המסרים הירוקים הסמויים של שלגיה

האם "במבי" ו"ספר הג'ונגל" הם האחראים לחינוך דור שלם של פעילי סביבה ברחבי העולם? האם בסיפור שלגיה הוסתרו מסרים ירוקים סמויים? האם "מוצאים את נמו" יסייע לשמור על המגוון הביולוגי באוקינוסים?

ספר חדש שכתב מרצה באוניברסיטת קיימבריג' טוען זאת בדיוק. ד"ר דייויד ווייטלי אומר בספר כי העוצמה הרגשית הגדולה שעוררו הדמויות בסרטים של דיסני, חינכו לאהבת הטבע ומתן כבוד לסביבה. סרטים כמו "במבי", שיצא לאקרנים בשנת 1942, הניחו לדבריו את התשתית לפעילות הסביבתית של השנים האחרונות.

בעוד שסרטי דיסני נחשבים בעיני רבים ללא יותר מסיפורי אגדות צבעוניים עבור הילדים - ואסקפיזם טהור עבור המבוגרים, טוען ווייטלי כי הם כללו גם מסרים חזקים בנושאי סביבה, והיחס בין האדם לטבע שמסביבו. הוא טוען שדמויות האנימציה ה"חמודות" עודדו באופן מתמיד דורות של ילדים לתמוך בטבע ולשמור עליו.

"במבי", טוען ווייטלי, היה בין הסרטים המשפיעים ביותר במובן זה. הוא אומר שפעילי סביבה רבים הודו שאת האהבה הגדולה שלהם לטבע ואת ההשראה שלהם לפעול לשימורו, קיבלו לאחר שצפו בסרט. 

אלא שפעילי סביבה רואים את הדברים קצת אחרת. לא רק שהם יוצאים נגד יוזמות אנטי-סביבתיות של דיסני - כמו למשל הקמת אתר סקי על שטח פתוח בהרי סיירה נבאדה - הם גם טוענים שהפשטות שבה הוצגה המציאות בסרטי דיסני יצר במוחם של מיליוני בני אדם תדמית מעוותת של הטבע, בה כולם חיים בהרמוניה ללא מתח, עימות או מוות.

"סרטי דיסני היו נתונים במשך שנים רבות לביקורת על היותם בלתי אמינים ומציאותיים, ועל הנטייה שלהם לעוות את המציאות לטובת הטעם הפופולרי... אך למעשה, הסרטים הללו לימדו אותנו רבות כיצד יש לכבד את הטבע. רבים מהם, כמו 'במבי' היו ההשראה והבסיס הרגשי לפעילות סביבתית שנים לאחר מכן", משיב ווייטלי למבקרים.

הוא מצביע בספרו על שתי תקופות בהיסטוריה של פעילות אולפני דיסני, שקידמו שתי גישות שונות ביחס לסביבה. התקופה הראשונה הייא בין 1937 ל-1967, כאשר וולט דיסני בעצמו ניהל את האולפנים. בתקופה זו קידמו סרטים כמו "במבי", "שלגיה ושבעת הגמדים", "היפהפיה הנרדמת" ו"סינדרלה" יחס "ביתי וכפרי" לטבע. בסרטים אלה העולם מצוייר באופן אידילי ופסטורלי, מקום מקלט פגיע מפני החברה המאיימת.

בתקופה השניה, בין השנים 1984 ל-2005 - כאשר מייקל אייסנר ניהל את האולפנים - הסרטים הפכו מציאותיים ומורכבים יותר, ורמזו כי האדם והטבע יכולים להתקיים זה לצד זה אם בני האדם יכבדו את חיות הבר ויבינו את מקומם בסביבה. כך למשל ב"מוצאים את נמו" או "טרזן" - שם המפלט הטבעי נמצא תחת איום מהציביליזציה.

"אמנות פופולרית מעצבת לעיתים את הרעיונות והעמדות שלנו בנושאים מסויימים הרבה מכפי שאנו מוכנים להודות. אפשר שסרטי דיסני בהחלט ניסו להגיד לנו הרבה יותר מכפי שעובר בצפייה ראשונה על הסביבה והאופן שבו אנו נוהגים בה", אמר ווייטלי.

המסרים הסמויים של סרטי דיסני:

"שלגיה ושבעת הגמדים" (1937): המלכה האם הקנאית זוממת להרוג את שלגיה שבורחת ליער ומתיידדת עם הגמדים ויצורי היער. המסר: היער הוא מקום מקלט נפרד מפני עולמם של בני האדם. שלגיה היא מודל לחיקוי על האופן בו האדם יכול לשמור על הטבע ואפילו לדאוג לסדר הדברים בו.

"במבי" (1942): הסרט עוקב אחרי קורותיו של העופר, שמתיידד עם הארנב, הפרח והבואש, ומספר כיצד הרגו הציידים את אמו ואת הפיכתו לנסיך היער. המסר: הטבע כממלכה אידילית שנפגעת על ידי התערבות בני האדם.

"ספר הג'ונגל" (1967): עשר שנים לאחר שנמצא על ידי הפנתר בגירה, ביער מחליטים שהנער מוגלי צריך לחזור לחיק בני האדם כדי להימלט מהנמר חאן. המסר: מוגלי מסמל לא רק את הרצון להגן על ממלכת החיות אלא גם להפוך לחלק ממנה.

"בת הים הקטנה" (1989): אריאל, בת הים, רוצה לעבור לעולם בני האדם. היא מתאהבת בנסיך והופכת זמנית לבת אדם. המסר: קיימת הפרדה בין האנושות ועולם החי, אך ניתן לגשר על הפער. בני האדם ועולם החי שווים ויכולים להתחלף אלה באלה.

"טרזן" (1999): טרזן גדל בג'ונגל לצד הגורילות. כשמגיעים בני האדם, מתאהבת בו ג'יין. טרזן מציל אותה וגם את הגורילות מידיו של הצייד קלייטון. המסר: השפעת בני האדם על הטבע הרסנית, ובמיוחד כאשר בני האדם רוצים לנצל את הטבע לרווח כספי.