המפלגות הגדולות ישלמו ריבית על החוב
החובות של המפלגות לקופת המדינה מהבחירות המקומיות יישאו מעתה ריבית של עד 10%. בעקבות כך, המפלגות עשויות שלא להריץ מועמדים בחלק מהרשויות המקומיות בבחירות שייערכו בנובמבר
המהפכה בהסדרי פריסת החובות של המפלגות בבחירות לרשויות המקומיות יוצאת לדרך. יו"ר הכנסת דליה איציק (קדימה) אישרה בשבוע שעבר את הכללים החדשים לפריסת החובות הממלכתיים של המפלגות, שנוצרים בעקבות הבחירות ברשויות המקומיות.
עיקר השינוי בכללים, כפי שהגיעו לידי "כלכליסט": פריסת החובות תישא מעתה ריבית והצמדה, שינועו בין 5% ל-10%. שינוי זה עלול להיות נטל פיננסי על צווארן של המפלגות, שנמצאות בלאו הכי בקשיים כלכליים. היקף החובות הכולל של המפלגות לאוצר המדינה עומד על כ־29 מיליון שקל.
המפלגה בעלת החוב הגדול ביותר לאוצר המדינה היא הליכוד. למפלגה חוב של כ-14.8 מיליון שקל, מרביתם בשל הבחירות המקומיות האחרונות. מפלגת העבודה צברה חוב לאוצר בסכום של 12 מיליון שקל, כ־20% ממנו נוצר לאחר הבחירות הקודמות ברשויות המקומיות.
הליכוד מחויב להחזיר עד שנת 2011 מדי חודש סכום שנע בין 230 ל-563 אלף שקל. העבודה מחויבת להחזיר למדינה בתקופה זו כ-240 אלף שקל מדי חודש. אם חובות אלה היו נושאים ריבית והצמדה הם היו צפויים לגדול בשלוש השנים הקרובות (בחישוב שמרני) בכ־13.5 מיליון שקל. לראיה, כמחצית מהחוב של מפלגת העבודה לבנקים, המוערך ב-60 מיליון שקל, הוא בגין תשלומי ריבית והצמדה.
גורמים בכנסת אמרו השבוע כי החמרת נוהלי פריסת החובות והוספת תשלומי הריבית עלולים לגרום למפלגות הגדולות להסס להריץ מועמדים בבחירות המקומיות אם לא יהיו בטוחות בניצחונן. לטענתם הגורמים, הדבר עלול להוביל לכך שמפלגות בעלות גב פיננסי עצמאי חזק, כדוגמת צדק חברתי של ארקדי גאידמק, יתפסו מקום מרכזי בעיריות בנובמבר הקרוב.
שינוי נוסף: פריסת החובות לא תאושר על פי שיקול דעתה הבלעדי של יו"ר הכנסת. מעתה החלטות על פריסת החובות יידונו בוועדה ציבורית, לאחר הצגת מאזנים ודו"חות כספיים שחוברו בידי רואי חשבון. הוועדה תציג את המלצותיה לפריסת החוב ליו"ר הכנסת, אם תשתכנע שהדבר חיוני להמשך תפקוד המפלגה, שהתנהלותה של המפלגה נאותה ושהסדר הפריסה מבטיח את החזר החוב.
באופן מסורתי, אחרי כל מערכת בחירות היו ראשי הסיעות מגישים ליו"ר הכנסת בקשות לפריסת החובות שלהן. הבקשות היו מתקבלות בחיוב, והחובות היו נפרסים למשך שנים, ללא ריבית והצמדה.
צעד זה זכה לגינוי גם מצד מבקר המדינה, שטען: "מדובר למעשה בהלוואה בתנאים נוחים ביותר שאינם מקובלים בשוק האשראי. הסיעות אינן משלמות את מחיר הכסף, ואף אינן נדרשות לשאת בשמירת ערכו במישרין. מכאן שמדובר בהטבה של ממש".
כשנכנסה איציק לתפקידה הודיעה שתקטע את המסורת הזאת ושהיא מעוניינת להחיל את הכללים החדשים גם על הבחירות הארציות. אלא שלמרות ניסיונותיה היא טרם הצליחה בכך, משום שהח"כים אינם מעוניינים לפגוע במקור המימוני הנוח ביותר שלהם. בימים שבהם המפלגות נמצאות בקשיים כלכליים לא מבוטלים, הרי שהמימון הממלכתי הוא עבורן בבחינת אוויר לנשימה.
היקף מימון המפלגות ברשויות המקומיות עומד על 150-200 מיליון שקל.
