שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    האינטרסים הסמויים מאחורי הקמת ביה"ח באשדוד

    מאחורי הקלעים: סגן ראש עיריית אשדוד נאבק למען בנימין נתניהו, ח"כ לנדבר נאבקת על הקול הרוסי, ח"כ ליצמן נלחם על האינטרסים הכלכליים של הרבי מגור, אבל אף אחד לא באמת עוסק בשאלה למי בכלל נחוץ בית חולים באשדוד

    ימים אחדים לאחר שהופצו ברחבי הארץ קריקטורות המציגות את ראש הממשלה אהוד אולמרט כ"בובה של משרד האוצר", הודיעה ועדת המכרזים הבין־משרדית של משרד האוצר והבריאות כי בכוונתה לפרסם בתוך כמה חודשים מכרז פומבי להקמת בית חולים באשדוד. זאת אף שמשרד האוצר טען בבג"ץ כי אין מקום להקמת בית חולים בעיר, בין השאר משום שאין הצדקה כלכלית לקיומו.

     

    את הקמפיין האגרסיבי להקמת בית החולים מקדם ד"ר יחיאל לסרי, מ"מ ראש עיריית אשדוד ומקורבו של בנימין נתניהו. לסרי עתיד להתמודד בנובמבר בבחירות המקומיות מול ראש העיר המכהן צבי צילקר — בעבר איש ליכוד וכיום איש קדימה. ההתקדמות במאבק על הקמת בית חולים מוסיפה ללסרי נקודות בקרב על ראשות העירייה, אבל הלחץ שהוא מפעיל הוא רק מרכיב אחד בפאזל גדול של לחצים פוליטיים וכלכליים העומדים מאחורי בית החולים באשדוד.

     

    בחזית הפרלמנטרית מובילים את המאבק שניים — יו"ר הוועדה לפניות הציבור ויוזמת החוק להקמת בית החולים, סופה לנדבר (ישראל ביתנו), ויו"ר ועדת הכספים לשעבר ואיש סודו של האדמו"ר מגור, יעקב ליצמן (יהדות התורה). השניים מקדמים בעקשנות זה כמה שנים את הקמת בית החולים, תוך ידיעה כי מפלגותיהם עשויות לגזור מכך קופון פוליטי לא קטן.

     

    החוק להקמת בית החולים באשדוד התקבל בכנסת כבר בשנת 2002 ביוזמתה של לנדבר, בעצמה תושבת העיר. החוק קבע כי בתוך שלושה חודשים ממועד פרסומו ברשומות, על המדינה לפרסם מכרז להקמת בית החולים. עוד נקבע כי אם לא יוגשו הצעות למכרז, המדינה תקים את בית החולים בעצמה.

     

    אלא שהמכרז מעולם לא פורסם. במקום לפרסם מכרז, במשרד האוצר ניסו לבטל את החוק במסגרת חוק ההסדרים. ב־2003 עתרה עיריית אשדוד לבג"ץ כדי שיורה למדינה ליישם את החוק. בעקבות הבג"ץ, שעודו תלוי ועומד, ובעקבות הקמפיין של תושבי העיר נגד ראש הממשלה, פרסם האוצר באוקטובר 2007 "בקשה לקבלת מידע" (RFI) — מעין טרום־מכרז לבדיקת הנכונות של גופים להגיש הצעות. שלושה גופים ניגשו למכרז המקדים: רפואה וישועה השייכת לחסידות גור, חברת הבנייה אלקטרה נדל"ן ורשת בתי החולים אסותא, השייכת למכבי שירותי בריאות.

     

    האג'נדה של סופה

    במקביל לבדיקת ההצעות שהוגשו למכרז המקדים החלה לנדבר להשתמש בוועדה הפרלמנטרית שבראשה היא עומדת כזירה לקידום הנושא: כרבע מישיבותיה של הוועדה לפניות הציבור בכנסת שנערכו מאז ינואר 2008 דנו בבית החולים באשדוד. בבחירות האחרונות לכנסת העניקו 20% מהמצביעים באשדוד, המונה כ־230 אלף תושבים — מתוכם שליש יוצאי חבר העמים, את קולם למפלגתה של לנדבר, ישראל ביתנו.

     

    "אין פה שום פוליטיקה", אמרה לנדבר בתגובה לדברים. "תמיד נאבקתי למען הקמת בית החולים באשדוד ואמשיך להיאבק עד שהוא יקום. עם כל הכבוד לבית החולים קפלן, זה בית חולים של צריפים. לא ייתכן שלתושבי אשדוד לא יהיו שירותי רפואה ברמה גבוהה".

     

    בינתיים הודיעו שלושת הגופים שניגשו למכרז המקדים כי יהיו מוכנים לאחד את הצעותיהם לכדי הצעה אחת. מטרתם לגרום לוועדת המכרזים לוותר על הדרישה למכרז פומבי, ובכך לקצר את התהליכים. הגורם שעמד מאחורי הצעד הזה היה ליצמן, שככל הנראה מעוניין כי עמותת רפואה וישועה תהיה הגוף המוביל בהקמת בית החולים. רפואה וישועה לא מסתפקת בדיבורים, וכבר מקימה בפועל, בשטח הסמוך לשטח שבו יוקם בית החולים, מה שמכונה "מערך מיון קדמי". מדובר בקומפלקס המתנשא לגובה של תשע קומות, שיעניק שירותי רפואת חירום ושירותי אשפוז מסויימים. לשם כך גייסה העמותה תרומות בהיקף של כ־32 מיליון דולר.

     

    הקמת מערך המיון במקום צפויה לקדם את מעמדה של רפואה וישועה בקרב על הקמת בית החולים. אם אכן יוקם בסופו של דבר בית החולים על ידי רפואה וישועה, יגזרו ליצמן ומפלגתו קופון פוליטי וכלכלי משמעותי. בבחירות האחרונות לכנסת העניקו תושבי העיר כ־10% מקולותיהם ליהדות התורה. הקמת בית החולים צפויה לחזק את מעמדה הפוליטי של חסידות גור בעיר, בעיקר על חשבון ש"ס. כמו כן, בית החולים צפוי ליצור מקור הכנסה לא מבוטל לעמותה, שתקבל שכירות מעסקים שיוקמו בו, שכן האוצר קבע כי למעלה מ־10% משטח בית החולים יוקצו לשטחי מסחר.

     

    ליצמן עצמו שולל את הזווית הכלכלית של בניית בית חולים. "אני לא סבור שעמותת רפואה וישועה תוכל לגזור מכך קופון כלכלי ואני בכלל לא בטוח שהם מעוניינים בכך", הוא אומר. בהתייחס להגדלת הכוח הפוליטי של יהדות התורה באשדוד אומר ליצמן כי מדובר ב"טענה אבסורדית. עמותת רפואה וישועה פועלת בתחומים רבים ומגוונים, שהציבור הרחב אינו מודע להם. במקרה של הקמת בית החולים הסיפור הפך לתקשורתי ולכן נחשפו אליו, אבל אין כאן מטרות פוליטיות".

     

    "עזים" במכרז

    גם לאחר ההחלטה לצאת למכרז, לסרי עדיין חושש. "אני עדיין לא יודע מתי יוקם בית החולים", הוא אומר, "כבר עכשיו ניתן לשמוע בדברי האוצר רמזים לכך שהוצאת המכרז אל הפועל עלולה להתעכב בגלל כל מיני עזים".

     

    באוצר טוענים כי עלות הקמת בית החולים תסתכם בכ־600 מיליון שקל, וכדי להפעילו ללא גירעון הוא יידרש לגייס מדי שנה כ־50 מיליון שקל מגופים חיצוניים. כדי להימנע ממתן כספים נוספים נקבע כאמור כי למעלה מ־10% משטח בית החולים יוקצו לשטחי מסחר, וכי רבע מהפעילות הרפואית של בית החולים תהיה פרטית.

     

    העז העיקרית שלסרי מדבר עליה היא סוגיית הקרקע. על פי התכנון, בית החולים אמור לקום על שטח של 116 דונם, מתוכם 70 דונם המיועדים לבנייה. בעיריית אשדוד מבקשים להעניק את הקרקע ליזמים ללא תשלום, מפני שמדובר בבית חולים ציבורי. אולם במינהל מקרקעי ישראל ובמשרד האוצר לא מעוניינים בכך, מאחר ששווי הקרקע מוערך ביותר מ־50 מיליון שקל.

     

    בניסיון להימנע מעסקת רכישה יקרה שעלולה להפיל את הפרויקט כולו צילקר הציע למינהל מקרקעי ישראל ליישר את הקרקע בעצמו, ולשווק את החול שהוא יוציא מן השטח במיליוני שקלים. גורמים בכירים בוועדה הבין־משרדית סיפרו כי בקרוב תתבצע שמאות לקרקע, ויוחלט האם המחיר שיידרש מהיזמים יהיה מלא, או שישקף רק את השטחים המסחריים ואת הפעילות הפרטית.

     

    ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "הכנסת החליטה שלא לבטל את חוק בית החולים באשדוד, ולכן אנחנו מחויבים לקדם אותו. ההחלטה על פרסום המכרז בעתיד משקפת עמדה זו". מעיריית אשדוד נמסר כי מדובר במאבק מהותי לרווחת תושבי העיר ולא במאבק פוליטי אישי.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לנדבר. בעד
    צילום: גיל יוחנן
    בר-און. נגד
    צילום: אלכס קולומויסקי
    ליצמן. בעד
    צילום: גיל יוחנן
    מומלצים