שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    תם עידן המרפסות הקופצות בישראל

    תקנה חדשה לבניית מרפסות זו מעל זו עתידה לשנות את פני בנייני המגורים בארץ ולחזק טרנד של בניית דירות עם מרפסות ענקיות. "זו הזדמנות לחזור לעיצוב שקט, נינוח ואסתטי כפי שהיה קיים בתקופת הבאוהאוס, לעומת אדריכלות חיצונית שהתאפיינה במרפסות תזזיתיות ועיצוב עצבני"

     שר הפנים מאיר שטרית חתם השבוע על התקנה החדשה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה שתאפשר לשוב ולבנות מרפסות חופפות (מרפסת מעל מרפסת) בבנייני מגורים, במקום המרפסות הקופצות (מדורגות), בעקבות לחץ שהפעילה התאחדות הקבלנים.

     

    התקנה עתידה לשנות את פני בנייני המגורים בישראל ולתקן את בעיית ה"אדריכלות המלאכותית", כפי שהגדירו הקבלנים, שנולדה בעקבות חוק המרפסות - שכל תפקידו היה למנוע את סגירת המרפסות. כמו כן עתידה ההחלטה לחזק בניית דירות עם מרפסות ענקיות, שעשויה להפוך לאופנה הבאה בתחום הנדל"ן למגורים בישראל.

     

    התקנה החדשה תאפשר תכנון ובנייה של מרפסות בשטח ממוצע של 14-12 מ"ר לדירה בבניין. "זו הזדמנות לחזור לעיצוב שקט, נינוח ואסתטי כפי שהיה קיים בתקופת הבאוהאוס, לעומת אדריכלות חיצונית שהתאפיינה במרפסות תזזיתיות ועיצוב עצבני", אמר האדריכל גיל שנהב ממשרד כנען שנהב אדריכלים. בניית מרפסות רחבות ידיים היתה נפוצה בישראל בעיקר בשנות הארבעים והחמישים.

     

    הטרנד המחודש של מרפסות ענקיות החל לתת את אותותיו בתוכניות בנייה בפרויקטים חדשים. התפיסה המובילה את הטרנד היא בניית מרפסות על חשבון שטח הדירה. בשיחות עם "כלכליסט" אמרו השבוע מומחים שונים כי אם לא יהיו הפתעות, כבר בעתיד הקרוב יתחילו להיבנות בישראל מרפסות בשטח של 40-30 מ"ר לפחות.

     

    משביחה את הנכס

    שמאית המקרקעין נחמה בוגין בדקה אם מרפסות של 40-12 מ"ר בדירות במגדלי מגורים, המחליפות מרפסות בגודל 9 מ"ר שהוצעו עד כה, אכן משביחות את ערך הנכס. בוגין מצאה כי מרפסת גדולה משביחה את ערך הדירה הן ברמה הכמותית -  הרוכש מוכן לשלם יותר בגלל המרפסת הגדולה, והן ברמה האיכותית - הרוכש מוכן לשלם יותר עבור הדירה כולה.

     

    "החיפוש אחר חידושים ומגמות בתחום הבנייה למגורים מגביר את המודעות בקרב יזמים ואדריכלים בכל הנוגע לצרכים של רוכשי הדירות, ומאתגר אותם למצוא פתרונות מקוריים וחדשים", אומר האדריכל שנהב. "הצורך במרפסות גדולות, לעתים פי שלושה מהסטנדרט המקובל, נהפך לאחרונה למגמה בולטת בתחום הנדל"ן למגורים. מעבר לכך, על פי סקרים ובדיקות שונות, שיעור הביקוש בארץ לדירות ללא מרפסת שואף לאפס".

     

    שנהב מספר עוד כי לאור נתונים אלה שיעור הביקוש לבנייני מגורים עם מרפסות גדולות זינק בקרב יזמים במהלך השנה האחרונה ל־80%, בעוד שלפני שנתיים

    שיעור הדרישה למרפסות כאלה היה זניח. "המגמה המסתמנת כיום היא תכנון מרפסות בשטח של 22-15 מ"ר לדירות הרגילות, ובשטח של עד 60 מ"ר בדירות המיוחדות - פנטהאוזים, לופטים וכדומה", אומר שנהב ומוסיף: "גם בקרב רוכשי דירות קטנות של 3 חדרים אפשר למצוא פלח שוק נישתי הרואה במרפסת את עיקר הדירה. פלח שוק זה יעדיף לשמור על שטח דירה מצומצם ולקבל בתמורה מרפסת ששטחה לא נופל מ־50 מ"ר".

     

    משימה לא פשוטה

    הטרנד החדש החל, כמו רוב האופנות בתחום המגורים, מהקהל העשיר יותר באזור תל אביב, ועתיד לחלחל בהדרגה לאוכלוסיות ולאזורים נוספים. "המרפסת נתפסת כחוויה נוספת שבין הפנים לחוץ, דרך למקסם את הדירה ובמקביל ליהנות מהאווירה סביבה", אומר שנהב.

     

    לדבריו, בצד התכנוני מוטלת על האדריכלים האחריות למצוא רעיונות יצירתיים לשילוב מרפסות בגדלים של עד 60 מ"ר. אחד הפתרונות המעניינים שמצאו הקבלנים כדי לעקוף את החוק הוא בניית בניין מדורג, שבו מתחת לכל מרפסת קיימת דירת מגורים. במצב כזה לא הוגבל גודל המרפסת, אך בנייתה הצריכה יותר שטח בסיס לבניין. היעלמות הבעיה של הצורך בדירוג מדרגות תוכל עתה לאפשר בניית מרפסות על שטחים גדולים יותר.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: גיא בן-חיים
    מרפסת "אמיתית" בבניין בת"א
    צילום: גיא בן-חיים
    מומלצים