אולי צו הרחקה מלבה אלימות?

יהודה חדד מנתיבות שרצח לפני מספר ימים את גיסתו וניסה לרצוח גם את אשתו, ביצע את מעשיו הנפשעים לאחר שנמסר לידיו צו הגנה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה. על פי הפרסומים, הודה חדד במעשיו ואמר בחקירתו כי לא יכול היה לסבול את העובדה שאשתו הוציאה נגדו צו הרחקה.

החוק למניעת אלימות במשפחה נכנס לתוקף לפני 17 שנה, ועיקריו הם כי בית המשפט רשאי להוציא צו הגנה נגד בן משפחתו של המבקש, שיאסור עליו להיכנס לדירתו או להימצא בתחום מרחק מסויים מאותה דירה לרבות איסור להטריד אותו בכל דרך ובכל מקום.

בדרך כלל ניתן צו ההגנה במועד הגשת הבקשה ובנוכחות המבקש. במקרה כזה חייב בית המשפט לקבוע דיון בנוכחות שני הצדדים בהקדם האפשרי, לא יאוחר משבעה ימים מיום מתן הצו.

החוק קובע כי צו ההגנה יהיה תקף לא יותר משישה חודשים, ובית המשפט יכול להאריך את תוקפו מנימוקים מיוחדים עד שנה. בנוסף, בן המשפחה החשוד כאלים צריך לקבל את הצו במסירה אישית מידי פקיד בית המשפט או מאדם מוסמך אחר, אך בשום אופן לא מבן משפחתו, כפי שכנראה היה בעניין חדד.

צו ההגנה הוא החלטה שיפוטית. זהו נייר משפטי ולא גדר שלא ניתן לעבור דרכה. לפיכך, הוצאת צו הגנה עלולה להביא דווקא להסלמה בסכסוך המשפחתי ולעלייה בדרגת האלימות, ולכן יש לשקול היטב הגשת בקשה שכזו.

יש גם לזכור כי בני זוג מסוכסכים, לעיתים בעצת עורכי דינם, מנצלים את ההליכים המשפטיים ובכלל זה את צווי ההגנה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, לשם צבירת יתרון במאבק עם בן זוגם. לשופט שבפניו מוגשת בקשה קשה מאוד לדעת  מראש אם מדובר בבקשה לצו הגנה "אמיתי" או שמדובר ב"טריק" לצורך השגת יתרון במאבק.

לדוגמא, לתת סמכות לבית המשפט במקרה שנראה לו מתאים להוציא צו הבאה מיידי נגד בן המשפחה האלים שתבצע המשטרה, כפי שנהוג בצו מעצר. כך לא תינתן לו שהות לבצע כל מעשה כנגד בן משפחתו בתקופה שבין קבלת צו ההגנה ועד מועד הדיון בנוכחות שני הצדדים;

אפשר לתת סמכות בידי בית המשפט לקנוס את מי שמגיש בקשת סרק או לנקוט נגדו סנקציות הקשורות בחלק הרכושי של הסכסוך הזוגי.

ניתן לקבוע במפורש מה יקרה בתום השנה בה צו ההגנה היה בתוקף וסכנת האלימות ממשיכה לרחף.

בישראל נרצחות בין עשר ל-20 נשים בשנה על ידי בני משפחה. כלומר, מאז חוקק החוק למניעת אלימות במשפחה נרצחו כ-250 נשים ובני משפחה אחרים. זהו מספר מצמרר. טוב תעשה הכנסת אם תביא לשינויי חקיקה בהקדם האפשרי. על נציגיה להתכבד ולשמוע אנשי מקצוע מדיסציפלינות שונות ולגבש תיקון לחוק שיהיה מאוזן - מצד אחד ימנע אסונות ומצד שני לא יגרום להפרה בוטה של זכויות הפרט. שיקול הדעת צריך להיות של בית המשפט בכל מקרה לגופו לפי הנסיבות.

אבידן גלובינסקי, שופט בדימוס