הרפורמה בכנסת: מה בוצע ומה נתקע?
הכנסת תסיים היום את כנס החורף שלה וזוהי הזדמנות טובה לבדוק היכן עומדת הרפורמה הגדולה בעבודת בית המחוקקים. מהשוואה שערך ynet בין ההצעה המקורית מנובמבר לבין מה שבוצע בפועל עד כה עולה, כי למעלה ממחצית מההצעות אושרו בפועל. יו"ר הכנסת, דליה איציק: "נמשיך במושב הבא"
בנובמבר האחרון הציגה איציק את הצעתה לרפורמה בעבודת הכנסת. ההצעה אמנם גובשה כמה חודשים קודם לכן, אולם הביצוע בפועל החל בחודש נובמבר האחרון. "זו יריית פתיחה למהלך רחב", הסבירה אז איציק את המהלך שמטרתו לחזק את הכנסת מול הרשות המבצעת. "אני מאמינה שכנסת חזקה היא דמוקרטיה חזקה. כנסת שאין לה כלי עבודה היא נגד הציבור", אמרה.
ביום האחרון של עבודת הכנסת לפני היציאה לפגרה תגיש איציק לחברי הכנסת את הדו"ח, שבו תפרט את שינויי התקנון והחקיקה שבוצעו מאז נובמבר האחרון. איציק כותבת בדבריה לח"כים כי במהלך כנס הקיץ שיחל לאחר הפגרה, תמשך ביצוע הרפורמה.
מהשוואה שערך ynet בין הצעתה של איציק מנובמבר לבין מה שבוצע בפועל עד כה עולה, כי למעלה ממחצית מההצעות אושרו בפועל. חלק אחר לא אושר, בין היתר בשל התנגדות של חברי הכנסת. זאת ועוד, בין חלק מהצעותיה של איציק ובין נוסחי ההצעות שאושרו בפועל קיימים פערים בשל הסתייגויות שהגישו חלק מחברי הכנסת שהשתתפו בדיוני ועדת הכנסת שעסקה ברפורמה.
שעת שאלות שבועית לראש הממשלה
אז מה אושר? החידוש המשמעותי ביותר הוא שעת שאלות שבועית לראש הממשלה והשרים. ההליך שאושר בדצמבר צפוי להתחיל לפעול בכנס הקיץ הקרוב. מדי שבוע יופיע בפני מליאת הכנסת שר אחד בסבב בו ייכלל אף ראש הממשלה - והח"כים יוכלו להפנות אליו שאלות שיוגשו מראש. בנוסף, תהיה אפשרות למספר חברי כנסת לשאלות שאלות שלא הועברו מראש.
עוד שינוי שאושר הוא הגבלת האפשרות של שרים שלא להשיב בעצמם, אלא שבאמצעות שר אחר, לשאילתות והצעות לסדר יום שהוגשו להם על-ידי חברי הכנסת. אם עד היום נהגו שרים להתחמק מהופעה במליאת הכנסת כדי לענות לח"כים, מעתה יהיה להם הרבה יותר קשה לעשות.
שינוי משמעותי נוסף הוא חוק שאושר בכנסת, על פיו תחויב הרשות המבצעת להעביר למרכז המחקר והמידע של הכנסת כל מידע בו יחפוץ בעת הכנסת מחקרים על פי בקשת חברי הכנסת.
מצד שני, לא בוצעה הצעה לקיים מעקב אחר יישום חוקי הכנסת על-ידי הממשלה. כמו כן, לא אושרה הצעה לקיום דיון מיוחד במליאה בהשתתפות שר, אם ביקשו זאת 40 ח"כים (נוהל הקיים לגבי ראש ממשלה). אחת הסיבות לאי אישור סעיף זה נעוצה בסירוב הח"כים לאשר במקביל נוכחות מינימאלית שלהם כדי לקיים דיון כאמור.
מה בוצע?
- רפורמה במוסד השאילתה.
- חובת דיווח של שרים לוועדת הכנסת על פי מתכונת קבועה.
- מסירת תשובה על הצעות לסדר היום על ידי השר הנוגע בדבר.
- חובת התייצבות של שר על פי דרישת הוועדה.
- יו"ר הוועדה לביקורת המדינה יימנה על סיעות האופוזיציה.
- איסור חברות בוועדת הכנסת לחבר כנסת המכהן כשר או כסגן שר.
- חובת מסירת מידע למרכז המחקר והמידע של הכנסת.
- איסור קיום ישיבות ועדות וישיבות סיעות במקביל לישיבות המליאה.
- הקדמת מועד פרסום סדר היום.
מה לא בוצע?
- קיום דיון בהשתתפות שר על פי דרישת 40 מחברי הכנסת.
- חובת התייצבות לעובדי ציבור בוועדת הכנסת.
- מעקב אחר יישום חוקי הכנסת על ידי הממשלה.
- נוכחות חברי הכנסת במליאה בעת דיון בהשתתפות ראש הממשלה או שר.
- קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק על ידי ועדת הכנסת.
- ערעור בוועדת הכנסת בעניין הצעות דחופות שאישרה הנשיאות.
- מועד דיון מוקדם בהצעת חוק פרטית אשר קיבלה פטור מחובת הנחה.
"יש לנו עוד הרבה עבודה"
מזכיר הכנסת, עו"ד איל ינון, המלווה מקרוב את ביצוע הרפורמה, אמר בשיחה עם ynet כי "יש לנו עוד הרבה עבודה, אבל הבאנו לנקודת הסיום תיקונים רבים ומשמעותיים".
לדבריו, "צריכים להבין שכל שינוי, אף הקל ביותר, מצריך אינספור דיונים, החלטות והצבעות. יש גם התנגשות מתמדת בין אינטרס הרשות המבצעת לאינטרס הרשות המחוקקת, אף אחד לא רוצה להטיל על עצמו סנקציות וגם עם זה אנחנו נאלצים להתמודד".
עו"ד ינון סבור כי השינויים שאושרו עד כה יעלו את קרנה של הכנסת בעיני הציבור. "בסופו של דבר מעמדה של הרשות המחוקקת יתחזק. האופטימים חשבו שנצליח להעביר הצעה אחת או שתיים, והפסימים חשבו שלא נצליח להעביר דבר. בסופו של דבר, הצלחנו להעביר עד כה 50 או 60 אחוז מההצעה המקורית, ומבחינת ערכן המהותי של ההצעות שאושרו מדובר באחוזים גבוהים בהרבה. כמובן - יש עוד הרבה עבודה".
לפנייה לכתב/ת 
