטרי הציבורית, המוכרת, שדרנית הרדיו הוותיקה – מאושיות רשת ג' המיתולוגית – אחותן של גלי ויונה, היא פרסונה ציבורית מתונה למדי. מה לה ולמדמנות סאדו ופורנו. אבל הספר דוחף לקדמת הבמה עטרי חדשה, עסיסית בהרבה. תיאורי הסקס המרובים "הם תיאורים של סקס שחלמתי שיהיה לי‭,"‬ היא אומרת. "הכל נכתב מתוך מרירות ותקווה, מנקודת מבטה של האישה ומנקודת האין-אורגזמה שלה‭."‬

     

    טוב, זה כבר מצריך בירור אישי מעט מעמיק יותר. עטרי – שמרגישה כיום, כדבריה, כי הגברים בחייה היו אכזבה מתמשכת – מודה ברצון ש"אין לי אהבה כבר הרבה שנים. בשלב מסוים ויתרתי על סקס ואהבה. החלטתי שלא שווה. שהתשואה לא מצדיקה את ההשקעה‭."‬

     

    איך זה קרה?

     

    "תמיד הייתי זאת שמשקיעה יותר ורוצה יותר. ותמיד בחרתי בחורים מחורבנים. אני לא אוהבת פרידות. לא יכולה לסבול את זה. אומרים לי: 'בואי נכיר לך את זה וההוא‭,'‬ ואני אומרת: 'אוי, אני כבר יודעת איך זה ייגמר‭.'‬ לא רוצה אפילו להתחיל‭."‬

     

    הסקס לא חסר?

     

    "יכולתי להיות שנים בלי סקס, ואם נדלקתי על בחור, זה היה על הכול. כלומר תמיד על בחורים מחורבנים, אבל תמיד על המכלול. ולפעמים יש סקס טוב, והבחור הוא תולעת דוחה. אז את שוכבת איתו בהתחלה, עד שאת מגלה מה הוא. והוא משעמם ואומר נוח בשבע שגיאות. היה לי אחד שלא הצליח להוציא מהפה שלו את המילה 'ארלוזורוב‭,'‬ ואני לא מדברת על חיים ארלוזורוב, שהוא לא ידע בכלל מי זה, אלא על הרחוב‭."‬


    שוש עטרי עם אחיותיה גלי ויונה (צילום: ענת מוסברג)

     

    בספרה מקבל התסכול הזה ניסוח מחמיר יותר. עטרי עצמה מראה לי את הפסקה הרלוונטית בספר כשהיא נשאלת לגבי הגברים בחייה. הנה מה שמעידה על עצמה גיבורת הספר שירה מילר: "הגברים שהכנסתי לחיי היו איומים ונוראים. התנקזו אליי כל השקרנים, הנצלנים, הבוגדנים, התחמנים, הנחשיים, הפלצנים, המפליצים, הצבועים, הבזויים, המנוולים, הזדוניים, הסאדיסטים, הרשעים, הפוגעניים, הדורסניים ולבסוף, הזן האופייני והספציפי לבני האדם בני הגזע הזכרי‭...‬ ואני מתכוונת לאלה שפתאום נעלמים בלי הסבר, כאילו בלעה אותם האדמה‭...‬ אלו היו הגברים שרציתי שימותו. בעזרתי, אם אפשר‭."‬

     

    עטרי מודה שהיו לה לא מעט כאלה גם בחיים. העיתונות לא תיעדה את כולם, אבל בשנות ה‭80-‬ וה‭90-‬ כיכבה עטרי בקביעות במדורי הרכילות, ובין היתר נקשר שמה בשמם של גבי גזית ‭")‬חבר טוב. אחד הנפלאים שפגשתי‭,("‬ שאולי ויצמן, יוסף וילף, רובי קסטרו ועמי אושפיץ – לו נישאה ומיד התגרשה. "אבל אני יכולה להגיד לך שבחיים לא הייתי חוזרת לאיש מהם‭,"‬ היא מבהירה. "אין לי למה להתגעגע. מתגעגעים למשהו שהיה טוב, לא‭"?‬

     

    ולא היה?

     

    "בחרתי גברים יפים, וזה מה שעניין אותי אז. מאחורי זה לרוב לא היה כלום. אז אכלתי אותה ושילמתי המון שנים שעברו סתם. הייתי נורא יפה, והייתי קוסמת. מקסימה אותם. ידעתי איך: הייתי מחייכת, העיניים שלי היו מבריקות, ודווקא לא הייתי קלה להשגה. פשוט היה בי משהו שגברים אהבו. השגתי כל מי שרציתי, אבל הייתי מעייפת אותם נורא מהר. באנרגיות, בדרישות שלי שיידעו יותר, והייתי נורא נעלבת מזה שלא מעניין אותם‭."‬

     

    איפה, מבחינתך, הקושי העיקרי ביחסים?

     

    "שימי שתי חיות מעבדה בכלוב להרבה זמן, תראי שקשה לחיות ביחד. לי זה קרה כמה פעמים, ואולי בחרתי בגברים הלא נכונים. זה לא היה שקע ותקע. את יודעת בכמה לבבות צריך לקלוע עד שפוגעים בול? ומילדות אני פוחדת ממחויבות. פוחדת מהקטע שאתאהב וזה ייגמר. אני לא רוצה לסבול. טוב לי לבד, כשאיש לא מכאיב לי. הרגלתי את עצמי. אני עוברת עכשיו תקופה מאוד שקטה. תקופה ארוכה של החלמה. אני לא מסוגלת שישחקו איתי‭."‬

     

    נישואיה לעמי אושפיץ, מאבטח מטוסים שהפך לשחקן, בשנת ‭,'90‬ החזיקו מעמד חמישה חודשים. מסקנה? "אין מסקנה. כמו שאומרים על הדמוקרטיה – שהיא בכלל לא אידאלית, אבל מכל האפשרויות האחרות היא הכי נסבלת – אז ייתכן שנישואים זו האופציה הכי נסבלת מבין הרבה אופציות אחרות. במה שהיה לי – לא הצלחתי. התחתנתי עם הבן אדם שאיתו הכי פחות הייתי צריכה להתחתן. זה קרה בגלל שאמא שלי בדיוק גססה. הבטחתי לה שאני מתחתנת כדי שהיא תתעורר מהתרדמת. אז אמרתי לה‭."‬

     

    תתחתני שוב?

     

    "אם אפגוש מישהו שימצא חן בעיניי, כן. אבל ככה, בכללי? לא‭."‬

     

    ומה תעשי אחרת?

     

    "אולי אדבר פחות. תראי, הייתי טובה כל חיי. אני נשמה טובה, ולא הבנתי איך בחורים שאני מתנהגת אליהם כל כך יפה הלכו אחרי נשים שעשו להם רע. תמיד הם רצו את ההפך, את אלו שמתעללות. כולן היו פחות חכמות ממני, פחות מצחיקות ממני. היה מישהו ששאלתי אותו 'למה‭,'‬ אז הוא אמר: 'איתך אני מרגיש מובל, אני פחות חזק ממך‭."'‬

     

    אולי את מפחידה אותם.

     

    "מפחידה? מי שמפחד – מה אני צריכה אותו? לתת לו כדורי הרגעה? כשביג מ"סקס והעיר הגדולה" התחתן עם הצרפתייה, קרי ברדשאו אמרה: 'הוא הלך איתה כי זה יותר קל. איתי זאת עבודה קשה. איתי זה מאבקים וכל הזמן המוח צריך לעבוד‭.'‬ אז אולי זה ככה. נשבעת לך, בכל שנות חיי לא מצאתי הסבר. הייתי דונה-אידאלה כזאת. מבשלת, מסודרת, מעניקה וקשובה ותמיד נותנת עצות טובות ומוכנה לכל הרפתקה. אם גבר רוצה להרגיש עליי עליונות ולא שוויון, הוא מטומטם ומה אני צריכה אותו. בשנים האחרונות אני חושבת רק מה יהיה לי נוח, ומה יהיה לי קל, ומה יעשה לי טוב. ומי‭."‬


    שוש עם אחיינה מומי לוי (צילום: קרן נתנזון)

     

    עברתי השפלות

    שוש עטרי ‭")‬לא מרשה לך לכתוב את הגיל‭("‬ נולדה בשכונת שעריים ברחובות למשפחה ובה שבעה ילדים. האב שלום, חזן במקצועו, נפטר בגיל ‭,44‬ כשעטרי היתה בת ‭.7‬ האם נעמי עבדה בסלילת כבישים. בגיל 14 נשלחה שוש עם אחותה גלי לפנימיית "הדסים‭,"‬ ועם פרוס שירותה הצבאי התקבלה לגל"צ כקריינית. לאחר השירות עבדה בטלוויזיה הכללית, למדה אנגלית בקיימברידג' ובמקביל עבדה כמורה לעברית בקהילה היהודית המקומית. עם חזרתה לארץ עבדה כמגישה ועורכת מוזיקלית בכל רשתות קול ישראל. ברשת ג' לבדה הגישה תוכנית יומית ‭")‬חדש חדיש ומחודש‭("‬ במשך כ‭20-‬ שנה, ובערוץ הראשון עשתה את "פיצוחים" במשך עשר שנים. עד שנת ‭'96‬ הגישה עטרי תוכנית אישית ברשת ג‭,'‬ ואז עזבה לרדיו האזורי, ניהלה תוכניות ברדיו "לב המדינה" ‭(91FM)‬ והגישה תוכנית יומית בשם "דון קישוש‭."‬

     

    ואז התגלתה המחלה. "ב‭'99-‬ הציע לי מישהו לעשות טיפולי אנטי-אייג'ינג, כי בשלב מסוים החלטתי שבחיים לא אזדקן. ביקשו שאעשה בדיקות‭,"‬ היא נזכרת. "פתאום צלצלו ואמרו שיש לי אנמיה חריפה ושזה אחד הסימנים של כליות שלא מתפקדות, כי זה מדכא את מוח העצמות שלא מייצר כדוריות דם. גילו שהקריאטימין שלי עלה – זה האינדיקטור המדויק ביותר לקבוע מה תפקוד הכליות, ואחרי בדיקות התברר שהכליות שלי עובדות רק ב‭18-‬ אחוז מהתפוקה. התחילו לדחוף לי כדורים ותרופות כדי למנוע את ההידרדרות, ובמקביל הלכתי לכל השמלות הלבנות שקיימות, לכל מיני כאלה ששמו עליי מגנטים, קריסטלים וכל הדברים האלה, והוצאתי עליהם את מיטב כספי. כתבתי עליהם גם בספר – מרפאים בתחת ומתקשרים בחול ים – פשוט לא ייאמן. עברתי שנה מאוד לא יפה. מאוד קשה. שלחו אותי כל הזמן לעשות בדיקות ובנוסף התחילו לי עם הקורטיזון, וכל שבוע הזרקתי לעצמי כדי להגדיל את מוח העצמות. במקביל הופעתי ערב ערב בתיאטרון באר-שבע בהצגה "יש לי כינרת‭,"‬ ובגדי ההצגה פשוט לא עלו עליי, עד שהפסקתי ללבוש אותם‭."‬

     

    איך תפקדת בעבודה?

     

    "לא הייתי מחזיקה הרבה זמן מעמד. השידור עצמו היה כרגיל, אבל הייתי מותשת אחריו. זה מה שקורה. העייפות משתלטת כי הכליות לא מנקות את הפסולת מהגוף. ופתאום הפסקתי לזכור דברים. בשידור יש לי מין ריכוז על-אנושי, אז אף אחד לא הרגיש ולא ידע דבר‭."‬

     

    כעבור חצי שנה בישרו לה הרופאים שמצבה החמיר. עטרי סירבה לשמוע על דיאליזה. העדיפה לעבור השתלה. "הלכתי לאינטרנט. קראתי את כל מה שאפשר. על דיאליזות, על מרכזי השתלות ומה צריך ואיך נכנסים לרשימה. התור יכול להימשך שש שנים. הייתי נורא קרה בחישובים. לא בכיתי אפילו פעם אחת‭."‬


    גלי עטרי ושוש עטרי (צילום: ענת מוסברג)

     

    ההשתלה בוצעה לבסוף רק כמה חודשים מאוחר יותר, בסיוע מתווך וסכומי כסף גדולים, מחוץ לגבולות ישראל. ארבעה חודשים לאחר שחזרה לעבודתה, עטרי פוטרה. תחנת הרדיו נמכרה, הדירקטוריון התחלף, ועטרי נדרשה לוותר על מחצית משכרה. היא העדיפה לתבוע, וכעבור שנתיים הושגה פשרה. אבל בינתיים הלך מצבה הכלכלי והידרדר.

     

    "לא עבדתי בפועל במשך שלוש שנים וחצי, ולא נכנסה לי אגורה לחשבון הבנק. חייתי מהלוואות ומקצבת ביטוח לאומי של ‭2,000‬ שקל בחודש. אני נכה 100 אחוז על אי-כושר השתכרות, ויש שכר דירה והוצאות. חייתי רע. היה לי מינוס גדול, והבנק שלי היה מה זה לא חבר שלי. פתאום שכחו את השנים שהכנסתי כספים והם פתאום בפאניקה שלא אשלם. והטלפונים מהם לא קלים. זה הורס את כל היום. 'מדבר זה מהבנק‭.'‬ בום! את מרגישה באותו רגע גל כזה, צמרמורת בלב. לפעמים הייתי מקדימה לצלצל אליהם, כדי שיהיה לי יום שקט: 'אל תצלצלו אליי, כי צריך להיכנס כסף מכאן ומשם‭.'‬ וכל מיני חברים שלא האמנתי באו ועזרו לי. והמשפחה נורא עזרה‭."‬

     

    עד לאן זה הגיע?

     

    "הגעתי למצב קשה, לא נרדמתי בלילות מהפחד שאיזרק לרחוב. את נותנת את הכסף לבנק, אבל אפילו לא מכסה את האובר, משום ששכר הדירה יוצא שוב בחודש הבא. ואני צריכה לשלם חשבונות, והתרופות של ההשתלה אמנם לא עולות לי, אבל התרופות שקיבלתי לתופעות הלוואי של התרופות – יקרות מאוד. וכל הזמן הלכתי והוצאתי עוד כסף מהבנק, עד שלא הרשו. אז מכרתי את האוטו. הפסקתי לקנות בגדים וספרים לגמרי. ולא אתחיל לפתוח לך את המקרר. הצטמצמתי ולא מצאתי עבודה. לא רציתי שיתנו לי מתנות. רציתי לעבוד‭."‬

     

    במצוקתה החלה עטרי לקבל כל חלטורה שהוצעה לה. "בהתחלה התביישתי לברר בעצמי אם יש עבודה, עד שגם הבושה הזאת חלפה, ועברתי השפלות ודברים קשים. ישבתי בבית, אף אחד לא רצה להעסיק אותי, ואני הולכת עם שם של כוכבת ומפורסמת, ויודעת שאני טובה ועשיתי דברים נהדרים ברדיו. ואז אני מגיעה לראיון ואיזה ילד בן 25 מתחיל להסביר לי מה זה רדיו ואומר לי: 'או-קיי, אני לוקח ממך תוכנית יומית שעתיים. השכר הממוצע במשק זה ‭7,000‬ שקל שזה על 8 שעות, ואת תעבדי שעתיים, אז נחלק את זה לחלק היחסי, וזה מה שתקבלי‭.'‬ או שביקשו בשביל תשדירי פרסומת שאשלח להם דיסק עם הקלטות ניסיון שלי. אמרתי דאם-איט! אני עובדת 30 שנה. מה פתאום שאשב ואקליט את עצמי. וכל מיני הבטחות: 'את תעבדי אצלי וראי את זה כסגור' – ונשארתי בלי עבודה.

     

    "לא רציתי לחזור לעבוד ברדיו האזורי, אחרי שראיתי כל מיני דברים שלא אהבתי. בשבילי קדושת שידור זה דבר חשוב. לא אשים עילג מול מיקרופון, או בור שלא יכול להרכיב משפט ולא יודע באיזו שנה היתה מלחמת לבנון. אני עברתי בחינות אינטליגנציה קשות לקול ישראל ולגל"צ, ופתאום כאילו הגדר נפרצה, וכל אחד יכול לשדר. 'פופ"ף‭,'‬ קראנו לזה בגימ"ל: פוצה פה ומצפצף‭."‬

     

    ולמה הקריירה הטלוויזיונית לא התרוממה?

     

    "עשיתי את 'פיצוחים' בערוץ הראשון עד ‭'95‬ והייתי נהדרת. לא הציעו לי משהו אחר, וגם נורא רציתי רדיו. אני יודעת שאני יפה ועוברת מסך טוב. ואני מצחיקה וחיננית – אלו דברים שרוצים אותם בטלוויזיה. הייתי רוצה תוכנית בוקר, או צהריים. אני טובה באירוחים, בלשאול שאלות. אני מוכנה לנסות הכל, אבל לא רואה את זה בא. יש קונספציה שאם את לא צעירונת, בוגרת מחנה שבויים, עם פח של חמצן על הראש ומבטא צפוני מתלקק כזה, אין לך סיכוי. כלומר מצוינות זה כבר לא מה שחשוב. מחפשים כוסיות‭."‬

     

    בנובמבר האחרון קיבלה עטרי ממנהל קול ישראל, יוני בן-מנחם, תוכנית יומית ברשת ג‭.'‬ בחצי השנה הראשונה לא קיבלה משכורת בגלל ביורוקרטיה פנימית. זה לא מנע מהביטוח הלאומי לקצץ ב‭60-‬ אחוז את הסכום המגיע לה, למרות שנכותה נותרה 100 אחוז. לפני שלושה חודשים נותחה בגבה. "הלכתי לביטוח הלאומי עם הצילומים, ולא עזר. אין לי כוח לערער ולהיאבק. לא רוצה לקבל נדבות. שילמתי להם כל חיי ואני עוברת ועדות. שלחו לי עובדת סוציאלית הביתה, הכניסה אותי למקלחת ורצתה לראות איך אני מתקלחת, איך אני הולכת לשירותים. אמרה לי: 'תתפשטי עכשיו, תראי לי איך את מתלבשת‭.'‬ אמרתי: 'סליחה? אני יכולה לעשות הכל לבד. אני מסתדרת. תודה רבה ושלום‭.'‬ הם היו צריכים לתת לי כסף לעוזרת – מה שנקרא שירות מיוחד. לא נתנו, כי לא רציתי לעבור את הבדיקה המשפילה הזאת שוב‭."‬

     

    צ'ט באינטרנט? בחיים לא

    קשה להתעלם מהצדדים האוטוביוגרפיים בספרה של עטרי. יחסיה המשמעותיים של הגיבורה שירה מילר הם עם תמרי, אחותה הקטנה, היפה והשברירית. נושא החמצת הנישואין והמשפחה מעסיק את מילר לאורך חלקים ניכרים. עטרי מודה כי הנושא מכביד עליה. "עשיתי הכל, עברתי גם הפריות מבחנה, ניסיתי ולא הצלחתי. אני לא הולכת לבלות את החיים בתחושת החמצה. גם אימוץ לא בא בחשבון מבחינתי – בטח לא עכשיו, כשהמערכת החיסונית שלי מדוכאת בגלל ההשתלה ולא בטוח שאצליח להתגבר על מחלות הילדות של התינוק‭."‬

     

    אמהות חד-הורית בכלל באה כרגע בחשבון מבחינתך?

     

    "אני חושבת שזה פשוט נורא אגואיסטי. רציתי תקופה מסוימת, עבדתי בשביל זה – את יודעת מה זה לעבור לבד הפריית מבחנה? בסוף התברר שהסיכויים שלי קטנים מפעם לפעם. לא נקלט. אז מה, אני הולכת להרוס את החיים שלי? החלטתי שזה לא יבער בעצמותיי ולא אהיה אפילו דקה מדוכאת בגלל זה. אני לא מבינה למה אישה שאין לה ילדים נחשבת לטרף קל, וכל אחד יכול לרחם עליה, לשאול שאלות, להניד ראש ולומר: 'לא הגשמת את הייעוד שלך כאישה‭.'‬ כאילו הוא קובע מה היעוד שלי כאישה. דווקא המשפחה שלי לא מתערבת. הם כל כך מבינים אותי. האחיינית שלי מגלי היא כמו הבת שלי".

     

    ההשוואה לגלי עדיין מציקה לך?

     

    "מי שמשווה בינינו הוא אידיוט. עם גלי בחיים לא היה לי קטע של קנאה. זה חילול קודש. גלי היא הדבר הכי יקר לי בעולם. מעולם לא חלמתי להיות זמרת, ואין לי קול – אז איפה פה ההשוואה? מלכתחילה הלכתי על מקצוע פחות זוהר, אז מטבע הדברים אני אהיה פחות זוהרת ומפורסמת, וזה לא מפריע‭."‬

     

    ועדיין, ההופעה החיצונית משחקת תפקיד.

     

    "זה מאוד חשוב לי. אני מאוד אסתטית ולא יוצאת מהבית אף פעם בלי להיראות טוב, רחוצה, נקייה ומאופרת לתפארת. כשגילו את המחלה והתחילו להלעיט אותי בסטרואידים, אז הקורטיזון – מלבד זה שהוא מנפח, כי הוא אוגר נוזלים בגוף – מגביר את התיאבון בצורה בלתי נשלטת. הקורטיזון ניפח אותי אחרי פחות מחודש, וזאת השמנה עליונה. הצוואר הופך עבה מאוד, הפנים מתנפחות עם כזה סנטר כפול, הבטן העליונה מתנפחת, החזה גדל נורא, הזרועות מאוד כבדות, ואסור היה להפסיק. הייתי נכנסת לסופר: 'אוי, נורא השמנת. למה את עושה לנו את זה, שוש עטרי'?‬ אז התחלתי לענות להם. הייתי פעם בשינקין, ואחת אומרת: 'שוש עטרי? נורא השמנת. מה קרה לך‭'?‬ אמרתי: 'בגלל שאני חולה ולוקחת תרופות‭.'‬ או שנסעתי במונית, והנהג אמר: 'שוש עטרי? הפנים שלך לא מה שהיו‭.'‬ אז אמרתי לו: 'אם אתה חושב שאתה כמו בתיכון, אז אתה מה זה טועה‭.'‬ נוראים האנשים‭."‬

     

    ומתי זה הפסיק?

     

    "במשך שלוש שנים עשיתי דיאטה. שמרתי ואכלתי בריא ועשיתי הליכות אינסופיות, ולא קרה כלום. ירדתי אולי 20 גרם. ופתאום הפסיקו לי את הסטרואידים, ואני יורדת בלי להשתדל, למרות שאני אוכלת אותו דבר. החיים שלי כיום הם שמירה מתמדת לא לעלות במשקל. אני אוהבת להיראות טוב. נשבעת לך שאני רוצה שיגידו שאני נראית נהדר. אני אוהבת את זה. אני חוזרת הביתה נוצצת, עיניים נוצצות‭."‬

     

    ומה עם הגברים?

     

    "אם האהבה לא באה, אני אלך לחפש אותה עם מונה גייגר? עם פנס? בחיים לא אכנס לצ'ט באינטרנט. אני רוצה גבר עם תעודת ביטוח. אחד שיכירו אותו. אני זהירה כיום במי שאני מכניסה לחיי. שלא יפגע בי ולא ינצל אותי‭."‬

     

    אל תרחמו עליי

    בשנה האחרונה הוזכר לצד שמה של עטרי יורם מלכה, ‭,35‬ יועץ התקשורת לשעבר של השר שלמה בניזרי, שהתנחל בביתה למשך ארבעה חודשים. לפניו, היא מגלה, אימצה במשך שנים את יזרעאל רסקו, ‭,29‬ שהשתתף בתחרות כישרונות שערכה במסגרת תוכנית רדיו שהגישה ב‭.'94-‬ "אחרי שהוא זכה בתחרות התנפלו עליו כל מיני אמרגנים, והצעתי לעזור לו. הוא בא אליי, ישבנו שלושה ימים ודיברנו. ואמרתי לו: 'כל פעם שתהיה בפגישות בתל-אביב תקפוץ‭.'‬ אז יום אחד הוא קפץ והביא איתו כמה חולצות. זה היה לי חמוד נורא, וככה פתאום הוא נשאר. שנה אחר כך הוא התגייס לצבא. היה הסולן של תזמורת חיל האוויר והגיע אליי בחופשות. קיבל מפתח לבית ונהג באוטו שלי. כמו ילד שלי ממש. כולם חשבו שיש בינינו משהו, אבל בחיים לא היה‭."‬

     

    גם יורם מלכה רק בא לגור קצת?

     

    "יורם ידיד שלי. יש לו חברה כבר שנתיים. אני מכירה אותו מזמן. הוא היה דובר משרד הבריאות, וצלצלתי אליו פעם

    בשידור לברר למה מאזינה לא מקבלת תרופה מסוימת. דיברנו ונקשרנו כזה בטלפון, ויצא לנו להיפגש. נעשינו ידידים טובים. הוא האח המרוקאי שלי. הוא הכיר את יזרעאל ובא לגור כאן אחרי שיזרעאל התחתן. בהתחלה זה היה לשבועיים עד שימצא דירה, אבל זה הפך לארבעה חודשים. והלוואי שהיה נשאר יותר. לא היה בינינו כלום. הוא כמו אח שלי. תראי, יש היום המון צעירים ויפים בני ‭30-25 ‬שמתחילים איתי, אבל אני לא מתרגשת מזה. אני צוחקת איתם: 'אני יכולה להיות אמא שלך‭,'‬ והם אומרים: 'בכיף‭."'‬

     

    ולמה לא, בעצם?

     

    "בתיאוריה זה נחמד, אבל אלו חיים של דאגה מתמדת. אני רוצה שיאהבו אותי, שיעריצו אותי, ושלא אפחד מבחורות צעירות. לעומת זאת מצחיקים אותי הגברים העשירים האלה שחושבים שבחורה בת 23 מאוהבת בהם, והתירוץ שלהם: 'היא מבוגרת מכפי גילה, ויש לנו המון על מה לדבר‭.'‬ ואני אומרת: איזה מסכן אתה אם אתה מוצא שפה משותפת עם ילדה בת ‭.23‬ מה היא אוהבת בך? את הקמטים בגב שלך? אתה עושה כושר עד כדי התקף לב כדי להיות כאילו ראוי לצעירות, אבל אתה מקומט הרבה יותר מהגברים הצעירים, יש לך פחות און מלהם. ואז הם ישר מזדקפים כמו טווסים: 'לי אין און‭'?‬ וישר הוא מרים את החולצה להראות את הקוביות, מכניס את הבטן בכל הכוח ובקושי נושם. אני פשוט מכירה הכל כבר‭."‬

     

    ואיפה עיקר הבעיה?

     

    "גברים מרגישים כמו טמפון, כל הזמן לחוצים. בסוף הספר הגיבורה שואלת: 'ממה אתה הכי מפחד‭'?‬ והוא אומר: 'מהתחייבות לטווח ארוך. וממה את‭'?‬ והיא עונה לו: 'מגברים שמפחדים מהתחייבות לזמן ארוך‭.'‬ ואצלי זה באמת ככה. מאוד חשוב לי שיידעו שלא צריך לרחם עליי. אל תרחמו עליי. פשוט תקנו את הספר ותיהנו‭." ‬

     

    • מתוך מוסף "7 ימים" מספטמבר 2004

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    עטרי. "סודות ושקרים"
    צילום: מיכאל קרמר
    עטרי. לא חשפה מסודותיה
    צילום: שרון בק
    עטרי. קריירת רדיו מפוארת
    צילום: דביר כחלון
    לאתר ההטבות
    מומלצים