שתף קטע נבחר

מבאבל ועד ארבל: 13 הערות על ארסנל - ליברפול

המשחק הגדול באנפילד היה אחד מהטובים ששוחקו אי פעם בליגת האלופות. אולי זה לא כ"כ נורא ששלוש אנגליות (כנראה) יהיו בחצי הגמר. איזי עין דור מסכם ערב צ'מפיונס ענק

תודו, לפני ה-2:4 הגדול לא חשבתם שזה יקרה, אבל ליברפול וארסנל סיפקו לנו את תצוגת הכדורגל המרהיבה ביותר השנה, ואת אחד המשחקים הגדולים ביותר בליגת האלופות, מאז שזו נוסדה בתחילת שנות ה-90. קצב מטורף, אווירה מחשמלת ושחקנים ברמה גבוהה, נתנו לנו קצת יותר מ-90 דקות של טירוף.

 

דרמה, שערים יפים והרבה אופי קיבלנו באנפילד. "על איזה משחק נפלנו", אמר השדר יורם ארבל ובצדק. הנה 10 הערות לסיכם ערב נפלא של כדורגל. ועוד שתיים קטנות לקראת חצי הגמר הבא עלינו לטובה.

 

ראיין באבל

הנה אנקדוטה מעניינת. באחד האימונים של נבחרת הולנד הצעירה, כשפופ דה האן שם לב שראיין באבל מחמיץ יותר מדי באימונים, הוא שלף DVD מעניין שאמור היה להחזיר את החלוץ הצעיר לפוקוס. באבל פרץ לתודעה בגיל צעיר במדי אייאקס, עם נתונים פיזיים מרשימים, יכולות אתלטיות אדירות, שליטה טובה בכדור וראש קצת לא מחובר.

גמר את המשחק. ראיין באבל והחבר'ה מרוצים (צילום: איי פי)

 

הכוונה היא לא למשחק הראש, אלא כמובן ליכולת הריכוז, בעיקר מול השער. באבל נכנס לתקופה שחורה בעונתו השנייה בבוגרים של אייאקס ופשוט לא הצליח למצוא את הרשת. מאז הוא שמר על יציבות בחוסר היציבות, עד שדה האן הכריח אותו לצפות ב-DVD שאולי שינה בו משהו. "תסתכל מה עושה אפונסו אלבש ותלמד איך מסיימים מול השער", אמר לו המאמן הוותיק.

 

אלבש הברזילאי, מלך השערים בהולנד וסקורר מדופלם במדי הירנביין ולפני כן במאלמו, יכול לכבוש משהו שנראה כמו שער קליל, מרבע מצב (תשאלו את דוידוביץ'). באבל הוכיח שגם הוא יכול ובשבוע בו אלבש כבש צמד ראשון במדי מידלסברו אחרי 9 משחקים עקרים, גם ההולנדי הצעיר עשה את שלו. רפא בניטס הכניס אותו במקום פיטר קראוץ', שעשה את העבודה, לא יותר ולא פחות. באבל גמל לו בפנדל ובשער שגמרו את ארסנל.

'שמעתי באבל צופה בך'. אפונסו אלבש במדי הירנביין (צילום: איי אף פי)

 

סטיבן ג'רארד

האמת, סטיבי ג'י לא היה במשחק עד לפנדל. הוא לא הצליח למצוא את המסגרת והמחשבה היחידה שעברה בוודאי אצל כל אוהד ליברפול היתה, 'למה לא נותנים לטורס לבעוט? רק הפעם. אבל בגופו של הקפטן הליברפולי זורם קרח במקום דם. "התרגשות? מה פתאום", אמר סטיבי בסיום. "הייתי בטוח בעצמי שאני הולך לכבוש. זה היה כנראה המשחק הכי גרוע שלי בחולצה של ליברפול, אבל עדיין הייתי בטוח שאני מבקיע".

 

למה לא בליגה?

הנה שאלה לפסיכולוגים יותר מאשר למומחי כדורגל. למה ליברפול מצליחה מול הגדולות בליגת האלופות, אבל לא בפרמייר ליג? למי שמחזיק בתשובה, שישלח אותה למייל של מר בניטס (או שיסתפק בטוקבקים אצלנו למטה).

 

ססק פברגאס

הדרך בה דרס באבל את ססק פברגאס הוכיחה שלא משנה עד כמה טוב תהיה, לפעמים מבנה הגוף שלך יגביל אותך. אותם דברים נכונים לגבי הנגיחה האדירה של סמי היפייה, אותה הוא שלח לקורה עליה שמר פברגאס. אם הקטלוני, שעדיין נחשב לאחד מהקשרים הגדולים בעולם כרגע, היה גבוה בכמה סנטימטרים, ליברפול לא היתה חוגגת. כנראה שלפעמים הגודל כן קובע.

חבל לנסות, כבר לא תתפוס אותו. פברגאס ובאבל (צילום: רויטרס)

 

פרננדו טורס

כל יורו שליברפול שפכה בקיץ על 'אל ניניו' היה שווה. הבומבה שהספרדי ירה לרשת היא מעשה רגלי אומן שלא כל אחד יכול לבצע. טורס הוא כיום אחד משני החלוצים הטובים בעולם - אתם תתווכחו על זהות השני.

 

אדוני השופט

ארסן ונגר טען אחרי המשחק כי "החלטות השיפוט החשובות הלכו עם ליברפול". צודק. במשחק הראשון מנעו ממנו פנדל בעבירה ברורה על אלכסנדר חלב והפעם פסקו נגדו על פנדל די גבולי, אחרי שקולו טורה (חלש מאוד) ספק הכשיל את באבל. האמת שבמקום להתעסק בזה, כדאי שיחשוב איך הוא נשאר עם סגל קצר כל כך בשלבים המכריעים של העונה, ואיך עוצרים את מנצ'סטר יונייטד במשחק הליגה הקרוב.

 

תיאו וולקוט

השער שהילד בנה הזכיר את אותו גול מפורסם של מייקל אואן במונדיאל 98' מול ארגנטינה. הוא דהר מהרחבה שלו לתוך הרחבה שממול בלי לעצור, על הדרך עבר בקלילות ארבעה שחקנים ובסוף גם הוציא כדור רוחב מדוייק וחד לעמנואל אדבאיור. סוג של דייגו מראדונה אנגלי.

שער אדיר של שחקן אדיר. וולקוט בדרך לבישול (צילום: איי פי)

 

באותו רגע חשבתי לעצמי 'וואו, איזה שער אדיר. שער שייזכר עוד שנים רבות'. אחרי חצי דקה כבר שכחתי ממנו. עכשיו לא נותר אלא לקוות בשביל כל אנגלי, שהגוף של תיאו יישאר חזק, כדי שהקריירה שלו תימשך יותר זמן מהרלוונטיות של השער שכבש. או לפחות יותר מהקריירה של אותו מייקל אואן.

 

אנפילד

הכח של אנפילד הוא בלתי מוסבר. הקהל שדוחף בלי הפסקה גם בפיגור, קהל שלא מפסיק לשיר. קהל שלא עושה חשבון לגאל קלישי ושורק בוז על כל נגיעה שלו, רק בגלל עבירה מכוערת. אנפילד הפך משחק מהנה ליצירה.

 

סמי בורקס

פעם זו'זה מוריניו אמר שיציע 'הקופ' היה זה שדחף את הכדור בשער הניצחון של לואיס גרסיה מול צ'לסי. עכשיו היה נדמה שאותו יציע שלח את הנגיחה של היפייה בדיוק ובעוצמה כזו, לחיבורים של מנואל אלמוניה. גם האוהדים יודעים שלהיפייה מגיע שער במעמד הזה. הפיני בן ה-34, שחתם רק השבוע על הארכת חוזה, הגיע עוד בתקופת ז'ראר הוייה תמורת סכום מצחיק של 2.5 מיליון ליש"ט. העונה הבאה תהיה ה-10 שלו במועדון.

השתיק את הטורקים. גרנט חוגג על פנר (צילום: איי אף פי)

 

זחיחות טורקית

זה לא שאני מחזיק ברגשות לאום עזים במיוחד, אבל קצת מעצבן היה לשמוע את הטורקים יורים לכל הכיוונים אחרי ה-1:2 המזליקי מול צ'לסי במשחק הראשון. "גרנט הוריד מיוקרת המועדון", "מוריניו היה מצליח יותר", "זה זמן טוב לפגוש אותם" ועוד כהנה וכהנה ציטטות, הוכיחו כי יש עובדה אחת ששחקני פנרבחצ'ה שכחו - הם עדיין לא צ'לסי. למרות שהם עלו כאנדרדוג מובהק, במידה מסויימת היה מהנה לראות אותם עפים.

 

שלוש אנגליות

אחרי משחק כמו זה שראינו באנפילד, אחרי שהערב תעלה כנראה מנצ'סטר יונייטד ותצטרף לצ'לסי המרתקת של השנה (לא בהכרח בגלל הכדורגל), לא ברור למה כולם מתלוננים על כך שבחצי הגמר יהיו שלוש נציגות אנגליות. בעונה שעברה היה מצב דומה ובסוף מילאן לקחה. מה זה אומר על הסיכויים של ברצלונה?

 

שני ישראלים

ולסיום, אי אפשר בלי קצת פרובינציאליות. המפגש בין אברם ליוסי בחצי הגמר, מבטיח לנו ישראלי אחד בגמר מוסקבה בשנת ה-60 לישראל. כבוד.

 

ואחד אלוהינו

על שנתן לנו משחק כזה.

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ג'רארד חוגג עם ריסה
ג'רארד חוגג עם ריסה
צילום: רויטרס
מומלצים