כנגד ארבעה טיפוסים דיברה הכימיה של האהבה
לפי האנתרופולוגית הלן פישר, "הנושאים-ונותנים" מתאפיינים בהורמון אסטרוגן, "הבמאים" מתאפיינים בטסטוסטרון, "הבונים" מושפעים מסרוטונין ו"החוקרים" - מדופמין
אם שאלתם את עצמכם למה הזוגיות שלכם לא הולכת לאן שאתם רוצים שהיא תלך, או למה היא לא הולכת בכלל, אולי התשובה נמצאת אצל האנתרופולוגית הלן פישר. לפי פישר, יש ארבעה סוגי טיפוסים, והכימיה שלנו איתם מתחילה בכימיה של הגוף.
1. זה שמנהל משא ומתן
את הטיפוס הראשון, הנושא-ונותן (Negotiator), מאפיינת פעילות מוגברת של אסטרוגן. נכון, אסטרוגן הוא הורמון מין נשי, אבל לא רק. יש אותו גם לגברים, ולמען האמת, יש לא מעט גברים שמשתייכים לסוג הטיפוס הזה. טיפוסים כאלה מתאפיינים בתכונות שמיוחסות בדרך כלל לנשים: התבוננות פנימית, ניתוח (שלא לומר חפירות) במחשבות ובמניעים, גם של עצמם, אבל לא פחות של אחרים. הם מעולים עם אנשים, מצטיינים בסמול-טוק ומוצאים תמיד את המילה הנכונה.
על טיפוסים כאלה אי אפשר לעבוד. הנושאים-ונותנים יודעים באופן אינטואיטיבי מה אחרים מרגישים וחושבים, קוראים במיומנות הבעות פנים, תנוחת גוף, מחוות וטון דיבור. הם יצירתיים, גמישים, וכמעט פסיכולוגים. כל הכישורים האלה, יחד עם טבע גמיש ואדיב, הרבה חמלה וסבלנות, מציירים טיפוס חביב מאוד, דיפלומט לא קטן.
אבל הנטייה לרדת לעומקם של דברים הופכת לטבע השני שלהם, עד כדי כך שממש נוח להם עם דו משמעות ואי בהירות. בתוך מערכת יחסים, כל ההתלבטות הזאת יכולה להתיש. חוץ מזה, מי יודע כמה זמן ייקח להם.
2. זה שמביים
גם הבמאי (Director) שם לב לכל הפרטים הקטנים, תכונה שמאפשרת לו להתעלם מהטפל (מבחינתו) ולהתמקד בעיקר. טסטוסטרון, ה-הורמון הגברי בה' הידיעה, הוא מה שמניע טיפוסים כאלה, ולמרות שאנחנו חושבים שמדובר בהורמון גברי - הוא נמצא אצל שני המינים. לא חסרות נשים במאיות.
הבמאיים שואפים להיות ראשונים בכל דבר, ויש להם כל מה שצריך בשביל לעשות את זה. הם תחרותיים, תכליתיים, החלטיים, מהירים, נחרצים, לא עושים הנחות לאף אחד, בטח שלא לעצמם. הם מבריקים, יצירתיים, בעלי כושר המצאה, ומקבלים החלטות ורעיונות אמיצים, גם אם לא מאוד פופולריים. למרות שתחומי העניין שלהם יכולים להיות צרים, ההתמדה והעמקה שלהם הופכת אותם למובילים גם שם. הם טובים בכל מה שדורש גם ראייה רחבה וגם תשומת לב לפרטים הקטנים, כמו מחשבים או ארכיטקטורה.
אז איפה הבעיה? כל התכונות האלה הופכות אותם לאנשים די סוליסטים; הם אולי כבשו את פסגת האולימפוס, אבל הם נמצאים שם לבד. כי מה שעוזר להם להצליח, מצליח לעצבן אחרים. מבין כל ארבעת הטיפוסים, הם נחשבים לבעלי כישורים חברתיים הכי פחות טובים. מהצד, הם עשויים להיראות מסויגים, לא ידידותיים, אולי אפילו קרים, ובאופן כללי לא מעוניינים, אלא אם כן יצא להם מזה משהו. הביטחון שלהם עשוי להתפרש כשחצנות, הדייקנות כעקשנות, וההחלטיות, כחוצפה. אבל, בשביל אלה שהם אוהבים באמת, הם יילכו עד הסוף. כמו שהם עושים בכל דבר.
3. זה שבונה
הבונה (Builder) הוא כזה שיהיה מוכן לעשות הכל בשביל המשפחה והחברים. האישיות של הבונים מושפעת ממערכת הסרוטונין בגוף. הבונים הם אלה שלאן שהם לא מגיעים, תמיד מתים עליהם. הם חביבים, ידידותיים, נעימים, רגועים, מאוד מוכוונים לאנשים, מחויבים ונאמנים, חרוצים ומוסריים, זהירים, אבל לא פחדנים. ביטחון מאוד חשוב להם, לכן הם לא משחקים עם הדברים החשובים (כסף ורגשות). הם אוהבים חברה, אוהבים לדבר ותמיד תראו אותם מוקפים באנשים.
אבל אפשר לפזר את ההפגנה, כנראה שאין מה לראות כאן. בגלל הצורך שלהם לעשות דברים לפי הספר, ובגלל החיבה היתרה שלהם לסדר, מבנה, חוקים ולוחות זמנים, קשה להגיד עליהם שהם ספונטניים, וקשה להגיד שיש להם סבלנות לאחרים.
4. זה שחוקר
הטיפוס החוקר (Explorer) הוא הכי ספונטני שיש. אצל הטיפוס החוקר, המערכת האקטיבית היא מערכת הדופמין, חומר כימי שמקושר, בין היתר, לנטייה לחפש ולחדש. לחוקר אין רגע דל. הוא חי בשביל לגלות אנשים חדשים, מקומות, רעיונות, צבעים, טעמים וריחות. יש לו הרבה יותר אנרגיה מאשר לרוב האנשים, לפעמים עד כדי חוסר מנוחה. הוא סקרן, שופע ברעיונות חדשים ותובנות יצירתיות, ותשומת הלב שלו מוסחת בקלות. הוא נדיב, חייכן, שובב, חושני, לפעמים נהנתן, בדרך כלל לא צפוי, אבל תמיד משעשע.
הדבר היחיד שיכול להוריד לו את החיוך מהפנים הוא שיגרה, והוא יעשה הכל (כולל הכל) כדי להימנע ממנה.
- באדיבות אתר ד"ר יאנג
שרית פרקול מוסיפה:
כולנו מורכבים מכל ארבעת הטיפוסים, כמובן, אבל אצל רובנו יש ביטוי חזק יותר של אחד הטיפוסים הבסיסיים. על בסיס האבחנה הזאת פיתחה האנתרופולוגית הלן פישר עבור אתר ההיכרויות Chemistry.com שאלון בן 56 שאלות, כדי שחברי האתר יוכלו לבחון איזה טיפוס התנהגותי הם מבין תריסר אפשרויות המהוות שילובים של ארבעת הטיפוסים הבסיסיים (ובאותה הזדמנות, היא אוספת נתונים למחקר שלה). פישר עצמה, למשל, מוגדרת לפי שיטתה כחוקרת/נושאת-ונותנת - מערכות הדופמין והאסטרוגן יותר בולטות אצלה.
יותר מ-1.6 מיליון גברים ונשים אמריקנים מילאו את השאלון הזה, ועל סמך הנתונים של כחצי מיליון שאלונים הגיעה פישר למסקנה שהטיפוס השולט (42 אחוז מהאוכלוסיה) הוא הבונה. החוקרים נדירים (8 אחוז בלבד). היא משערת שמבחינה אבולוציונית, הבונים היו חיוניים לשם חיי קהילה מאוזנים, בעוד שהחוקרים נדרשו רק בתקופות של נסיבות אקולוגיות משתנות.
החוקרת בדקה את תגובותיהם של 2,766 מהנבדקים אחרי דייט ראשון, כדי לברר את מידת המשיכה. התברר שכמעט כולם נמשכים אל הנושאים-ונותנים. ומה שאולי יותר משמעותי: גברים ונשים מכל סוגי הטיפוסים (פרט לנושאים ונותנים) הביעו יותר משיכה ראשונית לטיפוסים בעלי התנהגויות שונות משלהם. הבונים נמשכים במיוחד לחוקרים, ולהפך. במאים נמשכים לנושאים-ונותנים. ולמרות שהנושאים-ונותנים נמשכים בעיקר לדומים להם, גם הם הראו משיכה לטיפוס הבמאי.
בחירת בן זוג פועלת כמו משפך
במאמר "חוקי הכימיה" שהתפרסם בכתב העת Psychology Today הסבירה פישר, שאולי בחירת בן זוג פועלת כמו משפך: "בתחילה אתה בודק את החיצוניות של הפרטנר הפוטנציאלי. גדול מדי, קטן מדי, זקן מדי, צעיר מדי, ורוד מדי, ירוק מדי, מבולגן מדי, מסודר מדי. אם זה עובר את הסינון, ממשיכים לדיבור: מבטא גרוע, הערה טיפשית, בדיחה סרת-טעם, סימן של בורות או כל מוזרות אחרת עלולים לקטוע את הרומן בעודו באיבו. אבל אם האדם מגיע מהרקע שלך, הוא בגיל המתאים, יש לו רמת אינטליגנציה והשכלה דומה לשלך, הוא נראה בעל חוש הומור וסתגלנות חברתית, הוא שותף לערכים שלך ומתאים למפת האהבה שלך, ואם העיתוי נכון - אתה ממשיך". מבחינה זאת, אנחנו נמשכים לדומה לנו. אבל פישר סבורה - וכאן נכנסת לתמונה הכימיה שתוארה למעלה - ש"מנגנונים ביולוגיים תת-הכרתיים מושכים אותנו בעדינות לקראת אנשים המשלימים אותנו מהבחינה הגנטית".
