על אינפלציה, סטגפלציה, מיתון ופטפטת

העלייה המפתיעה במדד חודש מרץ, יחד עם נפילת הדולר השבוע והסימנים להאטה כלכלית, גרמו לרבים לתהות: האם על בנק ישראל להעלות את הריבית כדי למנוע את התפתחות האינפלציה, אחרי שגם בשנה שעברה היתה האינפלציה מעל תחום היעד? או לחלופין, האם עליו לטפל בהאטה הכלכלית ובעליית השקל לעומת הדולר הפוגעת ביצוא ולהוריד את הריבית?

קצת סדר בנתונים ומבט לטווח ארוך יותר מחודשיים קדימה ואחורה מבהירים את התשובה: מאחר שבנק ישראל אינו יכול לתקן בדיעבד את שגיאותיו מהעבר, עליו להתרכז בטיפול בהאטה הכלכלית ובשער החליפין של השקל ולהוריד את הריבית כדרוש לכך. סטגפלציה לא תהיה לנו, אלא אם תנבע מהכלכלה העולמית (עליית מחירי הסחורות עם חולשה כלכלית במערב) ומשגיאות העבר שנפרט להלן.

בסוף 2006 ובמחצית הראשונה של 2007 הוריד בנק ישראל את הריבית באגרסיביות, ואפשר לומר אפילו בפראות מסוימת. המטרה היתה להחליש את השקל. כשהושגה המטרה והשקל נפל, נבהל בנק ישראל והעלה את הריבית באופן מיידי, כלומר הודה בטעותו. בחודשיים האחרונים הוא הוריד שוב את הריבית. ההבדל בין שתי התקופות של הורדות הריבית ברור: במחצית הראשונה של השנה שעברה היתה הכלכלה חזקה, ואולי אפילו מחוממת חימום יתר. הורדת הריבית על רקע זה היתה ללא ספק שגיאה, שתוצאתה היא האינפלציה של היום. נדגיש כי לבד מההשפעה דרך שער החליפין, ההשפעה האינפלציונית של הורדת הריבית מגיעה לשיאה בערך שנה אחרי שינוי הריבית.

שלושה מרכיבים יש לאינפלציה של היום: עליית מחירי הסחורות העולמיים, שעליהם כמובן אין לנו השפעה; הניסיון הבלתי מוצלח של הרשויות לפזר אוכלוסייה באמצעות הקטנת היצע הדיור באזור תל אביב רבתי, במצטבר עם החקיקה של המחוקק שלא נבחר (ביהמ"ש, בעניין צדק חלוקתי. זוכרים?). מאחר שעם ישראל רוצה דווקא לגור במרכז, מעלים כל אלה בצורה חזקה את מחירי הדיור; ולבסוף, השגיאה מ־2007. את כל אלה לא יוכל בנק ישראל לתקן היום.

אם כן, מה יש לעשות היום? בנק ישראל צריך לטפל בבעיית העתיד, כלומר בהאטה הכלכלית, ולמנוע התחזקות השקל מעבר לנפילה העולמית של הדולר. את מדיניות הקצאת הקרקעות יש לשנות מן הקצה, אבל זהו כמובן נושא נפרד. ולבסוף, על הנגיד להימנע ממחלת הנגידים הידועה: פטפטת. מובן שהדולר נפל בימים האחרונים מסיבות אחרות, אבל ברור גם שהאמירה כי הנגיד מצפה לירידה נוספת של הדולר לא הועילה.

לא חשוב בדיוק מה אמר הנגיד. כשבשוק מחכים להזדמנות למכור דולרים, דבריו בהחלט היוו אות לפעול. בעניין זה צריך הנגיד ללמוד מהנגידים ושרי האוצר של ה־G7. אחרי שהחליטו החלטה תקיפה בעניין זה נשאלו כולם לדעתם. כולם עד אחד סירבו להגיב, אלא בצורה אחידה: "תמכנו בהחלטה כפי שנוסחה".

הכותב הוא כלכלן