שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    בין ארכיאולוגיה לפוליטיקה - פרו נגד ייל
    סיבוב נוסף המאבק בין ממשלת פרו לאוניברסיטת ייל על אוצרות הארכיאולוגיה ממאצ'ו פיצ'ו. ממשלת פרו טוענת כי ברשות "ייל" פי 10 מכמות הפריטים שמסרה לידיה
    שר הבריאות של פרו, הרנן גארידו לוקה (Hernan Garrido Lecca), טוען כי אוניברסיטת "ייל" מחזיקה באופן לא חוקי ביותר מ-40,000 פריטים ארכיאולוגיים שהוצאו מהאתר מאצ'ו פיצ'ו שבפרו. כמות הגדולה פי 10 מכמות הפריטים אותה הסכימה "ייל" להשיב לפרו בהסכם פשרה שנחתם בין הצדדים בספטמבר 2007. לוקה פרסם את נתוני ספירת המלאי שערך צוות מטעם משרד התרבות של פרו במחסני "ייל". הפרסום פותח מחדש את הסכסוך בין האוניברסיטה האמריקאית היוקרתית לבין המדינה הדרום-אמריקאית.

     

    האתר מאצ'ו פיצ'ו שוכן כ-70 קילומטרים צפון-מערבית לעיר קוסקו, שבדרום פרו, בגובה של כ-2,400 מטרים מעל גובה פני הים. האתר מכיל שרידים של עיר גדולה שנבנתה על ידי בני שבט האינקה באמצע המאה ה-15. תושבי העיר נטשו אותה בשנת 1,550 בקירוב. החוקר היירם בינגם (Hiram Bingham), מאוניברסיטת "ייל", גילה את העיר האבודה ב-1911 , מוסתרת בין עצי הג'ונגל, וערך בה מספר חפירות. בשל קשריו הטובים עם השלטון המקומי, הצליח בינגם לדלות מספר רב של אוצרות ארכיאולוגים מהאתר ולצרפם לאוסף של אוניברסיטת "ייל".

     

    עם השנים הפך מאצ'ו פיצ'ו לאטרקציה התיירותית הגדולה ביותר בפרו, המושכת מאות אלפי מבקרים בשנה. ב-1983 הוכרז כאתר מורשת עולמי של ארגון אונסק"ו של האו"ם וביולי 2007 נבחר לאחד משבעת פלאי תבל החדשים. במרץ 2006 פתחה ממשלת פרו במאבק להשבת הפריטים הארכיאולוגים לרשותה וטענה כי הם הושאלו לאוניברסיטת "ייל" לצרכי מחקר וכי עתה, לאחר קרוב למאה שנה, יש להשיבם לפרו. באוניברסיטת "ייל" טענו כי דיגנם הוציא את החפצים באופן חוקי וכי החפצים עדיין דרושים לה לצורכי מחקר.

     

    בספטמבר 2007, הגיעו הצדדים לפשרה לאחר שממשלת פרו איימה לתבוע את אוניברסיטת "ייל". בהסכם הפשרה נקבע כי 4,000 פריטים ממאצ'ו פיצ'ו הנמצאים ברשות אוניברסיטת "ייל", יוצגו בתערוכה נודדת אותה יממנו האוניברסיטה והמדינה הדרום אמריקאית יחדיו. ממשלת פרו התחייבה לבנות מוזיאון בעיר קוסקו, בו יוצגו הפריטים עם תום התערוכה הנודדת. אוניברסיטת "ייל", מצידה, התחייבה לספק יעוץ מדעי למוזיאון.

     

    עתה, טוענים בפרו, מסתבר כי ברשות "ייל" יותר מ-40,000 פריטים ממאצ'ו פיצ'ו. בפרו רואים בפריטים אלו רכוש של האומה הפרואנית ודורשים את השבתם.
    את המאבק להשבת הפריטים החל הנשיא אלחנדרו טולדו, הנשיא הראשון ממוצא ילידי בתולדות המדינה, שסיים את כהונתו ביולי 2006. המאבק השתלב היטב במדיניותו הכללית של טולדו ושל הנשיא המכהן אלן גרסיה, לפאר את מורשתם התרבותית של שבטי הילידים כחלק ממהלך כולל של צמצום העוול ארוך השנים של הכיבוש הקולוניאלי והמשטרים הדיקטטוריים בפרו. רבים מתושבי המדינה סבורים כי ממשלות אלו פגעו בזכויותיהם של פרואנים ממוצא ילידי בשם האינטרסים הלאומיים והכלכליים של צאצאי המתיישבים האירופאים.

     

    מאבקה של ממשלת פרו להשבת האוצרות הארכיאולוגיים לרשותה אינו יחיד מסוגו. מוזיאונים ברחבי העולם, בעיקר במדינות שנחשבו למעצמות קולוניאליות עד אמצע המאה ה-20, נתקלים בתביעות מצד המדינות בהן נמצאו אוצרות ארכיאולוגים השוכנים באותם מוזיאונים. מוזיאונים באנגליה, צרפת וגרמניה מלאים באוצרות ארכיאולוגיים מיוון, תורכיה ומצרים, זכר לעבר הקולוניאלי של אותן מדינות. התביעות להשבת הפריטים לרשות המדינות בהן נמצאו מעורר מחדש את הדיון במורשת הקולוניאלית ואת הטענות בדבר ניצול כלכלי ותרבותי של מדינות העולם השלישי על ידי המעצמות האירופאיות.

     

    גם במקרה של מאצ'ו פיצ'ו גלש העיסוק במחלוקת בין פרו ל"ייל" מההקשר האקדמי והמשפטי אל ההקשר הפוליטי. ארכיאולוגים בארה"ב טוענים כי תביעתה של ממשלת פרו נועדה להציג את הממשלה כמי שנלחמת על כבודם האבוד של האמריקאים הילידים כנגד הניצול הכלכלי והתרבותי של האדם הלבן, אותו מייצגת ארה"ב בשל כוחה הכלכלי ומעורבותה ארוכת השנים בפוליטיקה הדרום-אמריקאית. לפריטים עצמם, הם טוענים, אין ערך מוזיאוני רב ובמשך עשרות שנים הם שכבו במחסני המחלקה לארכיאולוגיה מבלי שאיש גילה בהם עניין רב.

     

    מאצ'ו פיצ'ו, כמו רוב האתרים הארכיאולוגים הגדולים והמרשימים, נחשב לסמל לאומי בפרו. הנשיא טולדו אפילו ערך את טקס ההכתרה שלו, ב-2001, באתר. הארכיאולוג הבריטי יו תומפסון הסביר בראיון לניו יורק טיימס כי בתביעתה של ממשלת פרו ישנה פנייה לרגשות הלאומיים שמעורר האתר. "יש כאן הרבה משום תיפוף בתוף האינקה" אמר תומפסון.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מאצ'ו פיצ'ו פרו
    צילום רוייטרס
    אלחנדרו טולדו, נשיא פרו לשעבר
    צילום רוייטרס
    מומלצים