יצאו לחירות: אנשים שעצרו את מירוץ הקריירה

יום אחד, מבטיח כל עובד חרוץ לעצמו, אעצור את המירוץ. אעבוד פחות, או לא אעבוד כלל, אתרום מזמני לחברה, אבלה עם המשפחה, אתמסר לתחביבים, אגשים חלומות. בלי לחץ, בלי כאב ראש, בלי רעב לכסף. אבל החיים תובעניים, הצרכים הכלכליים מכתיבים, ההישגיות משעבדת. ברוב המקרים, היום הזה מגיע עם הפרישה לגמלאות.

ובכל זאת, יש מי שעשו את זה באמצע החיים. אנשים שהוכיחו שזה אפשרי, שעצרו באמצע קריירות מצליחות בתחומי ההייטק, התעשייה, הפרסום, המשפט, ומאז הם מתנדבים, כותבים, לומדים, מתאמנים, מבלים עם המשפחה, וגם עובדים: פחות, לאט, לפי הקצב שלהם. עבודה שהיא בחירה, לא כורח. איש מהם אינו מתגעגע, אינו מצטער.

נכון, לכולם יש מספיק כסף לכך. אבל הם מדגישים שהכסף אינו הפרמטר המרכזי. כמו מיסיונרים הם אומרים: זה קודם כל עניין של החלטה, של שינוי מחשבתי. זה אפשרי.