במקום ה-49 בעולם

השוואה בין גדלים של משקים אינה משימה קלה. כך מודה הבנק העולמי בפרסמו החדש "האינדיקאטורים של הפיתוח העולמי" שיצא לאור בסוף השבוע בוושינגטון. הדרך הפשוטה היא לתרגם את התוצר שמייצרת כל מדינה לדולרים של ארה"ב בשער החליפין של הדולר בשוק המטבע שלה, אך לשיטה זו מגרעות רבות. שערי חליפין של השוק לא משקפים נכונה את ההבדלים בכוח קנייה של המטבעות השונים ולכן השימוש בהם מטעה.

מה עושים? מוסדות כלכליים בינלאומיים והבנק העולמי בראשם, עורכים מדי כמה שנים סקרי מחירים מיוחדים בעשרות מדינות, המתבססים על סל אחיד של מוצרים ושירותים. מטרתם למדוד את כוח הקנייה האמיתי ("שווי כוח הקניה", או PPP באנגלית) של המטבעות המקומיים ולהשוותם לכוח הקניה של הדולר האמריקני. ב-2005 הוחל בסבב המדידה האחרון שהיה המקיף והיסודי מכולם. נטלו בו חלק 146 מדינות, כולל ישראל.

עם הוצאתו לאור של קובץ האינדיקאטורים המלא של הבנק העולמי הושלמה תמונת הממצאים של הסקר. מבחינתנו, היא קצת מאכזבת.

התוצר המקומי של ישראל ב-2006 ,לפי שווי כוח הקניה, היה קרוב ל-170 מיליארד דולר. התוצר לנפש בישראל היה, לפי אותה שיטת מדידה, כ-23,800 דולר.

עם תוצר כזה לנפש, הבנק העולמי מציב את ישראל רק במקום ה-49 בדירוג של יותר מ-200 המדינות החברות בו, מהעשירה (נורבגיה, עם תוצר של 50,000 דולר לנפש) ועד הענייה ( זימבבווה, תוצר לנפש של 170 דולר לשנה לנפש) . ישראל גם לא נכללת במועדון היוקרתי של מדינות בעלות הכנסה הגבוהה ביותר. היא מסווגת כמדינה שהכנסתה לנפש "בינונית-גבוהה".

התוצר העולמי הריאלי הסתכם ב-2006 ב-60 אלף מיליארד דולר. חלקנו בו זעיר, פחות מ-0.03%. הכלכלה הגדולה בעולם היא עדיין ארה"ב, המייצרת מוצרים ושירותים ב-13 אלף מיליארד דולר. המשק השני בגודלו הוא סין: התוצר הסיני, לפי האומדנים המעודכנים של שווי כוח קניה של המטבע הסיני, נאמד ב-6,000 מיליארד דולר - 40% פחות מהאומדן הקודם. כלכלת יפן מגיעה למקום השלישי וגרמניה והודו נדחקות ביחד למקום הרביעי.

הבנק העולמי משדר גם אות אזהרה לסוחרי המטבע בישראל: שווי כוח הקניה הממשי של השקל נאמד בסקר המחירים הבינלאומי ב-3.7 שקלים לדולר, כלומר קרוב מאוד לשערו הנוכחי. השקל עכשיו שווה כמה שהוא קונה.